הצעת חוק חדשה בנושא הוצאת דיבה ולשון הרע

ב-2 בפברואר 2026 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק של חברת הכנסת קטי שטרית שמבקשת לשנות את התייחסות החוק לשיח המתקיים ברשתות החברתיות. בשלב זה מדובר עדיין בהצעת חוק בלבד, אבל היא חשובה לצורך הבנת המציאות ומטרת המחוקק לשנות את המשפט בהתאם.

הבעיה שהחוק מנסה לפתור

חוק איסור לשון הרע הישראלי הוא משנת 1965. כשנחקק, רשתות חברתיות ותגובות ברשת לא היו קיימות. היו רק כתבות בעיתונות.

אלא שהיום, על רקע המרחב הדיגיטלי והרשתות החברתיות, המציאות משתנה מדי יום. מהירות הפרסומים, היקפם ותפוצתם השתנו באופן דרמטי. וגם הזהירות בכבודם של אנשים כבר אינה כפי שהיתה. אין יותר קל מאשר ללחוץ על "פרסם".

הצעת החוק מבקשת להתמודד עם המצב הזה.

החוק שלנו אימץ אפשרות לתבוע ולקבל פיצוי כספי משמעותי גם מבלי שהתובע יאלץ להוכיח איזה נזק נגרם לו. המחשבה אחרי מנגנון כזה נעוצה ברצון להרתיע את מי שמוציאים את דיבתם של אחרים, ובמקביל להקל על מי שכבר נפגע בלשון הרע. אלא שפיצויים כאלו משמשים פעם אחר פעם ככלי להגשת תביעות השתקה שנועדו להרתיע מביקורת ולצנן את השיח הציבורי הביקורתי.

החוק קובע פיצוי של עד 50,000 ש"ח, ובהתייחס להפרשי הצמדה וריבית כדין עומד הסכום היום על כ-75,000 ש"ח. סכום לא מבוטל ביחס לתגובה בפייסבוק או בכל רשת אחרת.

מה זו בכלל 'תביעת השתקה'?

תביעות השתקה (SLAPP) הן תביעות שבדרך כלל מגיש גוף גדול וחזק כנגד צד חלש. מטרתן העיקרית היא למנוע מהציבור (החלש) מלתקוף ולבקר את התובע. מטרת תביעת ההשתקה אינה בהכרח ניצחון משפטי אלא רון ליצור אפקט מרתיע ומפחיד.

בתי המשפט החלו לפתח לאחרונה קווים מנחים להגדרת תביעה כהשתקה. בצורה כללית נוכל לראות שתביעות שהן חסרות בסיס, מוגזמות בסכומן או מבוססות על ביקורת ציבורית ולא בהכרח על ויכוח 'אמיתי', הוגדו בפסיקה כתביעות השתקה (אם כי בינתיים מדובר במקרים בודדים בלבד).

מה מציעה הצעת החוק?

הצעת החוק מציעה שני תיקונים עיקריים לחוק איסור לשון הרע:

• הגבלת הפיצוי על תגובות ברשת.

הצעת החוק מבקשת להגביל את הפיצוי ללא הוכחת נזק בעקבות תגובה לפוסטים ברשתות חברתיות כלשהן ב-1,000 ש"ח בלבד. 'תגובה', כך ההצעה, היא פרסום הנעשה בצמוד וכחלק מפרסום אחר, או כחלק מרצף תגובות הצמוד לו, ולא כפרסום נפרד ועצמאי.

וזו הבחנה חשובה. פוסטים נותרו כפופים למנגנון הפיצוי הקיים. אבל אמירה שהיא חלק משיח ו-ויכוח, לא ניתן יהיה לאיים על הדובר בפיצויים דרקוניים.

• יצירת כלי נגד תביעות השתקה.

הצעת החוק אף מוסיפה לבית המשפט סמכות לחייב תובע שעשה שימוש לרעה בהליכי משפט בתשלום הוצאות משמעותי וגם בפיצוי ללא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על גובה תביעתו. כלומר, לראשונה תובע עשוי לעמוד כנגד תביעת פיצוי ללא הוכחת נזק. תובע ולא נתבע. אחדד. לראשונה תובע יהיה חשוף לסיכון שבמקרה ותביעתו תדחה, יחוב לא רק בתשלום הוצאות אלא ממש בתשלום פיצוי.

למה זה חשוב ולמה עכשיו?

הצעת החוק עדיין בתחילת דרכה בכנסת והסיכוי שתתקבל כמו שהיא – קטן הוא.

אני מייצג מפרים לאורך חיי המקצועיים וניצחתי פעם אחר פעם. טוב, לא רק מפרים, אבל תיקים כמו תביעת הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות כנגד אתר שיתוף הקבצים LALA, תביעת אתר 'חוגל' כנגד יזמי אתר 'חוג', תביעת הפרמייר ליג הבריטית כנגד פלוני, תביעת ערוץ 10 כנגד גיא לרר ביחס לקבוצת "הצינור" בפייסבוק, התביעה באשר לבעלות בקבוצת הפייסבוק "בירה אחת ביום" ורבים אחרים לימדו אותי שעמדה של נתבע בהליך כזה יוצרת מצב בו המשא ומתן המתנהל בין הצדדים אינו מתנהל בצורה מאוזנת ושקולה. התובע  אוחז באיום משמעותי, אולם כנגדו לא עומד כל סיכון (למעט תשלום הוצאות לא משמעותיות).

הצעת חוק שכזו תיישר את שולחן הדיונים ותאפשר לנהל משא ומתן בצורה הגיונית והגונה משני הצדדים ועל כן הכיוון שלה הוא הוא החשוב.