זכויות יוצרים בדיגיטל וברשת – מה מותר, מה אסור, ומה מסוכן

קרדיט הוא חשוב מאוד מבחינה משפטית (ואתית), אך אינו תחליף לרשות ולהסכמה.

יותר מכך, גם אם נתתם קרדיט ברור, אתם עדיין עלולים להתבע על הפרת זכויות יוצרים אם לא קיבלתם אישור (מתועד) מבעלת הזכויות.

קרדיט מגן על "הזכות המוסרית" של היוצר (הזכות להחשב כהורה של היצירה שלו) אך אינו מגן על הזכות הכלכלית (הזכות לשימוש ולרווח מהיצירה).

לכן, גם אם נתתם קרדיט (וזה חשוב וטוב!) אתם חייבים בכל מקרה לקבל אישור או רשיון אחר טרם לשימוש בכל יצירה.

כדי להשתמש ביצירה של מישהו אחר בצורה חוקית, עליכם לקבל רשות מפורשת מבעל הזכויות. הרשות לא צריכה להיות חוזה מורכב, אבל כן חשוב שהיא תהיה נכונה ומדוייקת ותגדיר היטב את זכות השימוש שקיבלתם.

אישור בוואטסאפ, מייל או הודעה ברשת חברתית יכולים להספיק אבל חשוב שתתעדו את האישור ותוכלו להוכיח אותו. חשוב גם שתפעלו בהתאם לאישור ותנסו לא לחרוג ממנו.

חלופה נוספת היא רכישת רישיון שימוש מחברות המתמחות בכך כמו גטי אימג'ס ו-Shutterstock. כמובן שחשוב שתקראו בעיון את תנאי הרישיון ותראו שאתם פועלים בהתאם להם. כך למשל, חלק מהרשיונות שתקבלו יהיו מוגבלים וחשוב שתכירו את היקף ההגבלות.

אם גיליתם שמישהו משתמש בתמונה או מאמר שלכם ללא רשות, יש לפעול במהירות.

גשו לעורך דין מומחה בתחום הקניין הרוחני ופעלו איתו כדי שיוציא מטעמכם מכתב התראה טרם תביעה אל המפר. במכתב תדרשו את הפסקת השימוש, את הסרת היצירה מהרשת וכמובן פיצויים, בהתאם לחוק.

החוק מקנה לכם פיצויים העולים עד כדי 100,000 ש"ח בעבור כל הפרה, גם ללא הוכחת נזק בפועל. אמנם, לא בכל מקרה נפסק כל הסכום (יותר נכון ברוב המקרים לא נפסק סכום כאמור), ועדיין – הפיצוי עשוי להיות משמעותי אם תתנהלו נכון.

שימוש הוגן הוא הגנה משפטית שנקבעה בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים. עיקרה, שמותר להשתמש ביצירה מוגנת ללא רשות בעלת הזכויות אך זאת רק למטרות ספציפיות דוגמת לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות או הוראה במוסד חינוך.

עם זאת, הגנת השימוש ההוגן אינה בדיוק פשוטה. היא מחייבת שבית המשפט יבחן ארבעה פרמטרים מצטברים: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה המקורית; (3) היקף השימוש ביחס לשלמות היצירה (מבחינות כמותית ואיכותית); (4) השפעת השימוש על ערך השוק של היצירה. רק המשקל המצטבר של כל ארבעתם יקבע האם השימוש הוא הוגן.​

רק המשקל המצטבר של ארבעת שיקולים אלו יקבע האם השימוש שביצעתם היה הוגן (ומותר), או לא.

התשובה הקצרה היא "כן". כל תוכן מקורי שמועלה לרשתות חברתיות (פוסטים, סטטוסים, תמונות, סרטונים קצרים, מאמרים או אפילו תגובות עם רמה סבירה של יצירתיות) מוגן באופן אוטומטי בזכויות יוצרים מרגע פרסומו.

אמנם לפי החוק הישראלי אין צורך ברישום רשמי או בסימון דוגמת ©, אבל זה לא אומר שמותר לכם להעתיק פוסטים או דברים של אחרים, אפילו אם הם ברשת וזמינים לכל.

