הסכם מייסדים והסכם שותפים. מה זה אומר בכלל?

עסקים בתחילת דרכם צריכים להסדיר את התנהלותם קדימה. החוק מציב בידיהם כלים משפטיים שיקלו עליהם לעשות זאת ויאפשרו להם להגדיר מראש כיצד יתנהלו בהמשך. משרדנו ליווה, סייע ואף כתב אין ספור הסכמים כגון אלו ועל בסיס נסיוננו – קבלו מדריך חשוב שיסייע לכם

בקצרה, הסכם מייסדים (Founders Agreement) הוא ההסכם הנחתם בין מייסדי חברה בשלב הראשוני של הקמתה. הוא קובע את התנאים שישררו בין המייסדים: מי יחזיק בכמה אחוזי שליטה וזכות לרווחים, מה יהיה תפקידו ומה הדרישות מכל אחד מהם, איך מתקבלות החלטות לניהול שוטף וגם איך נפרדים.

הסכם זה נחתם לצד מסמכי התאגיד הרשמיים של החברה כמו תקנון ואולי גם הסכם בעלי מניות אם נדרש בנוסף. בעולם חברות ההזנק, הסכם המייסדים הוא אבן הראשה שכל משקיע חדש מבקש לראות ולבדוק וחשוב שגם לעסק שלכם יהיה כזה.

עקבו אחרי עו"ד ליכטנשטיין בגוגל

הסכם שותפים (Partnership Agreement) הופך לרלוונטי כאשר מקימים ומנהלים עסק שאינו בהכרח חברה בע"מ. כמה שותפים או חברים חוברים ועובדים יחד, לפעמים אפילו לא בצורה רשמית. למעשה, הגדרתה של כל מערכת יחסים עסקית שמתנהלת בין מספר אנשים הינה שותפות, גם אם לא נקראה כך באופן מפורש.

החקיקה הישראלית (דוגמת חוק השותפויות, תשל"ה-1975) מסדירה את כללי המסגרת ועדיין בידי המייסדים והשותפים נותר מתחם רחב שחשוב שיסדירו אותו.

אילו נושאים צריך הסכם כזה להסדיר?

1. חלוקת הזכויות

יתכן שהנושא הראשון במעלה הוא זה. האם מדובר בשותפות שווה ("חצי-חצי")? מטבע הדברים זו נקודת המוצא ועדיין בין לקוחותי היו לא מעט מקרים בהם חלוקת האחזקות היתה שונה, למשל מכיוון שהתועלת הצפייה מכל אחד מהשותפים היתה שונה גם היא. חשוב לשקול את היקף התרומה של כל צד (מי יוזם הרעיון, מי מגייס את ההון, מי ישקיע עבודה ומשאבים אחרים וגם מי לוקח סיכון גדול יותר).

חלוקה שלא תשקף את מצב הדברים אמנם אינה תקלה משפטית, אך היא תיצור תקלה פרקטית וחוסר שביעות רצון בין השותפים בהמשך הדרך. חשוב לדעת שקיימים גם כלים משפטיים שיאפשרו לנו לצמצם את התקלה ולהתאים את האחזקות להיקף העבודה וההשקעה או משך ההשקעה (מנגנוני Vesting למשל).

Vesting הוא מנגנון שלפיו הזכויות במניות "נצברות" לאורך זמן, והן לא ניתנות במלואן ביום החתימה. כלומר, כל צד מקבל מספר מניות מוגדר בהתחלה וככל שימשיך לבצע את המוטל עליו משך תקופת ההבשלה, יקבל עוד ועוד מניות. כך, מי שלא עמד בחובותיו ולא ביצע את תפקידו או עזב את הפרוייקט טרם הבשלתו, יהנה בסופו של יום בחלק יחסי קטן יותר מהמיזם.

2. קבלת החלטות וניהול שוטף

שאלת ניהול העסק וקבלת ההחלטות השוטפת היא נושא חשוב ודרמטי. לא מדובר בשאלה בירוקרטית אלא בהחלטה שתשובה לא נכונה אליה לא תאפשר לעסק להתנהל. במיוחד, למשל, כשיש חילוקי דעות.

חשוב שההסכם יסדיר את יכולת ההחלטה בהחלטות שוטפות (למשל מינוי מנכ"ל) ובמיוחד להתייחס לסוגי החלטות מהותיות ביחס אליהן קיימות דרישות משמעותיות יותר (רוב גבוה יותר מרוב רגיל).החלטות מהותיות כאלו כוללות הכנסת שותף נוסף, חתימה על הסכם משמעותי, שינוי כיוון אסטרטגי וכדומה.

