פרטיות באינטרנט, אנונימיות ולשון הרע – חשיפת פרטי גולשים

ב-28.2.2006 נתנה השופטת אגמון-גונן בבית משפט השלום בירושלים פסק דין בעניין פלונית, המחייב את ספקי האינטרנט (בזק וברק) לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי שפרסם בטוקבקים לשון הרע נגד אם ובתה, תוך הטחת רפש והאשמות קשות באם, עד כדי פגיעה בפרטיות שלה. שאלה זו של פרטיות ושמירה על אנונימיות בעת ביצוע עוולה של לשון הרע הטרידה את בית המשפט לא מעט.
בית המשפט דן ב"מהפכת האינטרנט" והדגיש את חשיבות חופש הביטוי באינטרנט. תוך קביעה שהתערבות בית המשפט בחופש הביטוי באינטרנט תהיה מצומצמת (וסקירת פסקי הדין הקודמים בעניין בורוכוב נ' פארן, סודרי נ' שטלריד ונטוויז'ן נ' צה"ל). בית המשפט אף בדק את הדין החל בארה"ב ואת הדין הצפוי בישראל ושקל את העול וההכבדה שתוטל על ספקי האינטרנט אם יחוייבו לחשוף שמות הגולשים.
בית המשפט הדגיש כי יתן משקל גבוה לחופש הביטוי באינטרנט, אלא במקרים חריגים, ובלשון הרע משמעותם של אותם מקרים חריגים הינו כאשר לשון הרע הופכת להיות עבירה פלילית ("בכוונה לפגוע").

למרות כל הסייגים והדגשת חופש הביטוי באינטרנט, הורה בית המשפט באותו עניין לחשוף את שמות הגולשים המסתתרים אחרי אותו מספר IP (כתובת אינטרנט).

והנה, ב-13.8.2006 נתן השופט לבנוני בבית משפט השלום בחיפה החלטה בעניין קי. אס. פי. מחשבים נ' ברק, שעניינה דומה לעניין פלונית. למעשה אימץ בית המשפט את שיקולי הלכת פלונית, אך בהתבססו עליהם הגיע למסקנה שונה. באותו עניין דובר בפרסומים (ברוסית) לפיהם התובעת משווקת מוצרים יד-שניה כאילו הם חדשים. לאחר חזרתו על כל שיקולי פלונית, קבע בית המשפט שבמצב כזה מדובר בלשון הרע "אזרחית" המקימה אולי עילת תביעה אזרחית אך לא פלילית ועל כן לא הורה לספק (ברק, שיוצג על ידי עוה"ד שרון רוזנבלט) לחשוף את פרטי הגולשים.למעשה החלטתו זו של בית המשפט מביאה לכך שאמנם לתובעת יש עילת תביעה אזרחית נגד מי שהוציא דיבתה, אלא שמשלא נחשפו פרטיו אין היא יכולה לתבעו באופן פרקטי.
כלומר, בית המשפט בעניין קי. אס. פי. הגן על הגולשים עד כדי כך שעל אף שקיימת עילה אזרחית להגיש נגדם תביעה – לא יחייב את ספק האינטרנט לחשוף את פרטיהם.
יתכן שהחלטות כגון אלו, יבהירו למחוקק עד כמה המצב רעוע ואינו ברור ויחייבו אותו לחוקק חוק הקובע בדיוק מה מותר ומה אסור, גם באינטרנט

יולי 2006