אז מותר לגגל על אנשים?

או -

ומה עם הפרטיות שלי?

 

כולנו מכירים את הטענות הקשות נגד גוגל (Google, כמייצגם של מכלול מנועי החיפוש האינטרנטיים) שהפך את מאגר המידע האדיר שלו לכלי להפרת הפרטיות. גוגל מכיל כמות אדירה של מידע, שכיום חשופה לעיון הכל בצורה קלה מעין כמוה. בהתאם, נשאלת השאלה, האם גיגול / חיפוש שמו של אדם הוא כלי ככל הכלים, או שמא יש להטיל עליו מגבלות?

דיוויד מאלינס, עובד במשרד הלאומי לאוקיינוסים ולאטמוספירה לתחזיות מזג האוויר (באנגלית זה נשמע יותר טוב – National Oceanic and Atmospheric Adminitrator's Weather Forecast Office), תבע את מעסיקתו בטענה שהממונים עליו הפרו את "זכותו להגינות בסיסית" בעת ביצוע חיפוש על עברו המקצועי במהלך סכסוך תעסוקתי ביניהם. שופטי בית המשפט האמריקאי חשבו אחרת.

התעורר חשד שמאלינס היקר מנצל במהלך העסקתו את רכב המשרד וזמן עבודתו לרעה ובניגוד למותר, תוך שזייף מסמכי נסיעות רשמיים. לדוגמא, למרות שעבד באינדיאנפוליס הראה כרטיסו רכישות דלק בטנסי ואוהיו. נציגת משרד המסחר ששקלה את הטענות נגד מאלינס קבעה ששקריו ומעשיו גרמו נזק למשלם המיסים האמריקאי בשיעור של כ-6,500$ והוא פוטר.

מאלינס ערער על פיטוריו וטען שזכויותיו נפגעו כאשר הנציגה גיגלה את שמו ועלתה על פרשיות מעברו בהן "הורחק" מחיל האוויר ומהמכון הסמיתסוני בשל טענות חסרות בסיס (כך טען). בכך גרמה לעצמה לדעה קדומה נגדו והחלטתה על פיטוריו אינה הגונה, טען מאלינס.

נפסק (PDF!) שאין בחיפוש בגוגל כדי לפגוע בהגינות הפיטורין (לכל הפחות במקרה זה בו לא הוכח כי שני פיטוריו הקודמים השפיעו על החלטה זו). 

אמנם ההחלטה נוגעת במקרה ספציפי, אך ממנה ניתן ללמוד הלכה כללית - אין פסול בעצם גיגול שמו של אדם לצורך קבלת החלטה. פסול יהיה אם במהלך הגיגול יעלו נתונים שישפיעו על ההחלטה באופן לא ראוי.

בסוף 2004 ביטל שופט פדרלי את הרשעתו של מנואל רודריגז בסחר בסמים וקבע כי משפטו יערך מחדש, לאחר שהתגלה כי הפרקליט המחוזי עשה שימוש לרעה בחיפוש ברשת בעת בחירת המושבעים. החלטה זו מצערת מעט, מכיוון שרודריגז הורשע 15 שנים לפני כן וכבר ריצה את עונשו...

החלטות שופטים שמצטטות את התוצאות בגוגל אינן נדירות עוד. כך, למשל, שופט אמריקאי ציין בהחלטתו כי בעת חיפוש המונח "עישון פסיבי" (באנגלית) בגוגל נמצאו מעל 60,000 קישורים, כדי לקבוע שהסכנה בעישון פסיבי היתה ידועה לנאשמת שנאסר עליה לעשן ליד ביתה בת ה-8. כאן לא נדון בנושא אמינותו של החיפוש האינטרנטי כבסיס להחלטות משפטיות, אך ברור שגם לשאלה זו חשיבות רבה (בדומה לשאלה שהעלינו בעבר ביחס להסתמכות בתי המשפט על הויקיפדיה).

ונחזור לענייננו. מצד אחד המצדדים בפעילותו הנוכחית של גוגל (כנציגם של מנועי החיפוש האינטרנטיים) יטענו שבכל מקרה גוגל אינו מציג אלא מידע שהתפרסם בפומבי ושהוא חשוף וגלוי לעין כל. אם המידע פסול, יש לפנות לאתר שפרסם אותו ולבקש את הסרתו (ואז גם יוסר המידע מגוגל). מנגד, יש הטוענים, שהכמות הופכת לאיכות. נכון שכל המידע המופיע בגוגל הוא מידע ציבורי, אלא שהנגישות אליו בעידן הטרום-גוגליאני היתה קשה עד בלתי אפשרית. הקלות והנגישות הרבה שמקנה לנו גוגל, הופכים את הכמות לאיכות, עד כדי פגיעה בפרטיות.

בסופו של יום, אנו רואים כי בתי המשפט מקבלים כחלק מההליך השיפוטי את הפגיעה הקשה בפרטיותנו שגוגל פוגע בנו ואינם סבורים שיש בכך משום הפרת זכויותינו. פסקי דין אלו שאיזכרתי ואחרים נראית כסנוניות שמבשרות את פסיקת בית המשפט בנושא (ואלי חבל...).

 

הכתבה פורסמה ב"הארץ".

 

מאי 2007

 

הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני

(נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה")

לעיון בבלוג שלנו בקרו ב -http://ylaw.cafe.themarker.com

  אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה         (L@w-Tech) בקפה

למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:

קניין רוחני פטנטים זכויות יוצרים
סימני מסחר שמות מתחם פרטיות
אנונימיות באינטרנט לשון הרע מסחר אלקטרוני
סודות מסחריים הוצאת דיבה עסקים באינטרנט
צרכנות ספאם בלוגים
הימורים דואר אלקטרוני חוזים באינטרנט
ספקי שירות - ISP עולמות וירטואליים רשתות חברתיות

ליצירת קשר לחצו כאן.

באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד).

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית.

כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם.

מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך.

כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין.


לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין.

האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.


NTT - מערכות ניהול תוכן