כשגישור פוגש בוררות: המדריך המלא

רבות נכתב על הקשיים שמערכת המשפט מציבה בפני חברות ועסקים שמנסים לנהל שם סכסוכים בתחום הטכנולוגיה והדיגיטל. כולם גם מכירים את הכלים האלטרנטיביים שנוצרו ליישוב סכסוכים שכאלו (וראו למשל מדריך בנושא בוררות בהליכי טכנולוגיה ואת אתר המרכז ליישוב סכסוכי קניין רוחני, טכנולוגיה ודיגיטל).

היום אני מבקש להציג פתרון קצת פחות מוכר שמשלב שני הליכים (גישור ובוררות) ויוצר פתרון-ביניים יעיל וענייני: גישבור.

מה זה גישבור?

מדובר בתהליך חדש יחסית שלא רבים מכירים ומשתמשים בו, וחבל.

גישור הוא הליך וולונטרי, שבמסגרתו מנסים המגשר לסייע לצדדים להגיע לכדי הסכמה שתסיים את הסכסוך ביניהם. המגשר אינו כופה פתרון כלשהו על הצדדים. הליך הגישור מתקיים כל עוד שני הצדדים מעוניינים בהמשכו והוא מסתיים עם הסכם גישור או עם פרישת צד מההליך. הגישור מתנהל כאשר המגשר מסייע לצדדים להבין את האינטרסים האמיתיים שלהם, להעריך את הסיכויים ואת הסיכונים, ולאפשר להם לבחור את הפתרון המועדף על כולם.

בוררות הוא הליך בו הצדדים מוסרים את ההכרעה בסכסוך שלהם בידי מכריע מהמגזר הפרטי, למש עורך דין מומחה שמתמצא בתחום הסכסוך, כך שהכרעתו תהיה עניינית ומדויקת.

הגישבור (Med-Arb) משלב את שני ההליכים לכדי רצף אחד שמאפשר פתרון מהיר ויעיל ככל האפשר של הסכסוך.

התהליך מתחיל כהליך גישור לכל דבר ועניין. מגשר מוסמך (למשל עורך דין מומחה) מנסה לחשוף בפני הצדדים את צרכיהם ולהביא אותם לכדי הסכמה. ככל שיצליח, תועלה ההסכמה על הכתב, הצדדים יחתמו עליה והיא אף עשויה להיות מוגשת לאישור בית המשפט.

מנגד, אם הנסיונות לא יעלו יפה ולא הושגה הסכמה, ישנה המגשר את תפקידו. החל מאותו שלב מוסמך המגשר ליתן הכרעה בסכסוך, כבורר. בנגיגוד למגשר, הכרעתו תהיה מחייבת את הצדדים ותקבל תוקף של פסק דין.

הבסיס החוקי בישראל

הגישבור כבר אומץ בפועל על ידי המחוקק בתקנה 5(ח) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג–1993. התקנה מאפשרת לצדדים להסכים כי לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.

בהתאם, מומלץ לעורכי הדין העוסקים בתחום ולחברות טכנולוגיה פעילות, לשקול להוסיף לסעיפי הבוררות הקלאסיים שלהם תוספת, לפיה: "אם וככל שסכסוך כלשהו לא הוסדר במסגרת הגישור תוך 60 ימים מתחילתו, יוכל כל אחד מהצדדים להגיש למגשר בקשה בכתב, ובעקבותיה יועבר הגישור מיידית לבוררות בפני אותו מגשר שיכהן כבורר. הבורר יקבע את כללי הבוררות והוא רשאי להסתמך על מידע שהגיע לידיעתו במסגרת הישיבות המשותפות בהליך הגישור בלבד".

איך ההליך עובד בפועל, שלב אחר שלב

  1. הסכם ופתיחת ההליך

הכל מתחיל בהסכמה. הצדדים חותמים על הסכם (או סעיף) גישבור שמגדיר את זהות המגשבר, הכללים שיחולו בכל שלב, חובת הסודיות וכן את נקודת המעבר מגישור לבוררות. ההסכם נחתם או עם תחילת ההתקשרות בין הצדדים או עם התגלות הסכסוך וההבנה שיש לפנות לשיישוב סכסוכים אלטרנטיבי כדי למצותו.

ההסכם אינו שלב טכני. מדובר בשלב חשוב, שניסוח מדוייק שלו יקל על הצדדים והמגשבר גם יחד.

  1. שלב הפתיחה: גישור

בשלב הראשון מתנהל הליך גישור לכל דבר ועניין. מתקיימות ישיבות משותפות ופרטניות, המגשר משקף לצדדים בוחן מציאות ענייני, ולמעשה בשלב זה הם כבר מכירים את דעתו בסכסוך ויכולים לחשוף בפניו מידע שישנה ויטייב אותה.

המגשר גם יכול לבחון את המקורות הכלכליים שמאפשרים את פתרון הסכסוך, את הצרכים והאינטרסים של הצדדים ולראות כיצד ניתן לעשות בהם שימוש כדי ליישב את ההליך בהסכמה.

