עסקים ושיתוף פעולה ברשתות חברתיות. מה לא לשכוח?

שני עסקים נפגשים. לפעמים יש כימיה. אולי יש קהלים שמשלימים זה את זה ואולי גם יש רעיון טוב לתוכן משותף שיקדם את שני העסקים. אולי מותג ביגוד ויוצרת תוכן שהחליטו לעבוד יחד. אולי עסקים שמעוניינים לנהל ערוץ יוטיוב אבל אין להם מספיק תוכן למלא כל אחד ערוץ שלם בעצמו. ולפעמים, סוכנות מדיה שיש לה לקוח שמגיע עם לוגו משלו וכמובן מוצר.

בכל המקרים האלה, הדינמיקה דומה: הכל מרגיש טוב בהתחלה, וכל אחד יודע בדיוק למה הוא מתכוון. הבעיה היא שלרוב, כשלא מסדירים את ההבנות, מתברר שלפעמים דברים שלא נאמרו היו מקלקלים להם את המיזם המשותף. בדיעבד מתברר, שמוטב לשים את כל הדברים על השולחן ולהכין הסכם בסיסי שיאפשר להם להמשיך ולעבוד יחד לאורך זמן.

מבין לקוחותי ניתן למצוא לא מעט עסקים שהבינו את החששות, נזהרו ונעזרו בשירות משרדנו להתאים להם הסכם שיתוף פעולה ברשתות חברתיות. הסכם שימנע תקלות בעתיד. אסביר כעת מספר אלמנטים שחשוב להתייחס אליהם בהסכם כזה.

מי הבעלים של התוצרים שלנו?

יצרתם מותג? יצרתם ערוץ מדיה, סרטונים, פודקאסטים וכמובן – רשימת לקוחות. של מי הם?

כשמדובר ביצירה מוגנת, חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, מתייחס לנושא יצירה נוצרת על-ידי מספר יוצרים במשותף (ומגדיר יצירה משותפת כיצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה). בפועל, הם הופכים לבעלים משותפים של הזכויות בה אולם החוק לא קובע מפורשות מה הדין שיחול ביניהם.

האם האחד יכול למנוע מחברו שימוש ביצירה? האם לא יוכל למנוע אך יוכל לדרוש חלוקה ברווחים? מכיוון שהפתרון שקבוע בחוק אינו חד-משמעי, מוטב יהיה להתייחס לנקודה זו מראש, ולהסדיר אותה במפורש.

ואין המדובר בדבר של מה בכך. נניח שמותג תכשיטים ויוצרת תוכן ("משפיענית") עבדו יחד על סדרת סרטונים. היוצרת צילמה, ערכה ופרסמה. המותג שילם את העלויות וסיפק את המוצרים. האם בכלל מדובר ביצירה משותפת? ואם כן, מי יהיה בעליה ויהיה רשאי להמשיך ולהשתמש בה עם סיום ההתקשרות? האם אחד יכול למנוע מהאחרת שימוש כזה ומה יהיו ההסדרים ביניהם.

שימוש בלוגו ובמותג. איפה עובר הגבול?

שיתוף פעולה ברשתות חברתיות כמעט תמיד כולל שימוש הדדי בסמלים ובמותגים: הלוגו של אחד מופיע על התוכן של השני, שם המותג מוזכר בתיאורים, צבעי המיתוג עטופים בתוכן משותף.

ראו למשל בדקה השניה בסרטון הזה "ביקורת פרסומות" מס' 36 של אור בוטבול (ראו את אינדה-גיים מסביר על הכנסת מרצ' משלו, כולל הלוגו, לפרסומות של בנק דיסקונט).

שימוש בסימן מסחרי של גורם אחר, גם כשהוא חלק משיתוף פעולה, הוא שימוש שדורש הגדרה. עד כמה ניתן להשתמש בלוגו? באיזה גודל ובאיזה הקשר? האם מותר לשנות אותו, לחתוך אותו, לשלב אותו עם אלמנטים אחרים? מה קורה לחומרים שכוללים את הלוגו לאחר סיום שיתוף הפעולה, האם חייבים להסיר אותם מכל הפלטפורמות?

חשוב שגם נושא זה יוסדר בהסכם ההתקשרות. מה היקף רשיון השימוש? מה משך הזמן שלו? מה הפעולות האסורות וכמובן – מה יקרה עם התכנים לאחר מכן.

מניין מגיעות ההכנסות ואיך מחלקים אותן

שיתופי פעולה ברשתות חברתיות יוצרים מקורות הכנסה. מקורות, שלא תמיד ברורים מראש. פרסום וקידום ישיר הינו מקור ברור ומובן. אם שני יוצרים יוצרים תוכן עבור מותג, השאלה כיצד נחלקות ההכנסות ביניהם היא שאלה בסיסית ויסודית.

