כמה שווה תביעת לשון הרע? פיצויים ללא הוכחת נזק

מישהו כתב עליכם משהו שקרי באינטרנט? ראיתם ביקורת שקרית על העסק שלכם? נפתחה קבוצת פייסבוק של קונים מאוכזבים? ואולי הודעה בקבוצה של ועד הבנין פוגעת בך?

אתם כועסים, אתם נפגעים, ברור. אבל איך תסבירו לשופט מה גובה הנזק שנגרם לכם?

איך מודדים שם טוב?

דרישת הבסיס של דיני הנזיקין היא הוכחת נזק. אלא שחוק איסור לשון הרע לא באמת קבע מכשיר למדידת עלבונות. בפועל, היכולת להוכיח נזק שנגרם אינה פשוטה ברוב המקרים. לכן, נקבע בסעיף 7א לחוק איסור לשון הרע, שבית המשפט רשאי לפסוק פיצויים גם ללא הוכחת נזק. הסכום המקורי שנקבע בחוק עמד על 50,000 ₪ לכל פרסום – וכיום, צמוד למדד, הוא עומד על כ-74,000 ₪ לפרסום.

המשמעות הפרקטית של ניסוח כזה יכולה להיות דרמטית. נניח שמתחרה עסקי שכר מי שיכתוב עליכם שלושה פוסטים שקריים בפורומים שונים. תיאורטית, על בסיס הפיצויים הסטטוטוריים בלבד, מבלי שתדרשו להוכיח נזק בפועל, הפיצוי עשוי להגיע לכמעט רבע מיליון שקלים. אמנם, ברוב המקרים בתי המשפט לא פוסקים סכומים כאלו, ועדיין מדובר בסכום שמחייב בדיקה רצינית ועניינית.

מה בית המשפט בוחן כשהוא קובע את סכום הפיצוי?

כמובן שבית המשפט אינו פוסק אוטומטית את המקסימום. לעיתים אפילו ההיפך הוא נכון. הסכומים שנפסקים נשמעים נמוכים לפחות למי שלא מכיר את נסיבותיו של כל מקרה רלוונטי. ועדיין, יש מספר גורמים שעיון בפסיקה  מלמד אותנו שיוכלו להשפיע על הפיצוי הסופי.

הגורם הראשון והמשמעותי ביותר הוא חומרת הפרסום עצמו. לשונו וניסוחו. האם תוקפני באופן חריג? האם מייחס פעולה שהיא עבירה פלילית? האם חוסר יושר מקצועי או אולי חס וחלילה התנהגות מינית פסולה? ככל שהאמירה חמורה יותר, וככל שהשפה בוטה יותר, כך הפגיעה בשם הטוב עמוקה יותר, והסכום אותו ישקול ויפסוק בית המשפט עשוי להיות גבוה יותר.

פרסום שאומר "בעל העסק הזה גנב ממני כסף" אינו שקול לפרסום שמציין ש"בעל העסק הזה התנהג בצורה לא אדיבה ולא ראויה", והדברים ברורים. לא?

אלמנט חשוב נוסף הוא היקף החשיפה של פרסום. פרסום בקבוצת אינסטגרם שנגיש (גם אם לא הגיע בפועל) לעשרות אלפי אנשים, בהכרח יגרום לנזק חמור משמעותית מהודעת וואטסאפ שנשלחה בין 3 חברי ועד הבניין בו אתם גרים. פרסום שמופיע בתוצאות החיפוש אחר שמכם בגוגל, אף הוא – חמור, במיוחד לעסקים שפרנסתם בנויה על חיפושים בגוגל.

גורם שלישי נוסף שיש לו חשיבות לא מבוטלת היא כוונת המפרסם. ואסביר. כוונה אינה יסוד לתביעת הוצאת דיבה. עם זאת, "כוונה לפגוע" היא אלמנט שבקיומו ראוי שבית המשפט אף יכפיל את הפיצוי אותו היה פוסק בלעדיה (וראו סעיף 7א(ג)).

כמו כן, גם תום ליבו של המפרסם והתנהגותו, לפני הפרסום ואף אחריו, יש להם משמעות. הסיר המפרסם את הפרסום ברגע שנדרש לעשות זאת? האם התנצל? או שמא המשיך והוסיף פרסומים?

מה הפסיקה בלשון הרע מלמדת אותנו

בשנים האחרונות, ובמיוחד עם פריחת הרשתות החברתיות, בתי המשפט בישראל יצרו מאגר לא מבוטל של פסקי דין שעוסקים בפרסומים פוגעניים בפייסבוק, באינסטגרם, בקבוצות וואטסאפ ובאתרי ביקורות שונים. תביעות כגון אלו זכו להתייחסות רצינית ועניינית, גם אם מדובר באדם פרטי שכתב "רק" בפרופיל שלו או שלח הודעה לחברים.

נכון, לא כל פרסום כזה יזכה בפיצוי עתק, ועדיין – בתי המשפט רואים גם בפרסומים כאלו פרסומים חמורים שיש להעניש את המפרסם, ככל ולא עומדת לזכותו עילת הגנה או פטור אחר.

