מדריך מעשי לעסקים בנושאי הקניין הרוחני
במדריך זה נענה על שאלות שבעלי עסקים, יזמים ולקוחות שואלים אותנו בנושאי הקניין הרוחני השונים.
הוא מתייחס לדין הישראלי נכון לנובמבר 2026.
רוצה לבדוק את עצמך ולהתכונן מראש ליום סגריר? צור קשר ונדבר.
-
בניגוד למה שנדמה לכם – לא קיימת זכות קניין רוחני אחת ולמעשה עדיין לא חוקק "חוק הקניין הרוחני". המדובר באוסף זכויות שכל אחת מתייחס לרכיב אחר ובדרך אחרת.
קוד המקור בתוכנה וגם העיצוב שלה מוגנים בזכות יוצרים (וראו ע"א 139/89 הרפז נ' אחיטוב).
שם המוצר והלוגו שלכם יכול ויהיו מוגנים כסימן מסחר רשום.
עיצובו הפיזי של המוצר יכול להיות מוגן לפי חוק העיצובים.
הרעיון הטכנולוגי שלי עשוי להיות כשיר לפטנט.
כמו כן נוכל להעזר בזכות חוזית לסודיות.
ההמלצה: לפני פיתוח המוצר או השקתו, גשו לעורך דין, הבינו על אילו רכיבים תרצו להגן ולימדו כיצד ניתן להעזר בזכות שתגן עליכם בפועל.
-
לפני שאתם משקיעים במיתוג וביצירת מוניטין, חשוב שתכירו את נושא סימני המסחר. סימן מסחר רשום מקנה זכות שימוש בלעדית בסימן לגבי הסחורות והשירותים שלגביהם נרשם. הסימן מאפשר לכם למנוע מאחרים להשתמש בסימן זהה או דומה עד כדי הטעיה.
הבקשה תוגש לרשם סימני המסחר ברשות הפטנטים, תפרט את הסחורות והשירותים הרלוונטיים ולאחר תשובה לדוחו"ת הבחינה ותיקון הבקשה בהתאם (באופן שיתקבל על דעת הבוחן) – היא תפורסם. ככל שלא תוגש התנגדות הסימן יכנס לתוקף ויהיה בתוקף משך 10 שנים ממועד הגשת הבקשה.
ההמלצה: לפני שבוחרים שם לעסק ולמוצר או שירות שלכם, חפשו במאגר סימני המסחר וצרו שם ייחודי (שאינו מתאר וששם דומה לו טרם נרשם).
-
לא.
רישום חברה ברשם החברות מונע רישום של חברה אחרת בשם זהה, ברשם החברות. הדבר אינו מונע שימושים אחרים באותו שם (אלא אם נרשם כסימן מסחר).
גם רישום דומיין (שם מתחם) אינו מקנה זכות בשם. לפני זמן קצר פנה אלי לקוח שהוקם אתר של עסק מתחרה, אך תחת הסיומת .com ולא .co.il. במצב כזה, כשלא נרשם סימן מסחר (בארה"ב), לא ניתן היה למנוע שימוש בשם שם.
המלצתי: רשמו את הסימן לפני, או לפחות במקביל, לרישום החברה והדומיין.
-
גם אם הסימן שלך לא נרשם, עוד לא אבדה תקוותנו. החוק מקנה הגנה גם לסימני מסחר שטרם נרשמו, והיא – עוולת גניבת עין לפי סעיף 1 לחוק עוולות מסחריות, תש"ט-1999.
עוולה זו מגינה על המוניטין של העסק גם אם לא נרשם אך תנאיה מכבידים משמעותית לעומת ההגנה שהחוק מעמיד לזכות סימני המסחר שנרשמו. כך למשל על התובע (הנפגע) בעוולת גניבת עין להוכיח מוניטין בהיקף לא מבוטל וכן שהדמיון בין המותגים עלול להטעות את הציבור.
המלצתי: אם אתם משתמשים בשם (שלכם ושל המוצרים שלכם), רשמו את השמות החשובים לכם עכשיו. אל תתעכבו. בנוסף, אם גיליתם שמישהו אחר משתמש בשם שלכם (גם אם לא נרשם), אל תתייאשו. תעדו את ההפרות, הכינו מסמכים המוכיחים את המוניטין של המותג שלכם וגשו לעורך דין שיטפל בנושא וישמור עליכם.
-
התשובה לכך חיובית, אבל…
ככלל, תוכנה מוגנת בזכות יוצרים ולא בפטנט. ועדיין, לפי הנחיות ספציפיות ניתן להגן על תוכנה שיש לה תוצאה מעשית (ושאינה חישוב מופשט בלבד). למשל, תוכנת בקרה על זרימת דלק במנוע או אלגוריתם לעיבוד תמונה שמשפר את איכותה.
עם זאת, לצערי משרדנו אמנם מסייע להגן על תוכנות וקודים שיצרתם, ולהתאים את ההסכמים שערכתם לזכות הנכונה, אולם משרדנו גם אינו עוסק ברישום פטנטים ולכן לא נרחיב בנושא זה.
-
עיצוב הוא זכות קניין רוחני המגנה על המראה החזותי של מוצר. כלומר, בעוד פטנט מגן על רכיביו הפונקציונאליים, עיצוב מגן על רכיביו העיצוביים.
חוק העיצובים, התשע"ז-2017 מגן על עיצוב חדש ובעל אופי ייחודי עד 25 שנים מיום הגשת הבקשה (בכפוף לתשלום אגרות חידוש מדי חמש שנים). לעומתו, עיצוב שלא נרשם יוגן לתקופה קצרה הרבה יותר ותחת מגבלות לא מועטות.
המלצתי: למוצר שהעיצוב (המראה) שלו הוא חדשני ובעל משקל מהותי ביכולתכם למכור אותו, גשו למשרד מומחה ורישמו עיצוב טרם השקתו.
-
שני הסמלים אינם רשמיים בשיטת המשפט הישראלית ומקורם במשפט האמריקאי. ועדיין – ניתן לראות שימושים בהם, גם בישראל.
הסמל ® בדרך כלל משמש לסימן מסחר שנרשם בפועל בפנקס. בסימן ™ נעשה בדרך כלל שימוש ביחס לסימן שטרם נרשם.
מדריך זה נכתב ע"י עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לקניין רוחני, חדשנות ודיני דיגיטל.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.