5 הטעויות המשפטיות שכל יוצר תוכן עושה, ואיך להימנע מהן

יוצרי תוכן בישראל נמצאים היום בעמדה מעניינת. מצד אחד, מדובר בעסק לכל דבר (לקוחות, הכנסות, חוזים, ולעתים גם צוות). מצד שני, רובם התחילו מתחביב, מתשוקה, מדף אינסטגרם שגדל בהדרגה ולא למדו בבית ספר לעסקים. הפער הזה בין הרקע שלהם לבין המציאות העסקית הוא בדיוק המקום שבו הטעויות קורות. לא מתוך רשלנות, מתוך חוסר ידיעה שמתגלה כיקרה. "אף אחד לא אמר לי" אני שומע מדי יום מלקוחות שבאו לייעוץ, וזו המטרה של המאמר הזה – לתת לכם כלים וידיעה.

טעות ראשונה: לקחת תמונה מהאינטרנט ולחשוב שזה בסדר

זו כנראה הטעות הנפוצה ביותר, והמפתיעה ביותר. הרי כמעט כולם עושים אותה. ולאף אחד זה לא מפריע, עד שמישהו מקבל מכתב התראה לפני תביעה ממשרד עורכי דין.

התפיסה היא פשוטה: אם תמונה נמצאת בגוגל, היא בטח מותרת לשימוש. אלא שזה פשוט לא נכון.

למעשה, צאו מנקודת מוצא שכל תמונה שמופיעה בתוצאות החיפוש של גוגל שייכת למישהו. אולי צלם, אולי  סוכנות תמונות, אולי גם עיתון ואפילו יוצר אחר. כך גם זכויות היוצרים בה שייכות למישהו ולכן, כל שימוש בתמונה שמצאתם ברשת/בגוגל ולא וידאתם שיש לכם רשיון שימוש מתאים, עלולה להיות הפרת זכויות יוצרים.

חוק זכות היוצרים שעודכן בשנת 2007 מאפשר לבעל הזכויות לתבוע פיצויים ללא הוכחת נזק ממשי, ובהיקפים לא מבוטלים (במיוחד אם ההפרה היא מסחרית ופוגעת).

תחשבו על יוצרת תוכן בתחום האוכל שמכינה שניצל ומאתרת תמונה מאוד יפה בגוגל. היא אפילו אולי נתנה קרדיט (כלומר, ציינה את שם היוצר. חובה חוקית נוספת). אלא שלאחר חצי שנה גילתה מכתב דרישה של סוכנות בינלאומית (או גרמנית כמקובל במחוזותינו) שמפעילה מערכת אוטומטית לאיתור שימושים לא מורשים. תתעלם היוצרת מהדריה, אולי בסופו של יום תעמוד מול תביעה על סכומים גבוהים.

הפתרון: אתרים מסודרים, שמציגים הסכם רשיון ברור ומובן, ומאפשרים שימוש מסחרי בתמונות (חינמיות או בתשלום). קראו את הרשיון וראו שאתם פועלים בהתאם.

פתרון חלופי יהיה אולי פשוט הרבה יותר. פשוט צלמו בעצמכם.

טעות שנייה: עובדים עם מותג ידוע  בלי הסכם כתוב

שיתוף פעולה עם מותג מתחיל לרוב בצורה נעימה מאוד: הודעה, שיחת טלפון נלהבת, הסכמה על ההתקשרות והתנאים שלה והתחלת עבודה. אבל מה קורה אם אחרי שנתיים אתם מגלים שסרטון האינטרנט שיצרתם מופיע בפרסומת של המותג בטלוויזיה? או אם מי שעומד מולכם לא מתכוון לשלם כי לא הגעתם למספר הצפיות המוסכם?

בלי הסכם כתוב, כל אחד מהמצבים האלו ורבים אחרים עלול להפוך לתרחיש בעייתי שלא פשוט לפתור. ללא הסכם ברור שהוכן בידי מקצוען, תתקשו להתמודד עם תקלות עתידיות.

הסכם שיתוף פעולה מסחרי בין יוצר תוכן למותג צריך לכסות אלמנטים עיקריים בהתקשרות (פרטי הצדדים, היקף התוכן המוסכם, לוח הזמנים, לוח התשלומים והליך מוסכם לפתרון של תקלות ואי הסכמות). עוד חשוב מאוד שהסכם כזה יתייחס לזכויות היוצרים (לרבות הקרדיט) ויגדיר אותן באופן ברור.

בלי הסכם כזה, כולם סומכים על כולם, עד שפתאום הדברים לא עובדים ואז אין מסמך שמאפשר לפתור את הבעיה.

הפתרון: גשו לעורך דין מומחה, הסבירו לו את פרטי ההתקשרות והכינו הסכם מסודר ונכון.

טעות שלישית: מפרסמים ביקורות ודעות מבלי להבין את גבולות לשון הרע

יוצרי תוכן רבים עוסקים בביקורות (Reviews). על מוצרים, על שירותים, על עסקים, ואפילו על אנשים אחרים בתעשייה, וזה לגיטימי לחלוטין. ביקורת כנה היא ערך חשוב. אבל הגבול בין ביקורת לגיטימית לבין לשון הרע הוא עדין יותר ממה שרוב האנשים חושבים, אלא שאת התוצאה נגלה רק בדיעבד, כשהפרסום המזיק כבר קרה.

חוק איסור לשון הרע מגן לא רק על אנשים פרטיים. הוא מגן גם על עסקים. פרסום שמייחס מעשים פסולים, התנהלות לא אתית, או עובדות שקריות אחרות, עלול להחשב כלשון הרע גם אם הכוונה המקורית היתה טובה. בעולם שבו פוסט יכול להגיע לעשרות אלפי צפיות תוך זמן קצר, אפילו חוויה אישית שנוסחה בצורה קיצונית מדי או פוגעת עלולה להפוך לתביעה של פיצויים משמעותיים וכואבים.

