כתב המחאת זכויות יוצרים – מדריך לחברות טכנולוגיה

דמיינו לעצמכם חברת הזנק שבנתה מוצר במשך שנתיים, במחסן ליד הבית. סוף סוף מגיע משקיע רציני, יוזם בדיקת נאותות (Due Diligence) ושואל שאלה אחת פשוטה: "מי הבעלים של הקוד, של הפטנטים ושל שם המוצר שלכם?"

המפתח הראשי, המעצבים, אנשי השיווק, כולם עבדו כנגד חשבונית ומעולם לא חתמו על מסמך ביחס ליצירותיהם. עורך הדין שלכם אומר לכם – "תזהרו. הקוד לא בהכרח שלכם. סעיף 35(א) יוצר בעיה". הסיפור הזה אינו תיאורטי, אלא עלול להתרחש.

כתב המחאת זכויות (IP Assignment) הוא הכלי המשפטי שמבטיח שזה לא יקרה לכם, ושכל מה שתפתחו באמת יהיה שלכם. כעת נסביר מה זה אומר ואיך אפשר למנוע בעיה כזו.

מה זה בעצם IP Assignment?

ההסבר פשוט. בעל זכות היוצרים, הפטנט, העיצוב או סימן המסחר מעביר את זכויותיו במלואם לבעלותו של אחר.

החשיבות של הסכם כזה בחברה טכנולוגית היא דרמטית. פעמים רבות, למרות ששילמתם כסף עבור עבודה, החוק עלול להוביל למצב שהבעלים של היצירה יהיה הספק או הקבלן שלכם ולא אתם. מסמך המחאת הזכויות הוא הכלי המשפטי שמאפשר לכם להצהיר בוודאות שכל מה שהוא יצר עבורכם, אכן שייך לכם. לכם ולא לו.

דומה הדבר להעברת בעלות בנדל"ן, אך ביחס להמצאות, יצירות, מאמרים ונכסים רוחניים אחרים.

המחאה כזו יכולה להערך ביחס לסוגים שונים של זכויות. הזכויות המועברות כוללות זכויות יוצרים על קוד, על מאמרים וטקסטים, על תמונות, ציורים וצילומים, על מאגרי נתונים וכדומה. בנוסף, זכות על פטנטים ועיצובים (מדגמים), גם אותן ניתן להמחות באמצעות מסמך כזה.

למה לא מספיק לי החוק?

זו שאלה לגיטימית. חוק זכויות יוצרים, תשס"ח-2007 קובע אמנם כי יצירה שנוצרת על ידי עובד (במהלך עבודתו ועקב עבודתו, תנאים מצטברים) שייכת למעסיק וזה נשמע מספיק. אבל בפועל הניסוח הזה רחוק מלפתור את הבעיה מכמה טעמים מרכזיים.

ראשית, הכלל חל רק על "עובד" במשמעות דיני עבודה. לא על קבלן עצמאי, יועץ, פרילנסר או שותף מייסד שאינו עובד. קבלנים הם חלק מרכזי מהמערך של כל חברת טכנולוגיה. ביחס אליהם קובע החוק, כי יוצרה של יצירה מוזמנת (גם אם שולמה תמורתה), יהיה הבעלים הראשון שלה. לכן, יש להבטיח כי יוצר שכזה ימחה את זכויותיו אליך, לעסק שמימן את עבודתו.

שנית, אפילו לגבי עובדים דרישות הסעיף עלולות ליצור מחלוקות. עובד שפיתח דבר מה בשעות הפנאי, על המחשב הביתי שלו ואולי אף בחג, עשוי לטעון שהיצירה היא שלו, ולהתמודד איתו בדיעבד יהיה תהליך מורכב, יקר ומיותר.

בנוסף, חקיקה אחרת (כמו חוק הפטנטים או חוק העיצובים) עלולה לכלול הוראות נוספות שלא יעלו בקנה אחד עם מחשבתכם שלכם.

לכן, גם כשהחוק לצידכם, מוטב ליצור ניסוח מפורש מאשר להותיר את העניין ליד המקרה ולהחלטה עתידית לא ברורה של שופט.

עם מי להכין המחאה כזו?

בפועל, כל מי שיצר דבר מה שהעסק שלכם משתמש בו – זהירות עדיפה.

