איך להימנע מטעויות משפטיות באתר אינטרנט? מדריך לעסקים דיגיטליים בישראל
בין אם אתם מנהלים חנות מקוונת, פלטפורמה לשירותים או אפילו אפליקציה, אתם כפופים לאחריות משפטית במקרי תקלה.
עו"ד יורם ליכטנשטיין מציג עשר שאלות נפוצות שכל בעל אתר צריך לשאול את עצמו, ואת התשובות בהתאם:
רוצה לבדוק את עצמך ולהתכונן מראש ליום סגריר – צור קשר ונדבר.
-
לא קיימת חובה חוקית לפרסם תקנון, אבל בהעדרו האתר עלול להיחשף לתביעות שונות ורצוי שהעסק ימנע מראש את הסכנה ויפרסם.
תקנון (קרוי גם תנאי שימוש) הוא הסכם בין בעל האתר לבין המשתמש, חוזה לכל דבר.
הוא מסדיר את תנאי השימוש, נהלי הרכישה באתר, מדיניות ביטול והחזרים, שאלות של קניין רוחני, שאלות של אחריות משפטית ועוד. לכן, עסק שמעוניין להבטיח את עצמו מבחינה משפטית יפרסם תקנון. -
תנאי שימוש הם חוזה. הסכם שמסדיר את כללי ההתנהגות של המשתמשים באתר, את אחריות האתר ואחריות המשתמשים, את הגבלות השימוש שחלים עליהם, תנאים מסחריים וטכניים ועוד. התקנון מבהיר מה מותר ואסור מבחינת שימוש במידע, תוכן, תכנים מסחריים, וגם השירותים שהאתר מעמיד לרשות המשתמשים ולמעשה מציג את הכללים המחייבים בין האתר למשתמשיו.
-
דיני הגנת הצרכן בישראל מחייבים יצירת מדיניות החזרות שתהיה תואמת לחוק וגילוי מלא שלה לקהל הלקוחות. החוק (למעשה התקנות) מקנה זכות ביטול של עסקאות מסויימות, בדרך כלל תוך 14 ימים מיום קבלת המוצר או מועד יצירת וחתימת ההסכם.
-
כל אתר שפונה לציבור הרחב (כולל אתרי מסחר ושירותים) חייב להיות מונגש לאנשים עם מוגבלות. ההנגשה תהיה בהתאם לתקנים דוגמת WCAG 2.2 ות"י 5568. היא תבוצע גם טכנולוגית (כמו התאמת ממשק, טקסט חלופי, ניגוד צבעים, ניווט מקלדת ועוד) וגם לשונית (כמו למשל שימוש בשפה ברורה ומובנת, הוספת כתוביות לסרטונים וכדומה).
עם זאת חשוב להבין שאתר שהונגש חלקית, יוכל לתקן טעויות וחסרים מבלי שיחוייב בפיצוי שקבוע בחוק.
חשוב שאתרים ישימו לב ויציגו את ה"הצהרת הנגישות" המלאה שלהם במקום בולט באתר. אותה הצהרה צריך שתתייחס גם לאתר וגם למשרד הפיזי.
-
בעל אתר עשוי לחוב באחריות לתכנים ותגובות שהעלו משתמשים לאתר שלו.
בעל אתר שמודע לתכנים פוגעים שמופיעים אצלו באתר או שקיבל הודעה על תכנים פוגעים צריך להתייחס אליהם ואף להסירם. במרבית המקרים, אם יסיר, לא יחוב באחריות. אם לא יסיר הוא עלול לחוב באחריות (למשל בשל רשלנות).
חובה כזו חלה גם על כלל בעלי הפלטפורמות כמו אפליקציות, קבוצות ברשתות חברתיות וכדומה.
פתרון יעיל לאחריות בעל אתר לתוכן גולשים יהיה הפעלת מנגנון פיקוח (בהתאם למדיניות שיאמץ האתר), יצירת מדיניות התייחסות לתוכן גולשים ויישום שלה בפועל.
-
הפרסום של פוסטים, צילומים, טקסטים או מאמרים שאחרים יצרו ללא הסכמתם – אסור.
הכלל הוא: "לא אתם יצרתם – אל תעתיקו". גם אם התכנים פורסמו ברשתות חברתיות או מופיעים בגוגל.
ככל שתקבלו הסכמה או רשיון שימוש בתכנים מבעל הזכויות, אין בעיה אם תפעלו בהתאם.
-
רגולצית הגנת הפרטיות האירופית (ה-GDPR ) תחול גם על אתרים או אפליקציות ישראליים ובתנאי שהם פונים לאירופה, מבצעים שם פעילות מסחרית או אחרת או אוספים מידע על תושבים באירופה.
הסיכון לתחולת הרגולציה האירופית יגדל כשהאתר מבצע מכירות בפועל לתושבי האיחוד האירופי, מציג את מחיריו באירו או מבצע משלוחים לאירופה.
-
יתכנו מקרים בהם אתר קישר ביודעין לתוכן בלתי חוקי והדבר עלול לפעול לרעתו. בעל האתר עלול להחשב כמסייע, או לכל הפחות כרשלן שלא התנהל נכון.
מצד שני, קישור לבדו, בלי נסיבות בעייתיות הסובבות אותו, במרבית המקרים לא יעורר אחריות משפטית.
לכן, אנא הזהרו ובידקו את הקישורים באתר שלכם.
מדריך זה נכתב ע"י עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לדיני אינטרנט, דיגיטל, משפט מסחרי ברשת, פרטיות, קניין רוחני ועוד.
רוצה לבדוק אם האתר או האפליקציה שלך עומדים בדרישות החוק? פנה לייעוץ משפטי מותאם במשרדנו.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.