מדריך ראשוני – בינה מלאכותית וזכויות יוצרים

לתשומת לבכם. זה חלק ראשון משני חלקיו של מדריך שיש לקראם יחד. החלק השני נמצא כאן.

ביקשתי מצ'אט GPT ("סבא ג'פטו" או בקיצור "ג'בטה") לכתוב עבורי הקדמה למאמר שאני מבקש לכתוב ללקוחותי אודות הקשר בין זכויות יוצרים לבינה מלאכותית. לצערי התוצר שהוא מסר בידי לא היה מספק ומקצועי לטעמי (ועדיין אציגו בפניכם. בתרגום שלי: "לקוחות מכובדים, באקלים הטכנולוגי הנוכחי שאינו מפסיק להשתנות נמצא את עצמנו בתקופה של התקדמות טכנולוגית טרנספורמטיבית אחת אחרי השניה. אחת מההתקדמויות ששינו את האופק שלנו ועיצבה מדש תעשיות שלימות היתה התקדמות הבינה המלאכותית. מאוטומטיזציה של משימות מורכבות למהפכה בעיבוד וניתוח נתונים, הפוטנציאל בבינה המלאכותית נראה בלתי נגמר". וכן הלאה, מילים, מילים ותוכן – אין).

לכן אין ברירה. למרות הסיוע שהבינה המלאכותית יכולה לספק לי, מוטב יהיה לכתוב מדריך זה במו ידי על מנת שתוכלו ללמוד ממנו באופן ענייני ומדוייק משפטית. אני מניח שבתקופה הקרובה גם מצב זה ישתנה.

בינה מלאכותית נדמית כשינוי טכנולוגי שיוצר "רעידת אדמה" בטכנולוגיה כפי שאנחנו מכירים אותה. אני מעריך שבהמשך הדרך השינוי הזה יצור בחיינו שינויים חברתיים ותעסוקתיים משמעותיים (בדומה למהפכות העבר: המהפכה החקלאית, המהפכה התעשייתית, מהפכת הדפוס וכמובן האינטרנט – מהפיכת המידע).

לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות והעצומות, דומה שיישום הדין על אותן טכנולוגיות לעולם לא יגיע לנקודת שיווי משקל (הדין לא יוכל להשיג את הטכנולוגיה). על כן – מרבית הדברים שאכתוב במדריך זה מתבססים על נסיוני האישי הרב בתחום (כמי שעוסק בנושא כ-30 שנה, היה ראש ועדת הקניין הרוחני הארצית בלשכת עורכי דין וחבר הנהלה בפורום הארצי למשפט וטכנולוגיה בלשכה) ומסתמכים על דעתי האישית בלבד, אלא ככל שכתבתי במפורש אחרת.

במדריך זה אני מבקש להאיר מספר נקודות ספציפיות שעולות ומטרידות את כולנו (אלו העוסקים בתחום) בקשר עם בינה מלאכותית ודיני זכויות היוצרים.

מי יוצר היצירות?

החוק קובע שיצירה נוצרת על ידי יוצרה, תוך הפעלת היצירתיות שלו. לכן, רק יצירה מקורית ויצירתית תהיה מוגנת.

יצירות שנוצרו בידי בינה מלאכותית נוצרות על ידה באמצעות הנחיות ("פרומפטים") שאנחנו מזינים לממשק המנוע. המנוע מפעיל חישובי סטטיסטיקה מתקדמת על בסיס מאגרי "נתוני עתק" (Big Data) ועל בסיסם יוצרת הבינה המלאכותית תוצר (תמונה, מאמר, לוגו, פטנט או כל תוצר אחר). לצורך הנוחות נקרא לכל אותם סוגי תוצרים – "יצירה".

במצב דברים זה, השאלה הראשונה תהיה – מי הוא יוצרה של אותה היצירה?

1. האם המשתמש, מנסח ההנחיות?
2. האם הבינה המלאכותית? (מי היא בכלל אותה בינה. האם היא גוף משפטי עצמאי?)
3. האם התאגיד ששילם עבור יצירת מנוע הבינה המלאכותית?
4. האם המתכנת שתכנת את ממשק המנוע?
5. האם האדם שהיה אחראי ל"לימוד" המכונה באמצעות מאגרי נתוני עתק?
6. האם מי שיצר ותכנת את האלגוריתם המשמש את הבינה?
7. או אולי מישהו אחר?

בימים אלו עדיין המשפט עוד לא הצליח לפתור שאלה בסיסת זו בצורה חד משמעית. ובכל זאת, על בסיס פסיקה קודמת אפשר להציע מסקנה.

בעבר שאלת היצירה והבעלות בתמונות עלתה ביחס לצלם שהיה, לא פחות ולא יותר – קוף. הצלם דיוויד סלייטר גילה שקוף מקאו השתעשע בציוד שלו, וצילם את עצמו במספר תמונות סלפי משעשעות. בעקבות אותן תמונות, קבע רשם זכויות היוצרים האמריקאי ב-2014 שלא ניתן להגן בזכות יוצרים על תמונה שאינה יציר אדם. גם בתביעה של PETA בעקבות פרשה זו נפסק שחיות אינן יכולות להחזיק בזכות יוצרים.

