זכויות יוצרים בדיגיטל וברשת – מה מותר, מה אסור, ומה מסוכן

שימוש בתמונה, במאמר, בטקסט או בצילום שנמצאת באינטרנט ללא אישור בעל הזכויות הוא הפרת זכויות יוצרים, גם אם לא היתה לכם כוונת רווח.

תמונה שנמצאת באינטרנט ("בגוגל") אינה חופשית לשימוש, אלא אם צוין אחרת. אנא תזהרו!

תמונה נחשבת ליצירה מוגנת מהרגע שבו היא צולמה, גם ללא צורך ברישום זכויות או אזכור אחר שלהן. אפילו ללא קרדיט.

כשתשלחו מכתב הפרת זכויות יוצרים, עורך הדין שלכם ידרוש מספר סעדים, ביניהם – הפסקת ההפרה והסרה שלה, פירוט הרווחים שנוצרו עקב ההפרה וכמובן פיצויים (גם בפועל וגם ללא הוכחת נזק).

הפיצויים ללא הוכחת נזק על הפרת זכויות יוצרים נקבעו בחוק והם יהיו 'עד 100,000 ש"ח לכל הפרה'. בפועל במרבית המקרים הסכום שנפסק נמוך בהרבה, אולם הוא תלוי בפרמטרים שנקבעו בסעיף 56(ב) לחוק ובנסיבות של המקרה. לכן, גם סכומים נמוכים של מספר אלפי ש"ח בלבד, עלולים להיות כואבים.

שימוש הוגן הוא הגנה שקבועה בחוק במקרים בהם ביצעתם הפרת זכות יוצרים.

החריג הזה (שקבוע בסעיף 19 לחוק זכות יוצרים) מאפשר שימוש ביצירה מוגנת לצרכים כמו ביקורת, סקירה, מחקר, הוראה ופרודיה.

תנאי הכרחי נוסף הוא שנבדוק 4 פרמטרים נוספים: (1) מטרת השימוש ואופיו; (2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש; (3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה; (4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

רק המשקל המצטבר של ארבעתם יקבע האם השימוש שביצעתם היה הוגן (ומותר), או לא.

כל תוכן מקורי (כולל פוסטים, תמונות, סירטונים, מאמרים וכתבות) מוגן באופן אוטומטי מיד עם יצירתו.

גם פסקה קצרה או העלאה של רעיון על הכתב עשויים לזכות בהגנה מידת היצירתיות הנדרשת היא מאוד קטנה ולכן – תזהרו. אל תעתיקו טקסט או תמונה שלא אתם יצרתם.

כדי להשתמש ביצירה של מישהו אחר אתם צריכים לקבל את הסכמת בעל זכות היוצרים (את רשותו). לא נדרש הסכם מפורט. גם אישור ב'וואטסאפ' או במייל יספיק. אבל כדאי שהאישור ינוסח בידי עורך דין שיגן עליכם.

אתם צריכים לוודא מי הוא בעל זכות היוצרים, לפנות אליו, לספר לו מה השימוש אותו אתם רוצים לבצע ביצירה שלו ולקבל את הסכמתו, שתתועד.

תרגום בלי הסכמה – הוא הפרה. תרגום הוא יצירה נגזרת, כלומר שימוש המחייב את הסכמת בעל זכות היוצרים.

אפילו אם תרגמתם בעצמכם מאמר מאנגלית, אתם עדיין נדרשים לפנות לבעלים ולקבל את הסכמתו לתרגום. לא קיבלתם הסכמה, הזהרו. אתם עלולים להסתבך ולהתבע.

ההסכמה נדרשת בכל מקרה – גם אם נתתם קרדיט.

אם לא נתתם קרדיט זו הפרה של ה"זכות המוסרית". קרדיט אינו תחליף לרישיון, להסכמה. לכן אתם נדרשים תמיד לתת קרדיט.

אבל גם אם תתנו קרדיט, ולא קיבלתם את הסכמת הבעלים, אתם מפרים את זכות היוצרים. לכן נדרשת ההסכמה.

חשוב שמי משתמש בתמונה של אדם, יקבל תמיד גם את הסכמת הצלם וגם את הסכמת המצולם.

זכות יוצרים בתמונה קבועה בסעיף 11 לחוק זכות יוצרים.

זכויות המצולם קבועות בסעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות.

מדובר בשתי זכויות מצטברות. גם זכות היוצרים (של הצלם) וגם זכות הפרסום (של המצולם, ה-Model Right).

בישראל לא רושמים זכות יוצרים. לפחות לא במרשם פורמלי. זאת בניגוד לארה"ב למשל. בארה"ב – קיים מרשם זכויות יוצרים פורמלי.

גם אם לא ניתן לרשום את הזכויות שלכם, מומלץ לשמור ראיות, לתקשר עם עורך דין שיסייע לכם לתעד את היצירה וכדומה.

בישראל נכון לאוגוסט 2025 לא מוגדרת במפורש זכות יוצרים ביצירה שנוצרה בידי בינה מלאכותית בלבד.

זו אמנם הנחה המסתמכת על פסיקה קודמת, אבל רוב העוסקים בתחום מסכימים לכך.

ועדיין יש מי שיטען שניתן וצריך להעניק זכויות ביצירה שיצרה בינה מלאכותית.

למשל, עורכי הדין יורם ליכטנשטיין ואסף כהן-צידון, מציעים במאמר המרתק שכתבו (ונמצא כאן) הצעה ליצור "זכות שכנה". הם מציעים זכות דומה לזכות יוצרים שתאפשר הגנה על יצירה תהליכית שיצרה בינה מלאכותית על בסיס הנחיות מפורטות ויצירתיות של אדם.