אנסה להציע לכם את הכלל הבסיסי: ביקורת אישית על חוויה שחוויתם, לגיטימית. הסקת מסקנות על אופי העסק, יושרו, או כוונותיו וקריאה לציבור לפגוע בו – זו כבר גישה בעייתית.

הפתרון: לפני שאתם מפרסמים משהו שעלול להיות פוגעני, תשאלו את עצמכם שלוש שאלות:

• איך אני יודע את הדברים ואיך אני מוכיח שמה שאמרתי – נכון?
• האם השתמשתי בשפה פוגעת מוטב שלא להשתמש בה?
• האם אני מבטא דעה אישית, או שאני קובע עובדות שיקשה עלי להוכיח אחר כך?

במקרי ספק, רצוי שתשקלו היטב את דבריכם ותקבלו החלטה האם אתם מוכנים להתמודד עם הליך משפטי כדי להוכיח ולתמוך בדבריכם. המלצתי – תזהרו.

טעות רביעית: אין הפרדה בין האישי לעסקי

יוצרי תוכן רבים בישראל מתחילים כיחידים, חלקם כלל לא מדווחים על הכנסותיהם ואחרים מדווחים כעוסק פטור. זה עובד בהתחלה, אבל ברגע שההכנסות גדלות והחשיפה מתרחבת, ההפרדה בין האדם לפעילות העסקית הופכת לחשובה הרבה יותר ממה שנדמה לכם.

הנושא העיקרי שחשוב שתכירו הוא מושג האחריות האישית. יוצר תוכן שפועל בשמו, ללא כל מבנה משפטי, חשוף באופן אישי לכל תביעה שמוגשת בעקבות הפעילות שלו. אם פרסמתם משהו שגרם לנזק, אם לא הצלחתם לעמוד בהתחייבות שלכם למזמין (הספונסר), או אם נוצרה מחלוקת אחרת, האחריות נופלת עליכם אישית.

פתרון שמומלץ לשקול מול רואה חשבון כשהעסק שלכם גדל, יהיה לבחון את הכדאיות בהקמת חברה בע"מ (אישיות משפטית השונה מהאישיות הטבעית שלכם). חברה כזו יכולה לשמש אתכם בלא מעט מקרים כמחיצה משפטית ביניכם כאדם פרטי לבין הפעילות המסחרית שלכם. להקים חברה זה לא מורכב כפי שזה נשמע אבל חשוב להבין את העלויות ולשקול את הגורמים הרלוונטיים (בין השאר גם לשיקולי מיסוי תהיה משמעות).

את הבדיקה הזו, כדאי לבצע מראש, לפני שהנושא הופך לדחוף.

טעות חמישית: שימוש בשירים ומוזיקה בלי לקבל רשיון מתאים

גם זו טעות שרבים לא חושבים עליה. יוצרי תוכן רבים מעלים רילז, סרטוני וידאו או פודקאסטים ומצרפים להם מוזיקת רקע או שירים. חלקם מניחים שאם השתמשו בספריית המוזיקה של אינסטגרם, או שהשיר פורסם כבר לפני "הרבה זמן", לא תהיה בעיה. אלא שלא כך הדבר בכל מקרה.

בכל שיר (כמו בכל תמונה) יש זכויות. חלקן של היוצרים עצמם, חלקן של המבצעים וחלקן של חברות ההקלטה. גופים כמו אקו"ם, הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות, הפי"ל וגם אשכולות ועילם, כלם מנהלים את גביית התמלוגים עבור חבריהם ואתם עשויים למצוא את עצמכם תחת החובה לשלם לכמה גופים תמלוגים ביחס לכל שיר. אם לא הסדרתם את עניין התמלוגים מראש, תביעה עלולה להיות כואבת, להתייחס ללא מעט יצירות, לדרוש פיצוי גבוה וכן רישוי רטרואקטיבי ובמקרים מסחריים או חשיפה לקהל גדול, הסכומים אינם סמליים.

הפתרון: מומלץ לעשות שימוש בספריות מוזיקה שמציינות עם רישיון מסחרי מפורש שמתיר את השימושים אותם ביצעת בשירים או במוסיקה. בנוסף כדאי לנסות ולאתר מאגרי מוסיקה שנעזרים ברשיונות קלים להבנה כמו Creative Commons שמאפשרים שימושים מסחריים.

לפני כל פרויקט, חשוב לעבור על תנאי הרישיון שרכשתם ולראות האם הוא מכסה את הפלטפורמה ואת סוג השימוש שתעשו במוזיקה.

אז איך נזהרים:

אתם לא צריכים להיות עורכי דין כדי לפתור את הבעיות האלו ואחרות. מספיק שתהיו ערניים, תבינו שעלולה להתעורר בעיה משפטית וגשו לעורך דין מומחה שייעץ לכם בנושא. הניסיון שלנו מראה שרוב הסכסוכים שאנחנו מטפלים בהם בתחום התוכן דיגיטלי ויצירת תוכן בכלל, יכלו להמנע לגמרי אם היוצר היה מנהל שיחת ייעוץ אחת בשלב הנכון. שיחה שבה תשבו עם מומחה, תבינו את הבעיות ותראו כיצד פותרים אותן, מראש.

גם אם ייעוץ משפטי עולה כסף, הוא זול בצורה משמעותית מהעלויות והסיכונים שיש אחרי שהתקלה ארעה.

דברו איתנו ונדאג שתוכלו להמשיך לעשות את מה שאתם אוהבים, בלי שההיבט המשפטי יהפוך להפתעה ויכביד עליכם.