בנוסף צריך להתייחס לפלטפורמות השונות. האם תרצו שההכנסות יחולקו בצורה שווה בין הפלטפורמות? בהעדר הסדרה, ילכו כל ההכנסות לישות שהחשבון רשום על שמה, וחברתה תתקשה לקבל את חלקה בהכנסות.

בנוסף צריך לחשוב על מכירת מוצרים ושירותים ("מרצ'").  כשהתוכן המשותף מוביל לרכישות, מי נהנה מהן? האם כל אחד מהשותפים מוכר בנפרד? אם כן, האם במצב כזה עדיין יש הסכמה על חלוקת הרווחים שנבעו מהחשיפה המשותפת?

וכמובן, מה יקרה עם הכנסות עתידיות. ה"זנב הארוך" שימשך עם סיום ההסכם. כיצד יתחלקו ההכנסות במצב כזה?

תניחו מצב בו שני טבחים מנהלים ערוץ יוטיוב משותף. עבר זמן והערוץ צבר מעל 100,000 מנויים. הכנסות מפרומות ומשיתופי פעולה עם מותגי מטבח שונים החלו להצטבר. אלא בשלב מסויים הטבחים הסתכסכו ואחד עזב את הערוץ בכאב ובכעס. חברו, שהחשבון היה רשום על שמו, המשיך לגבות את ההכנסות בשלמותן. בהעדר הסכם, כיצד ניתן לאכוף את ההסכמה בין הצדדים ואפילו – מה היא אותה הסכמה?

הבעלות בחשבונות והשליטה בהם

משרדנו נתקל עוד בעבר בשאלה שרבים לא חושבים עליה עד שהיא הופכת לבעיה: מי מנהל את החשבונות בפועל? על שם מי הם רשומים? מי ה-Admin ומי יוכל להפעילם מול הפלטפורמה?

בעבר ייצג משרדנו את גיא לרר בסכסוך ביחס לקבוצת "הצינור" וכן את קובי קרמר בסכסוך ביחס לקבוצה "בירה אחת ביום". בשני המקרים זכינו ומרשנו המשיך לאחוז בבעלות בקבוצה המשותפת, שנטען שאינה שלו.

אולם, בעלים של קבוצה משותפת שיתייעצו איתנו מראש, יאלצו לקבל החלטה מושכלת ומוסכמת כבר בשלב הראשוני בבעלות מי הקבוצה, ימנו Admin בהתאם והתקלה תעלם.

הסכם שיתוף פעולה שכזה ראוי שיקבע על שם מי רשומים החשבונות (לרבות כתובת הדוא"ל), מי מחזיק בסיסמאות ובפרטי הגישה, מי יכהן כ-Admin ומה קורה לחשבונות בסיום שיתוף הפעולה.

מה קורה כשנפרדים

השאלות שנדונו מעלה מקבלות משנה תוקף כשהשותפות מסתיימת. אלא שלא די בכך.ישנם ל מעט נוןשאים ועניינים שחשוב להתייחס אליהם. כל אחד מהם שבהתאם לשותפות הרלוונטית.

כך למשל יש לשקול את המשך השימוש בחומר ובתוכן המשותף (אולי כנגד תמלוגים), את הבעלות העתידית בחשבונות (ולכל הפחות את הזכות לקבל את רשימת הלקוחות והחברים בקבוצות,  נכס בעל חשיבות לכל עסק דיגיטלי), את החשיפה ביחס לחובות נוספות כלפי לקוחות ומממנים וכדומה.

גם סעיפי אי תחרות ואי-שידול עובדים יכולים להיות רלוונטיים מאוד בעת הפירוד.

ההסכם שצריך להיות מוכן לפני שמתחילים

אחרי שהבנו את החשיפה שלנו, ניגש לעורך דין מומחה וננסח בעזרתו הסכם שיתוף פעולה רלוונטי. בהסכם נסדיר את מכלול היחסים העתידיים בין השותפים (את החובות, את הזכויות וכמובן את התמלוגים המגיעים לכל אחד).

ההסכם יעסוק בשאלת זכויות היוצרים בתכנים, בשאלת חלוקת ההכנסות בפלטפורמות השונות, בנושאי סודיות רלוונטיים, ברשיונות השימוש במותגים השונים, בהסדרת ההתנהלות השוטפת של המיזם וכמובן במנגנון הפרידה.

הסכם כזה לא צריך להיות ארוך או מורכב. אבל מאוד מומלץ שיהיה מדויק ויכסה את הנקודות החשובות. הסכמה כזו, כשאנחנו על סף שיתוף פעולה, תפתר בצורה הטובה ביותר, בטח יותר טוב מאש בעת מריבה וסכסוך.

אם מוזמנים למשרדנו להתייעצות וסיוע בנושא.