זכויות יוצרים ועסקים. מה מותר ומה עולה ביוקר. המדריך המשפטי לעסקים.
היום נציג ונענה על שאלות שלקוחות (בעלי עסקים, מפתחים, אמנים, יוצרי תוכן) שואלים אותנו על זכויות יוצרים וההשפעה שלהן על העסק שלהם.
המדריך מתייחס לדין הישראלי נכון לנובמבר 2026.
אם תרצו לבדוק את עצמכם ולהתכונן מראש ליום סגריר? צרו קשר ונדבר.
-
ברירת המחדל עלולה להפתיע אתכם כפי שהיא מפתיעה לקוחות עסקיים אחרים שלי. סעיף 35(א) לחוק זכות יוצרים קובע שביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון הוא היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין המזמין לבינו, במפורש או במשתמע.
כלומר, גם אם שילמתם לכותב או לצלם, התוצר (תמונה, פוסט, סרטון או כל יצירה אחרת) אינה שייכת לכם. נכון, מותר לכם להשתמש בה למטרה עליה הסכמתם, אבל כל מטרה אחרת מחייבת הסכמה חדשה של היוצר.
זה כלל היסוד, וגם לו יש חריגים. כך למשל, ככל שתסכימו אחרת (ואם לא ברור לכם מה וכיצד מסכימים אחרת, דברו עם עורך דין מומחה) או אם עובד שלכם יצר את היצירה לצורך עבודתו ובמהלכה (וראו סעיף 34 לחוק). במצבים כאלו, הזכויות שלכם, של המזמין.
המלצתי: קבעו בהסכם כתוב (גם דוא"ל זה בסדר) ומראש מי הבעלים של היצירה, מה היקף השימוש המותר לכם ומה קורה כשהקשר מסתיים. אל תחכו ליום סגריר.
-
לא מתעלמים. וגם לא נבהלים.
נכון, החוק מאפשר לבעלי הזכויות פיצוי גדול העולה עד כדי 100,000 ש"ח לכל הפרה, וזה מבלי שהתובע יוכיח נזק (ראו סעיף 56 לחוק). אלא שבפועל, בתי המשפט פוסקים בדרך כלל סכומים נמוכים בהרבה, ובמקרים לא מעטים רק אלפי שקלים בודדים. גובה הפיצוי בפועל נקבע לפי הנסיבות (למשל האם השימוש מסחרי, האם ניתן קרדיט, האם הגבתם נכון למכתב ההתראה וכדומה).
חשוב שתכירו את סעיף 56א לחוק, שמגביל את הפיצוי הסטטוטורי ביחס לשימוש לא מסחרי שהוסר תוך זמן סביר אחרי ההתראה. עם זאת, הסעיף נועד לשימוש פרטי, ועסק אינו יכול להישען עליו.
המלצתי: הזהרו והתכוננו מראש (נסחו בבירור את ההסכמה שלכם), וודאו שאתם עושים בתמונות שימוש כדין וכמוסכם, ואם קיבלתם התראה – הסירו את התמונה מייד, אספו כל תיעוד של ההרשאה שהייתה לכם, ואל תיצרו לבד קשר עם התובע. מרגע שהאיום המשפטי עלה על השולחן, גשו לעורך דין מומחה להתייעץ איתו לפני שאתם משיבים. לתקן טעויות בדיעבד זה קשה.
-
השמעת מוזיקה, גם ישירות מהרדיו או משירות סטרימינג, היא ביצוע פומבי של יצירה מוגנת. כלומר, ביצעתם שימוש מוגן שמחייב קבלת רישיון לכך, ואם לא קיבלתם רישיון – זו הפרה.
את הרשיון ניתן לקבל מהיוצר או מארגונים דוגמת אקו"ם וחברות התקליטים. אותו רישיון לא חייב להיות מסמך פורמלי ולעיתים די בהודעת דוא"ל שנוסחה בצורה נכונה.
אבל חשוב שתבינו ותכירו את תנאי הרישיון, שכן חריגה ממנו תהווה הפרה. כך למשל, הרישיון הרגיל של אקו"ם אינו כולל שימוש פרסומי ביצירה.
המלצתי: לפני שאתם מעלים סרטון שיווקי עם שיר מוכר, בררו מי בעל הזכויות, קבלו רישיון מתאים בכתב ובידקו היטב שהרישיון מתאים לשימוש שלכם.
-
"הסרטון הועלה ליוטיוב. הוא חופשי ברשת! בוודאי שמותר לי" אומרים לי רבים מהפונים אלי (חלקם לצערם – נתבעו).
אלא שעיון קצר בחוק מגלה שהשימוש שנקרא "העמדה לרשות הציבור" (וראו סעיף 11(5)) גם הוא שימוש שמחייב את הסכמת/רשות בעל הזכויות המקורי. משלא התקבלה הסכמה זו – העלאת הסרטון תהיה הפרה גם אם הופיע ביוטיוב.
