תביעה ייצוגית – אי פרסום הצהרת נגישות אתר אינטרנט

הבעיה: איומי תביעה ייצוגית עקב אי פרסום הצהרת נגישות

מדי יום פונים אלי בעלי עסקים שמפעילים אתרי אינטרנט. הם הנגישו את העסק ואת האתר שלהם ובכל זאת קיבלו מכתב התראה. מה חטאם? מסתבר שהם לא פרסמו באתר הצהרת נגישות. במאמר זה אסביר לכם כיצד להתמודד עם המצב אם קרה, או כיצד להמנע ממנו מראש.

אדגיש כבר עכשיו – זוהי תקלה שאין לזלזל בה. יש לתקן אותה ולהזהר שלא תקרה. כל בעל עסק בגדר החוק צריך לוודא שהעסק שלו מונגש ועומד בכל דרישות החוק. הנגשה כוללת גם פרסום של הצהרת נגישות באתר (אונליין) ובמשרדים (אופליין). אם לא עשיתם זאת, אנא בצעו זאת בהקדם. לכל אדם עם מוגבלות מגיעה גישה שווה ככל הניתן לכל מקום שלאחרים גישה אליו (והדבר גם יסייע לעסק שלכם בהרחבת קהל היעד).

אלא מה – האיומים האלו אינם פותרים את הבעיה, אלא יוצרים נתיב הכנסה חדש לפונים ולנציגיהם, תוך שימוש באיום מיותר וככל הנראה בעייתי ולא נכון.

התקלה המשפטית

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תשנ"ח-1998 והתקנות שהותקנו לפיו מטילים חובות רבות על עסקים. למשל להנגיש את המשרדים, להנגיש את אתר האינטרנט וגם לפרסם (בעסק ובאתר) הצהרת נגישות.

החוק קובע פיצויים ללא הוכחת נזק במקרים של אי עמידה בחובות שנקבעו בו. כמו כמעט כל חוק בו נקבעו פיצויים כאלו, נמצא עותרים הנעזרים בחוק על מנת להצביע על תקלות ולהניב לעצמם רווח אישי. ואדגיש כבר כעת – אותו רווח אישי אינו דבר פסול אלא ההיפך. "תובע סדרתי" הוא כזה המבצע את כוונת המחוקק, חוסך הפעלת מחלקת אכיפה והוא אכן זכאי לפיצוי שנקבע בחוק. על כך אין חולק ואין לפגוע בתובעים סדרתיים רק בשל עצם הגשת תביעות רבות.

הבעיה נוצרת אצל תובעים ספציפיים, המבצעים פעולות שונות המנצלות לרעה את החוק, Misuse. ואסביר.

עם החלת תקנות ההנגשה על אתרי אינטרנט החלו להשלח איומים בתביעות וגם בתביעות ייצוגית לאתרים ועסקים שלא הנגישו את עצמם. הגל הראשון של אותם איומים הוביל לכך שמרבית העסקים והאתרים הנגישו את עצמם כדין, וזו תופעה חשובה וחיובית.

אלא שמבול האיומים הוביל גם לזעקת עסקים, שבעקבותיה תוקן החוק והוסף לו סייג: עסק שהנגיש את עצמו אך לא עשה זאת בצורה מלאה, קיבל תקופת חסד של 60 יום ממועד הפניה על מנת שיוכל לתקן את אותם חסרים. משתיקן אותם – לא יחוב בתשלום פיצויים.

באותו מועד אותרה אי בהירות מסויימת בלשון החוק – מחלוקת משפטית האם (כטענת התובעים) אי פרסום הצהרת נגישות הוא פגם שלא כפוף לסייג 60 הימים. בצל מחלוקת זו החל גל נוסף של איומי תביעות ייצוגיות עקב אי פרסום הצהרת נגישות (על אף שהאתר והעסק הונגשו).

במצב דברים זה, למרבית העסקים היה יעיל יותר כלכלית לנהל משא ומתן ולשלם את המוסכם, מאשר לשאת בעלויות משפטיות וסיכון של תביעה ייצוגית.

התקדים המשפטי

וכעת אפנה לפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי במחוז מרכז-לוד מפי כבוד השופטת יסכה רוטנברג לפי כמה חודשים (בספטמבר 2021). כבוד לעוה"ד שרית קרן שייצגה את הנתבעים (משרדנו לא היה צד להליך).

באותו עניין הנתבעים לא נכנעו לדרישות התובעים ועל כן הוגשה תביעה ייצוגית והוגשה תגובה לבקשה. טרם הדיון הגיעו הצדדים להסכם הסתלקות שקבע את הקביעות הבאות:

• התביעה תסולק (מבלי שיהיה בכך כדי לשלול את זכות התביעה מתובע אחר שיחשוב שזכותו נפגעה).
• הנתבעת תשלם גמול מסויים למבקש ולבא כוחו (סוכם על סכום נמוך יחסית בסך 12,500 ש"ח).
• תתוקן התקלה, כלומר – הנתבעת תפרסם באתר שלה את הסדרי הנגישות ותוודא כי קיים מספר טלפון וכתובת מייל זמינים לצורך בירורי נגישות.

עם הסכם זה הגיעו הצדדים לבית המשפט וביקשו הסתלקות מהתביעה הייצוגית. בית המשפט אישר את ההסתלקות אבל סירב לאשר את ההסכמה על תשלום התגמול (הנמוך גם ככה, יש להזכיר). בית המשפט קבע  שבהתחשב בשיקולי התועלת לקבוצה שהביאה התביעה ושיקולי הרוחב בתובענות ייצוגיות, יש להפחית במחצית את סכום ההסתלקות והעמיד אותו על 6,250 ש"ח בלבד.

ובשפה שאינה משפטית – בית המשפט הביע את דעתו שהגשת התביעה לא הועילה לקבוצה (כלומר, בנסיבות יתכן מאד שלא ראוי היה להגישה כלל). הרי פיצוי המבקש ובא כוחו נגזר פעמים רבות מהיקף הנזק שהם חסכו לקבוצה. בסכומים בהם מדובר, די ברור שהתביעה עסקה בזוטי דברים, ולא היה בה משום תועלת אמיתית לקבוצה.

המסקנה

פסק הדין מבטא את התחושה שאיומים חוזרים ונשנים בתביעה ייצוגית עקב תקלה בטלה בשישים, כשכל מטרתם של אותם איומים היא להשיג תגמול הסתלקות גבוה – אינם מתאימים בתחום זה שלך הנגשת אתרי אינטרנט, ואולי אף בתחומים אחרים של תובענות ייצוגיות.

נקווה שבשלב זה ישוב וישמש החוק להשגת מטרותיו האמיתיות, ולא מעבר לכך.

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-3.1.2023.