מדריך פרסום ברשתות חברתיות – איך נזהרים

כן. אפילו רק על תגובה לפוסט אפשר שיתבעו אתכם אם הוצאתם דיבה, פגעתם בפרטיות או הפרתם את החוק בדרך אחרת.

החוק אינו מבדיל בין תגובה לפוסט. שניהם נחשבים פרסום לעניין החוק.

ועדיין, ככל שמדובר בתגובה פחות משמעותית, גם הפיצוי שיפסק עשוי להיות נמוך יותר, ועדיין – הסכנה קיימת.

המסקנה: אל תכתבו פוסטים או תגובות פוגעות או שתהיו חשופים לתביעות.

שיתוף (Share), ריטוויט או העברה בסטורי הם בהחלט פרסום, ואם הפרסום פסול – זו בעיה.

בע"א נידיילי תקשורת נ' שאול נקבע ששיתוף של פוסט כמוהו כפרסום, מכיוון שהוא חושף אותו בפני קהלים נוספים.

המסקנה היא שמי שעשה "שיתוף" של פוסט בעיתי עלול להיות אחראי במקרים מסויימים. באותו עניין גם נקבע ש"לייק" (Like) אינו מהווה תמיד פרסום. אבל שימו לב, הלכה זו עלולה להשתנות בעתיד בהתאם לשינוי בנסיבות.

גם אם כתבת פוסט באנונימיות ולא כתבת את שימך, עשויים לתבוע אותך אם יצליחו לאתר את הכותב בדרך אחרת.

ב-2025 החוק' בישראל אינו כולל הליך חשיפת פרטי גולש אנונימי בעילת לשון הרע (דוגמת הליך John Doe האמריקאי). ועדיין קיימים הליכים מקבילים שיסייעו בחשיפת הפרטים במקרים מסויימים.

לכן, תזהרו בדבריכם, גם אם כתבתם באנונימיות.

תיוג שקושר בין אדם ספציפי לתוכן פוגע, מביש או שקרי עלול להיחשב כלשון הרע. עצם התיוג עלול להתפרש כייחוס דעה למתוייג, גם אם לא הייתה בו כוונה רעה.

לכן, חובה לנהוג באחריות גם בפרטים ובנושאים טכניים לכאורה.

מחיקת תוכן אינה מבטלת את עצם הפרסום שלו ואת האחריות שתוטל על המפרסם.

אבל מחיקה של תוכן שפורסם כן יכולה לצמצם את הנזק הפוטנציאלי ולהקטין את הפיצוי בו תחובו.

החוק אינו דורש שהנפגע יראה את הפרסום. די בכך שהפרסום היה יכול להגיע לידיעתם של אחרים ואולי גם הגיע (וראו סעיף 2(ב) לחוק איסור לשון הרע).

צילום של אדם ברחוב מותר כי האדם אינו נמצא במקום פרטי.

פרסום התמונה ללא הסכמת האדם עשוי להיות אסור, שכן הוא מפר את זכותו לשליטה בשמו ובדמותו (וראו סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות).

במקרים כאלו, יערוך בית המשפט איזון בין חופש הביטוי מצד אחד לבין זכות הפרטיות והפגיעה באותו אדם מאידך.