אז נכון. בתאי השימוש של יוטיוב יש מספר רישיונות שבמקרים מסוימים מאפשרים העלאה שכזו. אבל בדקתם? אתם בטוחים שאתם פועלים כפי שתנאי השימוש מחייבים אתכם?
המלצתי: אל תטמיעו סרטונים מיוטיוב (אלא אם קראתם את תנאי השימוש של האתר וראיתם שהם מתירים לכם שימוש זה). קחו תמונות וסרטונים רק מערוצים רשמיים של בעלי הזכויות המתירים את פרסום התמונות ברישיון שמופיע באתר שלהם. ואם לאחר מכן קיבלתם פנייה בה נטען שאתם מפרים – אל תסתבכו. הסירו מיד וגשו להתייעץ עם מומחה בהקדם.
-
לא מעט לקוחות שפונים אלי בטוחים שתמונה שיצרה בינה מלאכותית "היא בסדר". מותר לעשות איתה הכל והיא לא מפרה. לכל היותר הבינה המלאכותית אחראית. אלא שלצערי זה לא ממש נכון.
האחריות הסופית לתמונה מוטלת על מי שמשתמש בה (אתם). העובדה שהיא נוצרה בעזרת בינה מלאכותית לא מקנה לכם פטור מאחריות.
המלצתי: וודאו שההנחיות שלכם לבינה מסייעות לכם להמנע מהפרות, שמרו את הפרומפטים שלכם נגישים ובידקו כל תמונה (או שיר, מוזיקה או סרטון) לפני הפרסום.
-
חשוב להבין – קוד פתוח אינו קוד חופשי לשימוש בכל צורה שהיא. לא.
גם תוכנות ויצירות אחרות המסודרות בקוד פתוח כפופות לתנאי הרישיון שמפורטים באותו קוד.
שימוש שלא תואם לתנאי הרישיון, עלול להוות הפרת זכויות יוצרים. לכן רשיונות קוד פתוח עשויים להטיל גם אחריות וליצור בעיה, אם לא בדקתם מראש את המצב.
-
שימוש הוגן זו הגנה שקבועה בסעיף 19(א) לחוק. כלומר, נקודת המוצא היא שביצעתם הפרה. עכשיו עובר אליכם הנטל לשכנע את בית המשפט שעומדת לזכותכם אותה הגנה.
ראשית, יהיה עליכם להוכיח שעשיתם שימוש ביצירה למטרה כגון אלו המפורטות בחוק (למשל לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות והוראה).
בנוסף, תצטרכו לשכנע את בית המשפט כי מבחני סעיף 19(ב) לחוק מלמדים על כי השימוש שלכם ראוי שיהיה "הוגן". מבחנים אלו כוללים את: 1) מטרת השימוש ואופיו, 2) אופי היצירה, 3) היקף השימוש ו-4) השפעת השימוש שלכם על מצב היצירה בשוק.
ככל שמטרותיכם שיווקיות ופרסומיות או ביחס לעסק מסחרי, סיכוי יותר גבוה שהגנה זו לא תחול ביחס אליכם. כך למשל היו מקרים בהם נדחתה טענת שימוש הוגן שנטענה בידי אתרים מסחריים שעשו שימושים שלא הקימו את הגנת השימוש ההוגן.
המלצתי: אם אתם מבצעים פרסום ביחס לעסק שלכם – אל תבנו על שימוש הוגן. בקשו רשות ותעדו אותה או התייעצו עם עורך דין על מנת לצמצם את הסיכון והחשיפה.
-
נכון. על פניו, אם לא אתם ביצעתם את ההפרה בפועל, אתם לא אחראים.
ולמרות זאת, לפני מספר שנים הוסף לחוק סעיף 48א שקובע הפרה עקיפה. לפיו, גם אם המפר אינו אתם עדיין מי שעושה, על דרך עיסוק ובמטרה להפיק רווח, פעולה שמקלה את הגישה ליצירה שהועמדה בהפרה מבצע בעצמו הפרה עקיפה (ראו למשל ת"א 57140-06-22 זיר"ה נ' ארוון. פסק דין שניתן במסגרת פרשת אתר "סדרות" המרתקת).
המלצתי: וודאו שתנאי השימוש שלכם מבהירים את אחריות מפרסם הקצה, מגבילים את האחריות שלכם ואמצו נהלים רלוונטיים (כמו נהלי מעקב רצוף והסרה מהירה). בהתאם גם שימרו תיעוד של כל פנייה ושל כל הסרה.
מדריך זה נכתב ע"י עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לקניין רוחני, זכויות יוצרים ודיני דיגיטל ואינטרנט.
משרדנו מלווה עסקים, מפתחים, יוצרי תוכן וסוכנויות בכל הקשור לזכויות יוצרים (למשל הסכמים עם קבלנים ומעצבים, מכתבי התראה, רישיונות, קוד פתוח ובינה מלאכותית). דברו איתנו.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.