יורם ליכטנשטיין

חסימת חשבונות במדיה חברתית והשתקתם של אנשים

הכוח של פייסבוק, אינסטגרם וגם טיקטוק לחסום משתמשים וחשבונות ולפגוע בהם מתחיל לעורר חששות לא מבוטלים אצל אזרחים, וגם אצל המחוקקים (בינתיים עדיין לא בארץ).

חשבונות של מוכרים ב-eBay נחסמים (לעיתים גם יחד עם הכספים שנצברו בהם), חשבונות של עסקים שמפרסמים בפייסבוק נחסמים (ואפילו רק אם נחסמת יכולת הפרסום בלבד, עדיין מדובר בפגיעה לא פשוטה בעסק), חשבונות של פוליטיקאים במדיה חברתית שמתקשרים עם הציבור נחסמים (מי אמר הנשיא טראמפ), חשבונות של עסקים ואפילו אנשים פרטיים בווטסאפ נחסמים (למשל העיתונאי אריאל ברנשטיין – https://www.calcalist.co.il/technology/article/ryxernw1f)  ועוד ועוד.

והכל, לפי שיקול דעת חד צדדי של ענק טכנולוגיה עלום, ללא יכולת ערעור של ממש, ללא יכולת הבנה (לעיתים) מה היתה הסיבה לחסימה ובגדול – השתקה. ביקורת על השתקה זו – אין.

למדריך להתמודדות עם חסימה שכזו שערך איגוד האינטרנט הישראלי ראו כאן – https://www.isoc.org.il/netica/guidance-for-parents-and-teachers/instagram/how-to-recover-your-deactivated-instagram-account .

באפריל כבר הביע את דעתו שופט בית המשפט העליון האמריקאי קלארנס תומאס על אי השוויון בין טראמפ שחסם מספר משתמשים מהחשבון שלו, לעומת הנזק העצום שגרם לו טוויטר אשרהשתיק את יכולתו של טראמפ להתבטא מול קהל בוחריו (ראו עמוד 10 להחלטה כאן – https://www.supremecourt.gov/orders/courtorders/040521zor_3204.pdf).

בלשונו-

The disparity between Twitter’s control and Mr. Trump’s control is stark, to say the least. Mr. Trump blocked several people from interacting with his messages. Twitter barred Mr. Trump not only from interacting with a few users, but removed him from the entire platform, thus barring all Twitter users from interacting with his messages.

ואם יש חוסר שוויון בין הנשיא טראמפ לבין טוויטר, מה נאמר אנחנו, אזובי הקיר?

מסתבר שחוסר שוויון זה מתחיל להזיז מחוקקים ברחבי העולם, ואולי כדאי שיגרום גם למחוקק \שלנו להתחיל לחשוב בעניין. כך למשל בארה"ב גם טקסס וגם פלורידה כבר החלו להגביל יכולות של ענקיות טכנולוגיה לחסום חשבונות של משתמשים.

החקיקה גם מנסה לאפשר שקיפות (קרי, חיוב הרשתות החברתיות למסור דוחו"ת מלאים ומדוייקים על חסימות שביצעו), גם יכולת התמודדות (קרי, חיוב ליצירת מערכת ערעור יעילה) וכן אכיפה (קרי, גם האזרחים וגם היועץ המשפטי יכולים להגיש תביעות כנגד חברות שחסמו חשבונות, לטענתם שלא כדי).

מתי הגישה הזו תגיע לארץ? בינתיים עוד חזון למועד…

 

 

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-22.9.2021.

 

Comments

comments

לקבלת ייעוץ ראשונישלחו פרטים



    האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.

    ליצירת קשר ולייעוץ ראשוני –

    03-6133333
    This site was created with the help of Beetle (www.beetle.net.ua)