בתחום הפטנטים הגיש בתקופה האחרונה המדען סטיפן ת'אלר סדרת בקשות לרישומי פטנטים ברחבי העולם. הפטנטים, כך לדעת ת'אלר, מגלמים המצאות חדשניות שהמציא מנוע הבינה המלאכותית שלו, DABUS. מרבית הרשויות (כמו גם הישראלית, וראו החלטת רשם הפטנטים הישראלי בעניין סטיפן ת'אלר) קבעו שיוצר שאינו אדם אינו יכול להרשם כ"ממציא" בבקשה לרישום פטנט, ואינו יכול להמחות את זכותו (שאינה קיימת) לבעל הפטנט.

הלכה דומה נפסקה ביחס לרישום זכויות יוצרים ביצירות שנוצרו בידי מנוע בינה מלאכותית. קריס קשטנובה יצרה ספר קומיקס שהתבסס על ציורים שהפיק מנוע בינה מלאכותית בעקבות הנחייתה של קשטנובה. הרשם האמריקאי קבע שהיא תוכל להגן על הטקסטים ועל עיצוב הספר אותם יצרה בעצמה, אולם לא תוכל להגן על הציורים שנוצרו בידי הבינה המלאכותית (ראו את החלטת הרשות האמריקאית בעניין "ZARYA OF THE DAWN").

בישראל, בניגוד לארה"ב, אין חובת רישום זכות יוצרים ולכן לא היתה הכרעה כגון זו ביחס ליצירה מוגנת. אולם, סעיף 33 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 קובע כי היוצר של היצירה יהיה הבעלים הראשון של היצירה. לאור האמור מעלה, הגדרתו של "יוצר" היצירה טרם נפתרה בשלב זה.

מסקנה:

ככל שיצרתם יצירה ונעזרתם לשם כך בבינה מלאכותית, רצוי לדאוג שחלקכם ביצירה ובעיצוב שלה בפועל יהיה ברור, מנותק ומובהק ככל הניתן. חלק זה יוכל להנות מהגנת הדין. תוצרי הבינה עצמה, ככל הנראה, לא יאפשרו לכם את הגנת הדין.

אם יצרתי תמונה או מאמר בבינה מלאכותית, אני עלול להפר זכויות של אחרים?

רבים מאיתנו משתמשים במנועי הבינה המלאכותית כדי ליצור תכנים שונים, למשל תמונות ומאמרים. נשאלת השאלה – האם התמונה/המאמר עלולים להפר זכויות של אחרים?

נפתח מהסוף – התשובה היא "כן". ככל שהיצירה שיצרתם דומה (יתר על המידה) ליצירה קיימת, יתכן שזו הפרה. בין אם אתם יוצרי היצירה או רק משתמשים בה, שימוש ביצירה מפרה עלול לסבך גם אתכם. לכן, הזהרו בשימוש ביצירות בינה מלאכותית. במיוחד, אם במהלך היצירה כיוונתם לסגנון יצירה ספציפי המהווה סגנון מוגן מטעם כלשהו.

ואכן, בחוות דעת רשמית של משרד המשפטים (עליה נדבר בהמשך) אוזכר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שפלט בינה מלאכותית עדוי להיות מפר זכויות, ועל המשתמש בו להזהר.

כיצד נוכל להמנע מכך? נקודת המוצא היא שלא נוכל להמנע. מצד שני, בוודאי שנוכל לצמצם את הסיכון. מוטב יהיה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם שימוש ביצירה, לקבל את הנחיותיו ולהזהר.

מסקנות:

1. נסו להשתמש במנוע בינה מלאכותית כללי, ולא כזה שיש לו "מיקוד" או סגנון מסויים שעלול להיות מפר. ככל שמדובר במנוע כללי יותר, סיכון ההפרה קטן.
2. המנעו ולעולם אל תבקשו בהנחיות ליצור יצירה ה"דומה ל" או ב"סגנון של" והנחיות שכאלו. נהפוך הוא, נסו להשתמש בהנחיות שמרחיקות את היצירה מסגנונות קיימים, ולא מקרבות אותה אליהם.
3. נסו להטמיע בהנחיות שלכם הבהרה שאתם מעוניינים שהתוצר לא יהיה דומה יתר על המידה ליצירות קיימות אחרות. בעניין זה שימו לב שעל אף הנחיה זו, בפועל יתכן שלא כך יהיה.
4. לבסוף, אם בשלב כלשהו קיבלתם התראה עקב הפרה ואיום בתביעה, השוו את היצירות, קבלו החלטה האם מדובר בהפרה, ואם כן – פעלו כדין (תתייעצו עם עו"ד מומחה, תסירו את היצירה המפרה ותנהלו משא ומתן לסיום הסכסוך).

הטקסט נכתב ונבדק בידי עוה"ד יורם ליכטנשטיין באוגוסט 2023.