מדריך בהמשכים לבלוגר המבולבל

מתן עצה מקצועית ואחריות מקצועית על ייעוץ בבלוג

 

הבלוג כעצה מקצועית, האחריות כאחריות מקצועית 

האינטרנט הוא פורום נוח וקל המשמש כמעט את כולנו להשגת (והשאת) עצות שונות בתחומים שונים (עיצה כמוה כחוות דעת), בין אם בתחומי גינון, מיניות, קידום אתרים, חוק, השקעות או רפואה כמו גם תחומים נוספים. בלוגים רבים משמשים כבסיס, מכוון או שלא מכוון, להענקת עצות, אלא שבדרך כלל מעניק העצה אינו מודע לכך שבעצתו הוא חושף עצמו לאחריות משפטית שיכולה להיות לה משמעות רצינית.

השימוש ברשת האינטרנט קל ונוח. הקשר ישיר, הזמינות רבה והנוהג הוא כי על עצה כזו לא משלמים (או משלמים סכום נמוך). אלא שאין ארוחות חינם. על מקבל העצה להבין, שעצה באינטרנט (בפורומים, בבלוגים ובכל אתר שהוא) אינה עצה ראוייה. כמעט לעולם לא ניתן לכסות במספר שורות את מכלול הבעיות העולות מתוך מצב עובדתי נתון. בהכרח נותן העצה אינו מודע לכל הנתונים הרלוונטיים ועצתו היא מעין עצה כללית ולא חוות דעת ספציפית..

למרות זאת, רבים עושים שימוש באינטרנט בדיוק לשם הצורך הזה – הענקת סיוע לאחרים בתחום עיסוקם או מומחיותם ומנגד - קבלת עצה חינמית.

במאמר זה לא אתייחס לסוגי מקצועות שונים המחייבים רשיון או קובעים כללים מסויימים לאופי הייעוץ הניתן על ידי בעלי המקצוע, ובכל אחד ממקצועות אלו מומלץ לבעל המקצוע לבדוק את המגבלות החוקיות המוטלות עליו.

 

מה זו עצה מקצועית שעלולה להקים אחריות (אחריות מקצועית)?

הכלל בעולם שאינו מקוון הוא כי גם על עצה חלים דיני האחריות המקצועית, אם העצה רשלנית או מטעה. עם זאת, לאחריות זו יש מספר חריגים והיא אינה מוחלטת. בפסיקה נקבעו שישה תנאים מצטברים שרק בקיום כולם יחוב היועץ באחריות:

  1. נותן העצה הוא מומחה והעצה ניתנת במסגרת עיסוקו. יתכן שלאור תנאי זה, עצה שניתנת בבלוג כלל לא תחוב באחריות אם לא ניתנה "במסגרת עיסוקו" של בעל המקצוע. האם הבלוג שלי הוא "במסגרת עיסוקי" כעו"ד? איני יודע. נראה לי שלא כיוון שהבלוג אינו מניב לי הכנסות מעסק, אך יתכן שבית המשפט יפסוק אחרת.
  2. העצה ניתנה תוך ידיעה שתהיה הסתמכות עליה. בשל כך, רבים מוסיפים לדבריהם בבלוגים ובפורומים את ההצהרה כי אין מדובר בחוות דעת כזו או אחרת ואין להסתמך עליה ("דיסקליימר" עליו נדבר מיד).
  3. האם היה צפוי שמקבל העצה אכן יסתמך עליה? למשל סביר להניח שקוראי בלוג העוסק בייעוץ לניירות ערך יסתמכו על האמור בו.
  4. האם היה ידוע לאיזו מטרה ניתנה העצה וכי תהיה הסתמכות עליה?
  5. האם הנזק היה צפוי מראש?
  6. האם הגיוני שהעצה תאומץ בלי שאיש מקצוע נוסף יבדוק אותה?

 

מה זה "דיסקליימר"?

