מה הוא "פטנט" ומי הם בעליו

מה הוא פטנט:


 

דיני הפטנטים נועדו לעודד מצד אחד התקדמות טכנולוגית של החברה כולה, יחד עם הענקת הגנה לממציא. לכן, החוק קובע הגנה מונופוליסטית לפטנט לתקופה מסויימת, כנגד פרסומו ומתן יכולת להשתמש בהמצאה נשוא הפטנט לאחר פקיעתו.
דיני הפטנטים מגינים על המצאות טכנולוגיות (מוצר, תהליך, מנגנון ובארצות הברית אף ניתן לרשום במקרים מסויימים פטנט על "שיטות עסקיות") שהן חדשות, מועילות ושיש בהן התקדמות המצאתית.
משמעות המונח "פטנט" הינו כי הבעלים הרשום של הפטנט הרשום יוכל למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאות אם לא הגיעו לידי הסכמה.
 

המצאה המוגנת בפטנט חייבת לכלול מספר מאפיינים:

  • המדובר ב"המצאה". כלומר – לא תגלית מדעית, נוסחא מתמטית, חוק טבע וכדומה ("ואף על פי כן נוע תנוע" לא ניתן היה לרישום כפטנט, אילו גלילאו היה חי כיום). עוד קובע החוק שלא ניתן לרשום פטנט על תהליכים לטיפול רפואי או זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים. עיצוב של מוצר (שהינו אסתטי ולא פונקציונלי) לא ירשם כפטנט אלא כמדגם.
  • ההמצאה "חדשה". כלומר – ההמצאה טרם פורסמה בפומבי. זהו נושא חשוב ביותר, שכן חשיפת ההמצאה  בפומבי בדרך כלשהי (למעט חריגים מועטים) תשלול מיידית את יכולתה להרשם כפטנט. על הממציא להיזהר ביותר באופן בו הוא מציג את המצאתו בציבור, המדעי והלא מדעי כאחד. כמעט כל פרסום באופן החשוף לעיון "הציבור", דוגמת במאמר, באמצעות בקשה לרישום פטנט קודמת, בהרצאה, בספר וכיוב' טרם להגשת בקשת הרישום – יביא לשלילת הכושר לרשמה כפטנט. עם זאת, לאחר שהבקשה הוגשה לרישום כפטנט – מוסרת המגבלה. משהוקנה לבקשה תאריך רישום – כל פרסום שיהיה מאוחר לתאריך זה, לא יפגע ביכולת הרישום כפטנט. למרות זאת, ראוי לנהוג בזהירות. למשל – אם בעתיד יתבקש שינוי הבקשה להוספת רכיב, ורכיב זה פורסם בפומבי – יתכן מאוד שלא יהיה ניתן לרשום את הפטנט המתוקן. החוק קובע מספר מועט של מצבים שלא יחשבו כפרסום לצורך רישום פטנט. גילוי ההמצאה לאחר באופן שאינו פומבי (למשל בכפוף להחתמת מסמך סודיות מפורש ומדוייק) לא יחשב כשולל את חדשנותה של ההמצאה.
  • ההמצאה "מועילה". כלומר – ההמצאה משיגה את התוצאה המבוקשת. לא ניתן לרשום פטנט היום על "מסע בתעלת חלל-זמן" ולקוות שכשיגלו כיצד עושים זאת תהיו בחיים ועל כן הפטנט שלכם יהיה בר תוקף. על בקשת הפטנט להיות כתובה באופן שבעל מקצוע ממוצע וסביר יוכל להתבסס עליה על מנת לבנות מוצר המשיג את התוצאה הרצוייה. יש לשים לב שאין חובה לייצר את המוצר, אלא די שניתן יהיה לבנותו באמצעות האמור בבקשה. בתי המשפט אימצו מספר מבחנים לבחינת התועלת בהמצאה, וביניהם – מבחן ה"חסר המתמשך" (ההמצאה, על אף הצורך בה, לא היתה בשוק זמן רב טרם להמצאתה כעת), מבחן "ההצלחה המסחרית", מבחן "הקבלה בקהילה המדעית" וכן מבחן "נסיונות ההפרה" וכדומה.
  • יש בהמצאה "התקדמות אמצאתית". כלומר, ההמצאה אינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע, על סמך הידיעות שנתפרסמו בציבור לפני תאריך הבקשה. יש בה את אותו "דבר מה נוסף" המבדיל אותה מההמצאות הקודמות לה. איזו התקדמות נחזית כמובנת מאליה ואיזו אינה כזו -זוהי סוגיה אודותיה מתנהלים משפטי פטנטים לאין ספור. בתי המשפט אימצו מספר מבחני עזר להכרעה בסוגיה זו (דוגמת המבחנים הנזכרים בסעיף הקודם). יש לשים לב, שיתכן וכל רכיבי ההמצאה יהיו ידועים באותה עת, אולם אופן חיבורם היה חדשני, ודי בכך כדי לאפשר רישום פטנט על ההמצאה (סוג זה של פטנט מכונה "פטנט קומבינציה").