בשלב זה, המגשר אינו שופט. הוא מקשיב ומנחה. הוא משמש אוזן קשבת ומשקפי מציאות נכוחה לצדדים. ככל שיצליחו הצדדים להבין את היתרונות בשיתוף פעולה עתידי – יחתמו על הסכם והגישור יסתיים. בשלב זה יכול המגשר לעשות שימוש במחשבה יצירתית על מנת להקל על הצדדים לאתר פתרון אפשרי, גם אם אינו זמין בהליכים משפטיים רגילים.

  1. נקודת ההכרעה: הסכם או בוררות

אם הצדדים הגיעו להסדר, מצוין. ההליך הסתיים ביעילות ובמהירות.

אלא שככל שלא הגיעו להסדר (או ככל שחלף המועד עליו הסכימו הצדדים), מקבל המגשבר כובע אחר. הוא הופך לבורר במסגרת הליך הגישבור.

  1. הבוררות: מהירה, יעילה, ומבוססת ידע מצטבר

בשלב זה הבורר (המגשר לשעבר) כבר שמע את הצדדים במהלך הגישור. הוא מכיר את הסכסוך ומבין את הטענות. המגשבר רשאי אם כן להציע לצדדים להגיש כתבי טענות ולכוונם לנקודות שעליהם לדייק בהן. גם רכיב גילוי המסמכים נגמר (לפחות בחלקו) במסגרת הגישור.

לכן, כל שנותר לצדדים הוא להשלים את החסרים הדיוניים בפני המגשר, לבצע חקירות לא מורכבות, לטעון את סיכומיהם והמגשבר יוכל לתת החלטה המבוססת על הידע שהצטבר אצלו במסגרת ההליך.

  1. סיכום:

צדדים שבוחרים בגישבור מנסים ליישב את הסכסוך בדרך המהירה והיעילה ביותר, גישור. הצליחו – מצויין. כשלו – עובר ההליך (מיידית) להליך בוררות בפני בורר שכבר שמע את הצדדים ומכיר את הנושא. בורר כזה, יוכל לקבוע סדרי דין יותר מהירים ולתת החלטה עניינית מהר יותר מאשר בורר חדש שרק נכנס לתיק. למעשה, בשלב זה אף אין הצדדים צריכים בכל מקרה להכין כתבי טענות. יתכן שאלו כבר הוצגו בדרך כזו או אחרת בפני המגשר ואין צורך באותה כפילות.

משך הבוררות שתתקיים לאחר שהגישור לא צלח, בהכרח יהיה קצר יותר והיא תהיה יעילה יותר

יתרונות הגישבור

מטבע הדברים היתרון בשילוב השניים בפני אותו בעל מקצוע מומחה, מוביל לחסכון בזמן שיפוטי ומאפשר לקבל הסכמה או הכרעה בהליך בצורה היעילה והמהירה ביותר. כל שעה שהושקעה על ידי המגשר בלימוד הנושא והבנת הצדדים, תשמש אחר כך לטובה בהכרעה בתיק.

בנוסף, שילוב ההליכים חוסך לימוד והכנת התיק בידי גופים שונים ומאפשר סדר דין מהיר ויעיל יחסית. אלמנט קריטי בתחומי הטכנולוגיה והקניין הרוחני.

בנוסף, העובדה שהצדדים יודעים מראש, שככל שלא יגיעו להסכמות בהכרח יעבור ההליך לבוררות מכריעה, יוצרת תמריץ פסיכולוגי לנסות ככל האפשר להגיע להסכמה וליישב את התיק כבר בשלב הגישור. אותו "איום" בבוררות מקל על הגעה להסכם גישור.

וכמובן, ככל שהגישבור נערך בפני עורך דין מומחה שגם מכיר את הרקע והטכנולוגיה, יהיה ההליך יעיל וענייני יותר.

יש לזכור גם שרכיב הסודיות, הכל כך חשוב בבוררות ובגישור, נשמר גם בגישבור.

יתרון חשוב נוסף טרם סיום הוא שהצדדים יכולים, אם כך ירצו, להסדיר את הסכסוך בהסכם, אך להותיר נקודה אחת להכרעת הבורר. כך, יהיה מקום להסכמת הצדדים ועדיין יוכלו, אם כך ירצו, לקבל את הכרעתו של גוף מכריע חיצוני.

סוף דבר:

הגישבור הוא הליך שמתאים לסכסוכים מסוגים שונים. ביניהם: סכסוכי בעלות וקוד מקור; סכסוכי זכויות יוצרים; סכסוכי סימני מסחר ומיתוג בשוק הדיגיטלי; סכסוכי פטנטים בין חברות טכנולוגיה; סכסוכי חוזים דיגיטליים; סכסוכי תוכן ומדיה;  סכסוכי יזמים ושותפים; סכסוכי שיווק אלקטרוני וכדומה.

לכן, במיוחד בפרויקטים מורכבים, מומלץ כיום לצדדים לשלב סעיף גישבור מסודר בהסכם ההתקשרות, ובכך להקל על קידום הפרוייקט בדרך היעילה ביותר.

בנוסף, שימוש במשרדנו מאפשר לכם יתרון רב – עורך דין שהוא מגשר ואף בורר מנוסה ובקיא בתחומים הרלוונטיים מזה שנים.