6 טעויות כואבות בהסכמי פיתוח אתרים ואפליקציות שיכולות להרוס לכם את העסק

אם אתם עומדים ליצור אתר, אפליקציה, או כל מערכת דיגיטלית אחרת לעסק שלהם, הפוסט הזה יכול לחסוך לכם הרבה כסף, זמן וכאבי ראש. בעבודה השוטפת שלי אני רואה את אותן הטעויות חוזרות שוב ושוב, ובדרך כלל מגלים אותן רק כשכבר מאוחר מדי. בפוסט כאן אתייחס ל"אתר", אבל אותן בעיות והמלצות חלות גם ביחס לאפליקציות ויישומים דיגיטליים אחרים.

הסכם פיתוח זה לא סתם נייר

"יש לי מפתח טוב, אני סומך עליו. למה אני צריך להתעסק עם עורכי דין?" אומר לי כל בעל עסק שני שאני פוגש.

אחר כך פתאום חלקם מגלים שהמפתח לא מצליח לעמוד בלוחות זמנים, אולי הקוד לא עובד כמו שצריך או שהמפתח טוען שהאתר שייך לו ולא לעסק, ואז מתחילה מלחמה משפטית שעולה פי עשרה ממה שהיה עולה להכין הסכם תקין מההתחלה ולהמשיך לסמוך אחד על השני.

עקבו אחרי עו"ד ליכטנשטיין בגוגל

באילו טעויות מדובר?

טעות ראשונה – לא להגדיר בדיוק מה בונים

"נבנה אתר לעסק" זו לא הגדרה. אם אתם חושבים שאתם והמפתח מבינים את אותו דבר כשאתם אומרים "אתר", תתפלאו כמה פעמים זה בכלל לא המצב.

מאוד מומלץ לשבת, לחשוב מה אתם צריכים, מה הוא יכלול, איך הוא צריך להראות מבחינה עקרונית ומה חשוב לכם. תחשבו גם מה היקף הפרויקט. כמה עמודים (או לפחות סוגי עמודים) יהיו? איזה פונקציונליות תרצו באתר ובכל סוג עמוד ספציפי? האם מפתח האתר גם מעצב אותו או שאתם מביאים מעצב בנפרד? לשאלות כמו האם נדרש אזור ניהול ("בק אופיס") והאם האתר מותאם למובייל התשובות ברורות מאליהן, אבל האם האתר צריך לתקשר עם מערכות אחרות?

רבים מציעים פשוט לערוך מפרט (כמו מפרט דירה – מה בדיוק כולל האתר) כחלק ראשוני של העבודה, אבל גם אם לא – אם לא תגדירו למה החוזה מתייחס אז למה בכלל לבזבז את הזמן שלכם?

בפועל, כל רכיב שלא נכלל ומצויין בהסכם, עלול להוביל למצב שבעתיד המפתח "לא יבין אתכם", לא יסכים שהרכיב הוא חלק מהעבודה וידרוש תשלום נוסף (וכבר ראיתי לא מעט מצבים כאלו). וככל שהפרויקט מתקדם, המחלוקות גדלות.

טעות שנייה – לא להגדיר מי הבעלים של הקוד

גם זו טעות מאוד יקרה שעסקים עושים. "האתר שלי", כולם אומרים לי.  "הרי אני שילמתי למפתח".

מסתבר שהחוק חושב אחרת. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע בסעיף 35(א) לו ש"ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע". כלומר, גם אם שילמתם על בניית האתר, אם לא תוכלו להציג הסכמה כזו או אחרת שהאתר "שלכם", כל מה שתקבלו מבית המשפט יהיה "רשיון שימוש באתר". אם תרצו למשל לקחת את הלוגו ולהשתמש בו בנייר המכתבים, או אפילו אם רק תרצו לתקן ולשנות את האתר כדי להתאים אותו לפעילות העסקית שלכם, אסור לכם ללא הסכמת המפתח. ומתי הוא יסכים? כשתשלמו לו תוספת.

