מדריך פרסום ברשתות חברתיות – איך נזהרים

הכלל הבסיסי והמקובל בישראל הוא מודל ה"הודעה והסרה".

כלומר, מנהל קהילה אינו אחראי לכל מה שמתפרסם בקהילה שלו. ועדיין, הוא נדרש לנהל אותה ולעקוב אחר המתרחש בה. במצב דברים זה, מרגע שארוע משפטי הגיע לידיעתו (בפניה של נפגע או באופן עצמאי), שומה עליו לטפל בו מייד.

מרגע שאותרה תקלה או הפרת חוק (הפרת זכות יוצרים, פרטיות, לשון הרע וכדומה), כדי למנוע אחריות ישירה של מנהל הקבוצה, עליו להסירו. אי הסרת התוכן עלךולה לגרום לכך שיחשב כמי שהיה שותף או לפחות אישר את פרסום התכנים הפוגעים.

לפי הלכת ע"א נידיילי תקשורת נ' שאול, שיתוף של תוכן פוגעני מהווה פרסום משפטי עצמאי.

במצב כזה, גם שיתוף של תוכן שכתב מישהו אחר, עלול להטיל על המשתף אחריות לאמור באותו תוכן שכן הוא חוסך אותו בפני קהלים נוספים.

בהתאם לאותה פסיקה ממש, עניין נידיילי, "ליק" לבדו אינו תמיד שווה ערך ל"פרסום" ועל כן לא בהכרח יטיל אחריות על המחבב את הטקסט.

עם זאת, בית המשפט עלול לשנות עמדה זו בעתיד במקרה של תגובות קיצוניות או בהקשרים חריגים. לכן, חשוב להיזהר עם התיוגים והסימונים שלכם ברשתות חברתיות על מנת למנוע תקלות בעתיד.

אם נחשפת לפרסום שיש בו פגיעה או הפרת חוק – עליך לפעול.

על בסיס הפסיקה הישראלית, נמליץ לקוראינו, מנהלי הרשתות ובעלי העמודים שנחשפו לתוכן פ]וגעני בחשבון שלהם:

1. לפעול בצורה מהירה וסבירה להסרת התוכן.

1. לשמור תיעוד סביר ומסודר למועד קבלת הדיווח, מועד ההסרה ועצם ביצוע ההסרה.
2. לא להתעכב. לפעמים, לא תמיד מתקבלת דרישה משפטית. ועדיין, כשהנושא מגיע לידיעתכם – מוטב לפעול.

ההגנה תנתן לך כל עוד לא הצליח הנפגע לאתר את פרטיך. אם יצליח הנפגע לאתר את הכותב בדרך כלשהי, אתה עלול להתבע.

אמנם, בעת כתיבת מאמר זה (נובמבר 2025) אין בחוק בישראל הליך מסודר לחשיפת פרטי גולש אנונימי (דוגמת הליך ה"ג'והן דו" האמריקאי), ועדיין קיימים חוקים והליכים מקבילים שיסייעו בחשיפת הפרטים במקרים מסויימים.

לכן, הזהרו בדבריכם, גם אם כתבתם באנונימיות.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות בישראל נכנס לתוקף בספטמבר 2024, ויש לו חשיבות משמעותית, במיוחד אם את אוספת או משתמשת במידע אישי על משתמשים (למשל אוספת "לידים").

במצב כזה את נדרשת:

1. לתת הודעה ברורה על עצם איסוף המידע והשימוש בו. למשל לאילו מטרות נאסף, מי אוסף ולכמה זמן ייעשה שימוש במידע. כולל הודעה שאין חובה חוקית למסור את המידע המבוקש.
2. לקבל הסכמה מפורשת לאיסוף ולשימוש במידע.
3. לעקוב אחר פרצות אבטחה, לטפל בהן ולדווח עליהן כנדרש.

מחיקת תוכן אינה מבטלת את עצם הפרסום שלו ואת האחריות שתוטל עליך.

אבל מחיקה של תוכן שפורסם תצמצם את הנזק שנגרם בגללו ובהתאם, את סכנת הפיצוי.

תיוג שקושר בין אדם ספציפי לתוכן פוגע, מביש או שקרי עלול להיחשב כלשון הרע. עצם התיוג עלול להתפרש כייחוס דעה למתוייג, גם אם לא הייתה בו כוונה רעה.

לכן, חובה לנהוג באחריות גם בפרטים ובנושאים טכניים לכאורה.