רבים נוטים להוסיף לדבריהם משפט דוגמת – האמור מעלה אינו מהווה חוות דעת מחייבת ואין להסתמך עליו (וראו מטה...) בוואריאציות שונות. משפט זה אמור להבהיר לקורא שמדובר בסקירה כללית ולא בעצה מקצועית מחייבת.

מומלץ תמיד לכלול משפט מסוג זה, על אף שיעילותו אינה מושלמת.

 

טוב אני כתבתי "דיסקליימר" שאני לא אחראית למה שאני כותבת. הכל בסדר, לא?

אז זהו. שלא. אין ספק שדיסקליימר הוא התחלה חשובה וטובה, אבל לא די בו.

על הדיסקליימר להתאים לתוכן הבלוג וההודעה אליה הוא מתייחס. אם ההודעה עצמה תהיה לא רלוונטית לכתוב בבלוג, יתכן שבתי המשפט לא יעניקו לה את המשקל הראוי או הצפוי.

בתי המשפט עשויים להתייחס להודעת הסתייגות שכזו בספקנות. דוגמא לכך ניתנה לאחרונה במקרה מיכאל קרלטון ("ויקטור צ'נדלר") שם התייחס בית המשפט להערה באתר לפיה ההימורים עשויים להיות לא חוקיים במדינות שונות ועל המשתמש לבדוק את חוקי מדינתו. בית המשפט קבע, שהערה זו דווקא מלמדת על כי האתר היה מודע לבעייתיות ובמקום לפתור אותה ניסה להתחמק ממנה. באותו עניין העובדות היו בעלות משמעות ולא דובר בדיסקליימר "רגיל" אבל הכוונה ברורה.

 

אז מה לעשות? מה לכתוב בבלוג שלי?

חשוב להבין מראש שהאמור בבלוג אמור להיות מנוסח כסקירה כללית או כהסבר כללי או כדיווח ולא במטרה לפתור בעיות ספציפיות. מעבר לכך, חשוב להבהיר לקוראינו שאין המדובר בייעוץ ושחובה עליהם לבדוק כל מקרה לגופו.

עוד חשוב לוודא שההסתייגות מופיעה באופן ברור ונגיש וככל שהיא יותר נחבאת אל הכלים, בתי המשפט עלולים שלא לתת לה את התוקף שאתם ביקשתם להעניק לה.

אחרון – חשוב לכתוב בזהירות. תנסו לא לעשות טעויות, להבהיר שהאמור בהודעה אינו מלא ולוודא שהיא כתובה באופן האמין ביותר האפשרי.

לתשומת ליבכם, מעצם טיבו המוגבל, מדריך זה הינו חלקי בלבד, אינו מתיימר להציג את כל הבעיות ובוודאי שאינו מציג את כל הפתרונות. בכל מקרה בו מתעוררת בעיה, אין תחליף להתייעצות ספציפית עם עורך דין מומחה בתחום הרלוונטי. אין להסתמך על האמור במדריך זה אלא להבנת הרקע בלבד, והוא אינו מעודכן או חופשי מטעויות.

 

אוגוסט 2007

 

הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני

(נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה")

לעיון בבלוג שלנו בקרו ב -http://ylaw.cafe.themarker.com

  אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה         (L@w-Tech) בקפה

למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:

קניין רוחני פטנטים זכויות יוצרים
סימני מסחר שמות מתחם פרטיות
אנונימיות באינטרנט לשון הרע מסחר אלקטרוני
סודות מסחריים הוצאת דיבה עסקים באינטרנט
צרכנות ספאם בלוגים
הימורים דואר אלקטרוני חוזים באינטרנט
ספקי שירות - ISP עולמות וירטואליים רשתות חברתיות

 ליצירת קשר לחצו כאן.

באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד).

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית.

כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם.

מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך.

כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין.

 

 


לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין.

האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.


NTT - מערכות ניהול תוכן