הפתרון הנכון יהיה לבקש רשות מהיוצר, לתעד אותה ולא לשכוח לתת קרדיט ברור.

"מצאתי תמונה בגוגל" אינה טענת הגנה.

כל תמונה שמצאתם באינטרנט ובכל פלטפורמה אחרת בתווך המקוון מוגנת בזכות יוצרים מרגע שצולמה או נוצרה. לכן, שימוש בתמונה ללא רשות בעל הזכויות יהיה הפרה של חוק זכויות היוצרים.

מדובר בהפרה גם אם לא הייתה לכם כוונה להרוויח כסף וגם אם אתם חושבים שהתמונה "ציבורית".

כל שימוש בתמונה ללא אישור מפורש או רישיון עלול להוביל לתביעה משפטית ופיצויים של עד 100,000 שקלים ללא צורך להוכיח נזק.​

זו שאלה מורכבת שהתשובה אליה בנובמבר 2025 בישראל עדיין אינה סופית.

החוק הישראלי בעת כתיבת מאמר זה אינו כולל במפורש הגנה על יצירות שנוצרו במלואן בידי בינה מלאכותית.

ההנחה הבסיסית שטרם נדונה גורסת כי זכות יוצרים מחייבת "יצירה אנושית".

ועדיין יש גם טוענים שניתן וצריך להעניק זכויות ביצירה שיצרה בינה מלאכותית. כך למשל עורכי הדין יורם ליכטנשטיין ואסף כהן-צידון מציעים במאמר המרתק שכתבו (ואשר זמין  כאן) "זכות שכנה". המדובר בזכות דומה אך לא זהה לזכות יוצרים ואשר שתאפשר הגנה על יצירה תהליכית שיצרה בינה מלאכותית על בסיס הנחיות מפורטות ויצירתיות של אדם.

תרגום בלי הסכמה של בעלת הזכויות הוא הפרה של זכויות יוצרים.

תרגום הוא "יצירה נגזרת" (יצירה המבוססת על יצירה אחרת). לכן, תרגום הוא שימוש שמחייב את הסכמת בעלת הזכויות. אפילו אם התרגום שלכם מצויין טוב וייחודי, אתם צריכים לקבל את אישור היוצר המקורי או שאתם עלולים להתבע.​

תמונה כוללת שתי זכויות נפרדות המשולבות זו בזו ומצטרפות האחת לשניה.

אחת מהן היא זכות היוצרים של הצלם (הזכות לשימוש בתמונה) הקבועה בסעיף 11 לחוק. השנייה היא זכות הפרטיות של האדם המצולם, הקבועה בסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות ונקראת גם Model Right.

משמעות הדבר הוא שכדי לפרסם תמונה הכוללת דמות של אדם ספציפי עליכם לקבל אישור משני הגורמים: גם מהצלם (בעל זכות היוצרים) וגם מהאדם עצמו.

לא. בעיקר שלא. בעניין לעומת הארה"ב, בישראל אין מרשם רשמי לזכויות יוצרים. הזכויות קיימות מרגע היצירה, בשום צורך ברישום. עם זאת, אם תרגישו שיצירתכם בסכנה, יש להודיע לעורך דין מיד, כי הראיות יהן קריטיות בבית המשפט.​

בישראל לא רושמים זכות יוצרים ואין מקום מרשם רשמי מסודר. זכות היוצרים קמה מרגע היצירה ופרסומה ואין צורך לרשמה. ועדיין מומלץ מאוד לתעד את היצירה שלכם, לשמור גרסאות, לסדר תיקיות שיציגו את תהליך העבודה, לשמור צילומי מסך וכדומה. הכל, כדי שתהיה בידיכם ראיה לעצם היצירה ומועדה.

זאת בניגוד לארה"ב, שם קיים מרשם זכויות יוצרים פורמלי. יצירה שלא תוגש לרישום ותאושר, לא תהנה מהפיצויים הקבועים בדין.