 

מי שאינו רוצה לחשוף את אמצאתו לציבור וסבור שהוא מסוגל לשמור עליה בסוד למשך זמן רב יותר, יכול להימנע מרישומה כפטנט ולהגן עליה כעל סוד מסחרי (לסוד מסחרי ראו כאן). באופן דומה פעלה חברת קוקה-קולה, אשר לא רשמה את הנוסחא הסודית להפקת משקה הדגל שלה כפטנט, אלא פשוט שמרה עליה בסודיות מירבית משך עשרות שנים, ובהצלחה נאה.

הממציא ובעל הפטנט:

הדין מבדיל בין בעל הפטנט לבין הממציא. לא תמיד המדובר באותו אדם. בדרך כלל, הממציא הוא אכן הבעלים הראשון של הפטנט, אולם הוא יכול להעבירו את הזכות בפטנט לאחר בהעברה בכתב, או על דרך של הענקת רישיון שימוש (בלעדי או שאינו בלעדי).
כאשר עובד ממציא המצאה "בזמן ועקב" עבודתו – המצאה זו שייכת למעסיקו על אף שהעובד היה הממציא בפועל, אלא אם הוסכם ביניהם אחרת או אם נמסרה הודעה על כך למעסיק והלה ויתר על זכותו. במהלך ובמסגרת עיסוקו – המצאה זו שייכת למעסיקו. על כן ישנה חשיבות רבה – הן מבחינת העובד והן מבחינת המעסיק – לניסוחו של הסכם ההעסקה, ולעובדים בתחום הטכנולוגי חשוב להקפיד על אספקט זה של ההסכם.
עניין זה מעורר סוגיות רבות, דוגמת מה דינה של המצאה שהומצאה במסגרת קיום יחסי קבלן עצמאי–מזמין, או מה הן הנסיבות שהן "עקב" העבודה. עם זאת, יש לשים לב כי מבחינת זמן ההמצאה, הרי גם המצאה בבית, בשעות המנוחה, ובלבד שבמהלך אותה תקופה היה העובד מועסק – הינה "במהלך עבודתו" לצורך החוק.
במקרים של מחלוקת – החוק מגדיר מנגנון הכרעה בפני רשם הפטנטים.
לתשומת ליבכם, למעסיקים שעיסוקם הוא בין היתר בתחומים הטכנולוגיים עדיף לכלול בהסכמי ההעסקה אף סעיף המעביר לבעלותם כל המצאה כאמור יחד עם סעיף או מסמך סודיות מרחיב והדוק. עובדים המועסקים בתחום זה ובתחומים דומים צריכים להיות מודעים לסעיפים אלו בעת המצאת המצאות שאינם בקשר ישיר עם מקום העסקתם.
עובד שהמציא המצאה כלשהי עקב העסקתו או בתקופת העסקתו – חייב להודיע על כך למעסיקו, בהקדם האפשרי. החוק מטיל על העובד אף חובות נוספים, דוגמת חובת סודיות וחובה לסייע למעסיק ברישום ההמצאה ומגדיר את תוצאות הגילוי ובידי מי ההמצאה. לתשומת ליבכם, הרי ניתן להתנות על החוק ולשנות את הקבוע בו בהסכם שינוסח לפי רצון הצדדים. אלא, שבדרך כלל מעצם שליטתם בהסכם – למעסיקים יתרון בתחום זה ואם העובד לא יעמוד על שלו – הרי ההמצאה תהא של המעסיק.
 
עוד יש לציין כי קיימת מערכת דינים מיוחדת למצבים של בעלות משותפת בפטנט וכיוצא בזה, אולם לא נכנס לכך בתחומי רשימה זו.
 
מאי 2006

תגובות גולשים