עוד חשוב להסדיר מקרים של מבוי סתום בניהול השוטף, Deadlock. כיצד מסדירים החלטות כשאין יכולת להשיג הסכמה? מה ברירת המחדל ומי קובע באיזה נושא?

3. הקניין הרוחני

בניגוד לחשיבות הרבה של הנושא הזה בהסכמים מסוג זה, בפועל, ללא ייצוג של עו"ד מומחה מקובל להתעלם מהנושא הזה ובכך יוצרים הצדדים לעצמם תקלות עתידיות שרק מחכות לקרות.

כשעסק מפתח מוצר, שירות, מותג, שם (של העסק או של השירות), תוכנה או כל נכס יצירתי אחר, שאלת הבעלות על אותו נכס היא קריטית. השליטה בשם או במותג או במוצר של העסק המשותף היא נקודה דרמטית שאסור שנתעלם ממנה.

מכיוון שפעמים רבות אחד או יותר מהשותפים מפתחים כל אחד מאלו, חשוב שההסכם יוודא שהבעלות בקניין הרוחני עוברת לבעלות החברה ולא נשארת בידי המייסדים פרטניים. חשוב להסדיר גם את מעמד הקניין הרוחני שפותח טרם הקמת העסק וגם את זה שמפותח במהלך קיומו.

בנוסף ראוי שההסכם יתייחס ויסדיר את הזכויות עת שותף אחד או יותר עוזבים את העסק. בידי מי נותרת השליטה בקניין?

ואם כבר עסקנו בכך –

4. מה קורה כשמייסד עוזב?

למרות התקווה של המייסדים, עזיבה של מייסד היא אירוע נפוץ בחיי חברה צעירה. הסיבות לכך עשויות להיות שונות, היא יכולה להיות ידידותית ומוסכמת, ועדיין מוטב יהיה להסדיר את המצב מראש.

במקרה כזה חשוב שנתייחס לעזיבת העסק "עם סיבה" או בלעדיה, האם העזיבה כרוכה בהפרת התחייבות מול החברה, מה היקף האחזקות של השותף העוזב ומה תפקידו בעסק ונתונים דומים נוספים. כל אלו צריכים ללוות את תהליך העזיבה ולהשפיע עליו.

5. גיוס הון וכניסת משקיעים

עוד נושא יהיה רלוונטי ללא מעט עסקים. ההכנסות מהעסק לא תמיד מספיקות להפעלתו, או שהשותפים מאתרים שותף חדש שמסוגל לספק תמיכה איסטרטגית חשובה. מאוד מומלץ שההסכם יסדיר מראש את האספקטים הרלוונטיים, כמו זכויות בעלי המניות הנוכחיים במקרה כזה (למשל זכות סירוב ראשון, Right of First Refusal), יכולת בעלי המניות הנוכחיים להטיל וטו על שותף חדש וגם הסדרה של אופן הערכת שווי החברה בכל מקרה רלוונטי.

נושא חשוב אחרון יהיה עניין ה-

6. פירוק ומכירה. גם לכך צריך להתכונן

לא כל חברה מצליחה להגיע ל"אקסיט" מוצלח. לפעמים פשוט מחליטים לסגור. פעמים אחרות מגיעה הצעת רכישה שחלק מהמייסדים רוצים לקבל וחלקם לדחות. ההסכם צריך לתת מענה לשאלות הכרוכות במצבים כאלו. למשל כיצד יבוצע פירוק נכסי החברה ומה עדיפות כל בעל מניות ביחס לאיזה רכוש, מה זכויות בעלי המניות בעת מכירה (Drag Along או Tag Along), מה הרוב הנדרש לשינוי שכזה  וכדומה.

סוף דבר

הניסיון בשטח מלמד שהבעיות לא מגיעות בגלל שאנשים מנסים לפגוע. הן מגיעות בעקבות ציפיות שונות, בגלל שהנסיבות משתנות ובעיקר קורות למי שלא התכונן מראש ואין לו מסמך מסודר שמנחה כיצד על השותפים לפעול.

ההשקעה בהסכם מייסדים מסודר היא חד-פעמית, בתחילת הדרך, כשכולם עדיין מסכימים על הכיוון הכללי ואין עדיין מה להתווכח עליו. בשלב הזה הרבה יותר קל להגיע להסכמות. כשמגיע המשבר, כבר לא יהיו הסכמות.

לכן, לפני שמקימים חברה, מתחילים שותפות עסקית, מנהלים עסק משותף או מיזם, או כל שיתוף פעולה משמעותי, כדאי להתייעץ, לשבת ולחשוב על מה יקרה בעתיד. השיחה הזו לא תמיד נוחה, אבל היא הרבה יותר נוחה מהחלופה.