תחום ספציפי שצבר פסיקה ענפה מתייחס לביקורות (לעיתים שקריות, ולעיתים לא) על עסקים, ובעלי עסקים רבים חוו את התופעה: מישהו, לפעמים מתחרה, לפעמים לקוח שלא היה מרוצה ולפעמים גם מי שלא קשור בכלל, כותב לפתע ביקורת שלילית בגוגל או מעניק כוכב אחד בלבד. בתי המשפט הבינו שמצד אחד חשוב להתיר ולאפשר ביקורות עסקיות הגונות, גם אם כואבות, ומהצד השני, אין להתיר את שפיכת דמם של עסקים בדרך זו.

למה לשון הרע היא עילת תביעה חזקה במיוחד?

כדי להבין את היתרון האמיתי של עילה זו, נשווה אותה לעילות תביעה אחרות.

בתביעת נזיקין רגילה, או בתביעה חוזית, הנטל עליכם להוכיח: 1) את יסודות העילה ואת התרחשותה בפועל, וכן 2) את הנזק שהפעולה הספציפית, המעוולת, גרמה לכם. נטל זה מטיל על התובע עומס לא מבוטל של ביצוע חקירות ומעקב אחרי הפוגע, הצגת מסמכים, חשבוניות ודוחו"ת הנהלת חשבונות, הבאת עדים וביצוע חקירות. בסופו של יום, התובע צריך לשכנע את בית המשפט בקשר סיבתי ברור בין הפעולה שפגעה בו לבין הסכום שנקוב בכתב התביעה.

בלשון הרע, שני יסודות אלו קלים יותר להוכחה.

ביחס ליסוד הראשון – כל שיש להוכיח הוא עצם הפרסום והקישור בינו לבין הנתבע. האם טקסט מסויים הוא לשון הרע? זו קביעה ערכית ש בית המשפט שאין צורך להביא עדים וראיות ביחס אליה.

ביחס ליסוד השני – הפיצויים הסטטוטוריים (פיצויים ללא הוכחת נזק) מקלים הרבה יותר על התובע. די שיראה את הנזק שנגרם לו ואת תחושת הפגיעה שלו, וככל שישכנע את בית המשפט – זה רשאי לפסוק פיצוי גם אם לא הוכח נזק שנגרם בפועל בגין הפרסום הספציפי.

היקף הפיצוי שנפסק:

מצד אחד, אפשר למצוא מקרים בודדים בהם הפיצוי שנפסק היה על הצד הגבוה ביותר, אולם אלו בדרך כלל היו מקרים בהם הפרסום היה פוגעני וחמור, נגד נפגע שסבל נזק לא מבוטל או שיתר הנסיבות היו חריגות. כך למשל סכום פיצוי של 300,000 ש"ח וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 100,000 ש"ח נוספים נפסקו במקרה בו הוכח בפני בית המשפט קמפיין 'מתוזמר' שהתמקד באיש ציבור במטרה לייחס לו שחיתות חמורה ולפגוע בו.

סכומים גבוהים יחסית ביחס לפרסום עומדים על כ-25,000-33,000 ש"ח לכל הפרה (ותחשבו על מקרים בהם היו מספר פרסומים. סכומים לא מבוטלים). כאמור, הגורמים העיקריים לסכומים גבוהים כאלו נעוצים בחומרת הדברים, בהיקף התפוצה הגדול או בחוסר תום ליבו של המפרסם. כך למשל: ייחוס התחזות יחס עם עיכוב בהסרה של הפרסום ובהתנצלות נחשבו עובדות שהחמירו את פסק הדין, וכך גם ייחוס מחלת נפש ועבירות פליליות בין שכנים, ייחוס מעילה או גניבה (עילות פליליות לא מבוטלות) וגם פרסומים בקהילה מצומצמת שפוגעים בפרנסת הנפגע.

מנגד, הסכומים הנמוכים יותר (פחות מ-10,000 ש"ח לפרסום, ולפעמים אלפים בודדים בלבד) נפסקו כאשר מידת החשיפה היתה נמוכה (למשל דוא"ל שנשלח לאדם אחד בלבד), המפרסם הבין את טעותו והתנצל מיידית כמו גם הסיר מיד את הפרסום, וכמובן מקרים בהם שפת הפרסום היתה עניינית (הכל יחסי) וללא כוונה לפגוע.

סוף דבר:

בוודאי ברור לכם שתביעת לשון הרע אינה כלי שמתאים בכל מקרה וגם לא בהכרח כל תביעה תוביל לנצחון. החכמה היא לדעת להתבטא נכון מראש ולמסור בידי עורך הדין שייצג אתכם את כל הכלים ל מנת להגן עליכם בדיעבד.

בין יתר הדברים, כיוון שהחוק מקנה לבית המשפט שיקול דעת, כדי שבית המשפט יפסוק סכום משמעותי, צריך לבנות את התביעה נכון מהרגע הראשון: לתעד את כל הפרסומים לפני שיוסרו, לראות שתוכלו להציג בצורה ברורה את היקף החשיפה וכן תמונה שלמה ומלאה שמסבירה לבית המשפט מדוע הפרסום כה חמור, מה היתה מידת חשיפתו וכמה הוא מכביד עליכם. גם ההתנהלות מול המפרסם הינה רכיב שחשוב לנהל אותו נכון.

לכן, אם קיבלתם פרסום שפגע בכם, בארנק או בתחושת הצדק, גשו לעורך דין מומחה, בחנו את כל העובדות וקבלו החלטה מיודעת באיזו דרך תבקשו לצעוד.

אתם מוזמנים להעזר בנו כדי לשקול את המצב ולקבל החלטה.