האם היחס לזכויות יוצרים ישתנה בזכות הבינה המלאכותית?

חשוב לי להציג בפניכם חוות דעת חשובה של משרד המשפטים (ותודה למחבריה, עו"ד וד"ר ליטל הלמן ועוה"ד הווארד פולינר וכרמית יוליס). עניינו של מסמך זה הוא בזכויות היוצרים ביצירות המצויות במאגרי מידע המשמשים ללימוד של בינה מלאכותית.

בהמשך, אציג בפניכם מאמר המתאר לעומק את פרטיה של חוות הדעת, אולם כעת אני מבקש להאיר דווקא נושא אחר שלטעמי חשוב מאוד באותה חוות דעת, והוא ההתייחסות של גורם ממסדי מסודר שנותן תוקף בעל משמעות לשימושים המותרים (=הגנות) ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים, והכל במטרה לאפשר קידמה טכנולוגית.

משך שנים ארוכות אני מייצג בעלי דין רבים בתחום זה של זכות יוצרים. מנסיוני גיליתי שבתי המשפט אינם ששים לפתח את הגנת השימוש ההוגן, גם במקרים בהם אולי ראוי היה שיעשו כן. החשש כמובן הוא מפגיעה עקרונית בבעלי זכויות היוצרים.

לראשונה ניתן לראות במסמך רשמי ניתוח מסודר ומרתק של הזכות לשימוש הוגן בנעשה בידי גוף ממסדי ומגיע למסקנה שהאינטרסים הציבוריים מחייבים הקטנת ההגנה על היצירות ולא הרחבתה, הכל במטרה לאפשר המשך התפתחות טכנולוגית שתעזור לציבור (בניגוד לפסיקה האמריקאית למשל בעניין AEREO).

בקצרה, חוות הדעת שוקלת את ארבעת השיקולים המבססים הגנת שימוש הוגן, ומגיעה למסקנה (ספוילר) שבנסיבות – ראוי לאפשר שימוש של מאגרי מידע גם ביצירות מוגנות לשם פיתוח בינה מלאכותית בעלת משמעות (אם כי גם בעניין זה יש חריגים). חוות הדעת קובעת ש:

1. מטרת השימוש היא לימוד המכונה לבצע את תפקידה. אחרת, בינה מלאכותית לא תוכל לפעול בצורה אפקטיבית. לכן, מדובר ב"שימוש טרנספורמטיבי", כלומר – השימוש ביצירה אינו לצורך הנאה מהאמנות אלא לצורך לימוד המכונה בנתונים הגלומים ביצירות (למשל צפיה בסרטים למטרה שהמכונה תוכל לאתר מראש חשש לתאונות דרכים). שימוש כזה מעשיר את העולם והוא הוגן. הציבור יוצא נשכר.
2. אופי היצירה בה נעשה שימוש: בגלל הגיוון הרב ביצירות ובגלל חשיבותו המשנית של שיקול זה, חוות הדעת אינה מגיעה למסקנה חד משמעית בעניין. אני מבקש להוסיף – המכונה עושה שימוש בעיקר בנתונים המצויים בתוך היצירות שנחשפות בפניה ולא ביצירות עצמן. לכן אופי היצירה בה עושה המכונה שימוש הוא פונקציונאלי עד כמה שניתן (וראו סעיף 5 לחוק זכות יוצרים). האמנות, במרבית המקרים, אינה מעניינת את המכונה.
3. היקף השימוש: אמנם, המכונה מעתיקה את היצירה כולה, אולם היא עושה שימוש רק בחלק מזערי ממנה – הנתונים הנכללים בה. ההעתקה נגרמת מכוח טיבה של המכונה. טכנית, לא ניתן ללמד מכונה ללמוד מיצירה אלא אם היא תועתק במלואה (בשונה מאדם שקורא ו"מעתיק" את היצירה למוחו ללא העתק פיזי). לכן, רכיב זה מלמד גם הוא על הגינות השימוש.
4. השפעת השימוש על שווי השוק של היצירה: נקודת המוצא של חוות הדעת היא שכיום לא קיים שוק המאפשר רווחים מכוח שימוש ביצירות כחלק ממאגרי מידע כאמור. חוות הדעת גם מרחיבה וקובעת שסביר מאוד להניח שלא יווצר שוק שכזה גם בעתיד. הסיבה העיקרית לכך היא הוצאות העסקה הגבוהות שיוטלו על בעל המאגר אם יצטרך להתדיין ולרכוש מכל בעל זכויות זכות שימוש בכל אחת ממליוני היצירות שיסרקו למאגר. חלקה של כל יצירה בודדת במאגר הוא אפסי, ולכן לא נגרם ולא תגרם פגיעה בשווי השוק של בעל הזכויות.

חוות הדעת מתייחסת גם לעניין העדר הקרדיט (רכיב משמעותי למשפטנים ולבעלי הזכויות) אולם בכך אדון במאמר העיקרי בו אנתח את המסמך, ולא כעת.

המסקנה אותה אני למד מחוות הדעת היא שלראשונה ניתן לראות עמדה רשמית של גוף ממסדי שאינו אומר "הן" באופן עיוור להגנה על זכות היוצרים, אלא שוקלת את אינטרס הציבור בכללותו. כאשר הדבר מחוייב המציאות על מנת ליצור קדמה טכנולוגית מבורכת ולהניב לציבור יתרון משמעותי, מן הראוי לקבוע שהשימוש הוא שימוש הוגן, ולא לאפשר לבעלי זכויות היוצרים להכשיל את ההתקדמות הטכנולוגית.

גישה זו פוסעת בנעליה של הפסיקה האמריקאית (וראו פרשת Perfect 10 v. Google בעבר ו-Authors Guild v. Google במועד מאוחר יותר, שם התירה הפסיקה שימוש ביצירות מוגנות בדיוק על בסיס אותם טעמים שמופיעים בחוות הדעת).

זו הכרעה חשובה ביותר שראוי שתנחה את המחוקק ואת בתי המשפט גם בעתיד, ככל שאנו עוסקים בטכנולוגיה ובהתקדמות חדשנית.

בעולם הטכנולוגי של סטארטאפים וחברות שמנסות להגביר את האושר והעושר הציבורי, מן הראוי להעזר בחוות דעת זו על מנת להבהיר היכן עובר הגבול בין הגנה על זכות יוצרים לעומת זכות בעלי העסקים השונים לקדם את רווחת הציבור, ומונעת שימוש לא ראוי בווטו המצוי בידי בעלי זכויות היוצרים.

בשורה התחתונה – מדובר בחוות דעת מרתקת שחשוב לקרוא אותה (בעתיד אני גם אכתוב על הניתוח המשפטי המבוצע בה).

כבוד למחברי חוות הדעת (עו"ד ד"ר הלמן, עו"ד פולינר ועו"ד יוליס).

המאמר נכתב ב-2023 ונבדק בידי עוה"ד יורם ליכטנשטיין.

אין להסתמך על המאמר כמחליף יעוץ משפטי אלא לשם השכלה כללית בלבד ואין להסתמך עליו במקרה ספציפי.