כך למשל, חשוב לחתום על המחאה שכזו עם מפתחי תוכנה וקבלני טכנולוגיה שיוצרים קוד חשוב מבלי שהסכם ברור יגדיר את ההתנהלות ביחס אליו. במיוחד ככל שהתוצר שהם יוצרים יותר ויותר חשוב לחברה.

בנוסף, מעצבים ואנשי UX/UI יוצרים נכסים שונים שיכולים להיות יצירות מוגנות או סימני מסחר חשובים. יוצרי הלוגו שלכם, מעצבי השפה הויזואלית של המותג שלכם, מעצבי ממשק המשתמש באפליקציה ורבים אחרים. לכולם יש זכויות שחשוב לשים לב אליהן.

בדומה, חוקרים, מדענים ומהנדסים, יוצרי המצאות ופטנטים. עצם הנכס והשיטה עשויים להיות מוגנים בפטנט ומבלי המחאה מסודרת, יכולת החברה לרשום פטנט עלולה להפגע קשות.

וכמובן יועצים אסטרטגיים ומנהלים בכירים. כאלו שמפתחים מודלים עסקיים, מתודולוגיות, ותהליכים ייחודיים, כל אלו הם נכסי קניין רוחני שחשוב להגן עליהם.

בפועל, שותפים מייסדים הם אולי הקבוצה שתמיד נשכחת. הרי הטכנולוגיה "שלהם". ובכן, לא. הטכנולוגיה לא שלהם. היא של החברה. ואם לא תמחו אותה מהם לחברה, לא יהיה לחברה דבר.

הסעיפים העיקריים שחייבים להופיע

כתב המחאת זכויות שנוסח כראוי כולל מספר תניות בסיסיות שחשוב שלא נוותר עליהן:

1. ההמחאה צריכה לפרט במפורש את סוגי הנכסים המועברים: זכויות יוצרים, פטנטים, סימני מסחר, סודות מסחריים, ידע מקצועי, תוכנות, מסדי נתונים, רשימות לקוחות.
2. חשוב להתייחס למכלול היצירות וההמצאות שעשויות להיות רלוונטיות. כולל המצאות שנוצרו בידי עובדים, אך לא רק בשעות או בעבור העבודה וכדומה.
3. חשוב שהיוצר יצהיר, כי הוא לא העתיק את היצירה מאחר וכי אין לצד שלישי זכויות כלשהן בה.
4. מומלץ גם לוודא שככל שנדרשות פעולות רישום או אכיפה או הגנה אחרת על הזכות, ישתף הממחה פעולה עם העסק שלך על מנת לאפשר לך להגן על המוצרים אותם תמכור.
5. וכן סעיפים נוספים ככל שהדבר רלוונטי (דוגמת יפוי כוח לפעול באופן עצמאי, ההתייחסות ליצירות שנוצרו בשלב מאוחר יותר וכדומה).

המלצות

לפני סיום תרשו לי להשיא מספר עצות:

1. טפלו בנושא לפני שיהיה מאוחר מדי. אל תזלזלו.
2. תבינו את ההבדלים בין עובדים לקבלנים חיצוניים, ותטפלו בכולם.
3. אל תסתמכו על "כתבתי את זה איפה שהוא". צרו הסכם המחאה ספציפי. למה לחשוף את עצמכם לתקלות?
4. הגיע עובד חדש, וודאו שהוא מודע לחובתו שלא להשתמש בנכסים של מעסיקו הקודם עבורכם. הכניסו התחייבות זו להסכמי ההעסקה שלכם.
5. בדקו מעת לעת את ההסכמים שלכם. אולי נכנסתם לתחום חדש? אולי הם צריכים לעבור עדכון? אל תסמכו על משהו ש'פעם היה נכון'.

לסיכום, ראינו שלא מדובר בבירוקרטיה. כתב המחאת זכויות הוא מסמך שיכול להיות מהותי בהגנה על הקניין הרוחני שבלב העסק שלכם ובוודאי אם תצטרכו להצהיר על בעלותכם בקניין "שלכם".

וודאו שנוסחו נכון ומלא ושכל מי שבא עמכם בקשר ויוצר או ממציא דבר מה עבורכם, חותם עליו.