וזה לא סתם. לא מעט פעמים מגלה יזם שהמפתח שלו נהיה עסוק, וכשהוא צריך התאמת האתר לצרכיו, המפתח מעלה דרישות חדשות ולא מוסכמות. אלא שכשירצה היזם להעביר את העבודה למפתח אחר, הלה יהיה כפוף לזכות היוצרים של היזם וככל שיקבל ייעוץ משפטי נכון, יסרב לגעת באתר ובקוד שבבעלות מפתח אחר. וזה מתכון לאסון מסחרי שלכם.

פתרון לכך מצוי בהסכם עם המפתח. החלק מהצהרה כללית שכל הזכויות הן שלכם, וכלה בפתרון המשפטי הנכון – סעיף המחאת זכויות מהמפתח אליכם. שניהם יבהירו לשופט את הסכמת הצדדים ויאפשרו לכם לפעול באתר "שלכם".

טעות שלישית – לא לקבוע לוחות זמנים ברורים

"אסיים תוך כמה חודשים" זה לא לוח זמנים. זה מתכון לאסון. המפתח יעבוד 'כשיהיה לו זמן' ובפועל, אתם תתקעו בלי אתר פעיל חודשים קדימה (שוב, מנסיון).

מאוד חשוב לקבוע אבני דרך (Milestones) ברורות. ובעברית: אילו שלבים יש בפרוייקט וכמה זמן צריך לקחת כל אחד מהם.

וחשוב לא פחות כמובן, מה קורה אם המפתח לא עומד במועדים? האם אתם יכולים לבטל את ההסכם? האם אתם זכאים גם לפיצוי? ותאמינו לי. מוטב שלא תצטרכו לממש את הסעיף. ברוב המקרים די בו כדי לגרום למפתח לעמוד בהסכם ולסיים את הבניה בזמן.

טעות רביעית – לשלם הכל מראש

בנושא הזה מוטב שלא ארחיב. ברור שהרצון של המפתח הוא לקב את התשלום על עבודתו מוקדם ככל האפשר. אבל אם תשלמו הכל מראש, מה התמריץ שלו לסיים את העבודה? מה התמריץ שלו לבנות אתר יפה, תקין ופעיל?

לא אכנס למבנה התשלום אבל שימו לב שמוטב שהתשלום יותאם לאבני הדרך והוכחת ביצוען וכמובן שתשאירו רכיב מסויים (10-20%, לבחירתכם), לאחר עליית האתר לרשת, הפעלתו התקינה וביצוע כל התיקונים הנדרשים.

טעות חמישית – לשכוח שאתר זקוק לתחזוקה

פיתוח האתר זה לא הסוף. האתר צריך תחזוקה. בין אם עדכוני אבטחה, תיקון באגים, ושינויים שיתאימו אוו לפעילות העסקית שלכם. אם לא הגדרתם מי אחראי על תחזוקת האתר השוטפת ובאיזה מחיר, תהיו תלויים במפתח.

בנוסף צריך ההסכם לקבוע תקופת אחריות מסויימת למשל, שלושה חודשים בהם המפתח מתקן באגים שנתגלו במהלך הפעלת האתר).

טעות שישית – להתעלם מהקוד

הזכרנו קודם את חשיבות זכות היוצרים באתר אבל צריך להסתכל מעבר לכך. גם אם יש לכם זכות יוצרים באתר ובעיצוב שלו, הרבה פעמים לא תהיה לכך משמעות אם קוד האתר עצמו לא הועבר לידיכם. חשוב שתתייחסו להעברת הקוד אליכם, תבהירו שהוא צריך להיות שלם ומלא ותכללו אותו כאחת מאבני הדרך.

אז מה עושים? איך מכינים הסכם פיתוח אתר?

התשובה ברורה מאליה. ניגשים למומחה משפטי, עורך דין פעיל שמכיר את התחום, שילווה אתכם וינסח עבורכם את ההסכם על בסיס הצרכים שלכם. כמובן שכדאי שגם אתם תפקחו עין על אותו עורך דין (וקיבלתם למעלה 'טיפים' לא מבוטלים).

כך או אחרת, גם את ההסכם שיכין עורך הדין שלכם, תקראו ותראו שהוא מתאים לצרכים שלכם. אל תזלזלו. עורך הדין יהיה מומחה משפטי אבל היחיד שיודע מה אתם צריכים הוא אתם!