כל מה שבעלי עסקים, יזמים ויוצרים בישראל צריכים לדעת על קניין רוחני

סימן מסחר מגן על המותג והמוניטין שלו. פטנט מגן על המצאה טכנולוגית.

סימן מסחר יהיה שם העסק, הלוגו או הסיסמה שלו.

פטנט יהיה המצאה חדשה עם שיטה ייחודית או המצאה פרמצבטית (ובעברית – תרופה).

סימן מסחר מנוהל אצל רשם סימני המסחר ופטנטים מנוהלים אצל רשם הפטנטים. שניהם הן מחלקות ברשות הפטנטים (בקישור הזה).

עוד יש גם הבדלים שונים בין הזכויות למשך תקופת ההגנה, תנאי הרישום ותנאי ההפרה.

רעיון אינו מוגן לפי חוק זכויות יוצרים. אולם, הביצוע הספציפי שלו יוגן.

'דומיין' (שם מתחם) אינו נחשב "זכות קניינית", ועדיין מדובר בנכס דיגיטלי חשוב.

הזכות שמגינה על שם מתחם תהיה זכות הקניין הרוחני הקרוייה "סימן מסחר". במקרי סכסוך בין בעל שם מתחם לבין בעל סימן מסחר רשום – סימן המסחר יגבר!

לכן, חשוב לשקול רישום (כסימן מסחר) של כל אלמנט חשוב שמבטא את המוניטין של העסק שלכם.

עיצוב מוגן בהתאם לחוק העיצובים, תשעז-2017.

עיצוב מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"מראהו של מוצר או של חלק ממוצר, המורכב ממאפיין חזותי אחד או יותר של המוצר או של חלק מהמוצר, לפי העניין, ובכלל זה מיתאר, צבע, צורה, עיטור, מרקם או החומר שממנו הם עשויים".

תוקפו של עיצוב רשום נמשך 25 שנה ממועד רישומו. ההגנה עליו תתבטא באיתור ההפרות, תעוד שלהן והגשת מכתב התראה או כתב תביעה מתאים.

עיצוב הוא המונח שהחליף את המונח הקודם, "מדגם".

במאבק בין שני עסקים שעושים שימוש באותו שם – הראשון שירשום את השם כסימן מסחר, יגבר (אלא אם יתקיים חריג ספציפי). העסק שיתעורר שני יאלץ, ברוב המקרים, להחליף את שמו או לעמוד בפני תביעה כואבת.

גם שם שלא נרשם (סימן לא רשום) יכול להקנות הגנה מסויימת. ההגנה הזו קרויה "גניבת עין". עם זאת, עוולת "גניבת עין" מחייבת הוכחתם של יסודות מכבידים ולא פשוטים להוכחה.

לכן, אם שם או לוגו מסויים חשוב לכם, אל תתעצלו – תגישו בקשת רישום ותעזרו במומחה שיקל עליכם לוודא שהיא תתקבל.

הדרך המשפטית הטובה ביותר להגן על רעיון שאינו נהנה מהגנת זכות יוצרים, הוא הסכם סודיות (NDA – Non Disclosure Agreement).

ה-NDA יוצר אוסר על גילוי, העתקה, שימוש או חשיפה אחרת של המידע הסודי.

הסכם סודיות טוב, יגדיר מה הוא המידע הסודי, אילו חובות חלות ביחס אליו וגם מתי יהיה המקבל רשאי להשתמש בו.

לוגו יכול שיהיה מוגן, גם בזכות יוצרים וגם כסימן מסחר. הכל – תלוי עובדות וניתוח משפטי נכון של המצב.

זכויות יוצרים מגינות על היצירה עצמה (למשל הגרפיקה). לעומתן, סימן מסחר מגן על השימוש המסחרי באותו איור או סמל, כמו גם על השם עצמו שנכלל בו.

קוד מחשב, סקריפטים ואלגוריתמים מקוריים מוגנים על פי חוק זכות יוצרים כיצירה ספרותית. ההגנה חלה גם אם הקוד לא נרשם, מרגע היווצרו.

בעניין ע"א 139/89 אחיטוב נ' הרפז נקבע כי ההגנה חלה על כל אחד משלבי פיתוח התוכנה וכן על היצירה המוגמרת. כך למשל יוגנו בזכות יוצרים מסמך האפיון של התוכנה, הסדר והארגון שלה וגם  התוכנה הסופית.

זכויות יוצרים ביצירה ישראלית יהיו תקפות גם בחו"ל, בין היתר כי ישראל חברה באמנת ברן.

ההגנה הבינלאומית אוטומטית לפי עקרון הדדיות, ועדיין חשוב שתבדקו את עצמכם ביחס לכל מדינה ספציפית. אל תניחו שההגנה קיימת או זהה. יתכן שבמדינות מסויימות התשובה הזו לא תהיה נכונה.