הגנת "שימוש הוגן" על רקע של למידת מכונה ובינה מלאכותית
בינה מלאכותית, מאגרי-עתק והפרת זכות יוצרים
ב-18.12.2022 פרסם משרד המשפטים (כבוד לאחת והיחידה – עוה"ד ד"ר ליטל הלמן וכמובן גם לעוה"ד כרמית יוליס והווארד פולינר) חוות דעת חשובה בשאלה – האם שימוש במאגרי מידע שכוללים יצירות מוגנות לשם לימוד בינה מלאכותית מהווה הפרת זכות יוצרים?
תחילה אאמ'לק לכם את המסקנה של חוות הדעת: למעט מקרים מסויימים, מותר להשתמש ביצירות מוגנות במסגרת מאגרי נתוני-ענק ללימוד בינה מלאכותית.
הבסיס למסקנה: הגנת השימוש ההוגן (יחד עם 2 הגנות נוספות).
ועדיין, חוות הדעת מדגישה, שתוצרים של בינה מלאכותית עלולים להפר זכויות יוצרים. כך למשל, ככל שתבקשו ממנה ליצור לכם ציור בסגנון של סלבדור דאלי או לכתוב לכם שיר בסגנון של סטטיק (ובנ-אל), בהחלט יתכן שתמצאו את עצמכם מפרים זכויות יוצרים.
במאמר זה אעסוק פחות בטרנד העכשווי בינה מלאכותית, אבל אעזר בחוות הדעת כדי להדגיש את השימוש בהגנת ה"שימוש ההוגן".
זו היא הגנה שלמרות שכולנו מכירים אותה, עד היום בתי המשפט הישראליים השתמשו בה ביד קפוצה. והנה, מגיע המחוקק (משרד המשפטים) ומבסס חוות דעת על הגנה זו, מסביר את יסודותיה ומשתמש בה כדי להצדיק פעולה שאחרת היתה נחשבת כהפרת זכויות.
אני תקווה שבעתיד שופטים ילמדו את יסודות ההגנה מחוות דעת זו, ויישמו אותה לא בהכרח רק על למידת מכונה.
אציג כעת עת עיקרי חוות הדעת אבל אדגיש – המדובר במסמך מורכב ומעניין שקריאתו מומלצת. אני רק אקצר אותו ביותר, על מנת שתבינו את עקרונותיו.
חוות הדעת פותחת בביסוס האינטרס הציבורי החשוב בבינת מכונה יעילה, במיוחד לאור הייחודיות של השפה העברית (אך לא רק). חשוב לי להדגיש: החלטה בשאלת הפרת זכויות יוצרים מושפעת מחשיבות האינטרס החברתי הנוגד. זו היא מסקנה חשובה שעד היום בתי המשפט מאוד נזהרו בה. אפנה לדוגמה לפסיקת בית המשפט המחוזי בעניין הפרמייר ליג נ' פלוני בו ניצח משרדנו ואשר חוות הדעת מסתמכת על פסיקת העליון בו מספר פעמים לא מבוטל.
חוות הדעת ממשיכה ומדגישה את חשיבות זכויות היוצרים בחברה (מצד אחד) כמו גם את העובדה שהגנה מוחלטת על יצירה אינה רצויה ואינה מקובלת (מצד שני) ומטעם זה הוכנסו לחוק מספר לא מבוטל של הגנות ושימושים מותרים.
חוות הדעת ממשיכה בבחינת הגנת השימוש ההוגן ומתחילה בקביעה ששימוש ביצירה לצורך לימוד מכונה עשוי להכלל בגדר "לימוד עצמי" כמו גם "מחקר" (או לפחות בגדר "כגון אלו"), כל שההגנה חלה על ענייננו זה.
לאחר מכן נבחנים ארבעת היסודות הנוספים של ההגנה (שלדעת כותבי חוות הדעת מלמדים על התוצאה הצפויה – שהשימוש יהיה מוגן, ואינו מפר):
- מטרת השימוש ואופיו: ככל שהיצירות מועתקות לא לשם העתקת היצירה עצמה (הרי המכונה אינה נהנית מהאמנות ומשיכות המכחול) אלא למטרת לימוד המכונה עובדות או נתונים, הרי מדובר בשימוש טרנספורמטיבי (שימוש המשנה את מטרת יצירת היצירה אשר אומץ בפסיקה האמריקאית וגם נזכר בישראלית כמאפשר שימוש הוגן). כלומר, המחשב אינו מתבונן ביצירה ונהנה מיצירתיות היוצר (שזו היא מטרת יצירת היצירה), אלא לומד מהיצירה אלמנטים נדרשים (שימוש שלא פוגע במטרת היצירה המקורית).
- אופי היצירה בה נעשה שימוש: חוות הדעת פוטרת מבחן זה בהבנה שבפועל סוגי היצירות הם כה מגוונים מחד, והשיקול בעל רמת חשיבות נמוכה, מאידך. לכן, במבחן זה חוות הדעת אינה מגיעה למסקנה כלשהי.
- היקף השימוש ביצירה: המכונה אינה נוטלת את היצירה כולה, אלא עושה שימוש אך ורק ברכיבים העובדתיים ובנתונים הכלולים ביצירה. משמע, החלק מהמהותי של היצירה בו נעשה שימוש הוא קטן יחסית (ואחדד – זה הוא גם חלק הנכלל בגדר סעיף 5 לחוק זכות יוצרים, כלומר עובדות ונתונים).
- השפעת השימוש על שוק התמלוגים ביצירה: כיום, אין שוק תמלוגים למכירת יצירות כבסיס למאגרי לימוד של בינה מלאכותית. עובדה זו יחד עם עלויות העסקה הצפויות כגבוהות יחסית מובילות את הכותבים למסקנה שסביר להניח ששוק כזה גם לא יווצר. יותר מכך, גם אם יווצר, הרי התמלוגים שהיו נקבעים ביחס לכל יצירה בודדת במאגר האוגר כמויות עתק של יצירות, בהכרח יהיו מזעריות מאוד. לכן, אין בשימוש זה כדי לפגוע בשוק התמלוגים מהיצירה.
לסיכום: חוות הדעת מגיעה למסקנה שסביר להניח שהגנת השימוש ההוגן תסייע ותגן על שימוש ביצירות מוגנות לצורך למידת מכונה (ובלבד שלא נעשה בה שימוש ליצירת תוצרים שהם עצמם מפרים). חוות הדעת מוסיפה שתי הגנות נוספות שיתכן שיחולו אף הן (שימוש אגבי ביצירה והעתקה זמנית).
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.