מדריך יישוב סכסוכים אלטרנטיבי: הפתרון החכם
כאן תמצאו מדריך שיענה לכם על שאלות בתחום הטכנולוגיה, הדיגיטל והקניין הרוחני שחשוב שתשאלו לפני שתבחרו כיצד ליישב סכסוך. הוא נכתב על ידי עו"ד יורם ליכטנשטיין, בורר ומגשר, ועודכן בנובמבר 2026. המדריך יקל עליכם ויסייע לכם בבחירה הנכונה של הבורר או המגשר שמתאים לכם.
-
יישוב סכסוכים אלטרנטיבי (ADR) הוא כל הליך שמאפשר לסיים סכסוך בלי פסק דין של בית משפט. ההליכים העיקריים הם גישור, בוררות, גישור-בוררות והערכה ניטרלית. בגישור ובהערכה ניטרלית ההחלטה/הכרעה נשארת בידי הצדדים. בבוררות הבורר הוא המכריע והפסק מחייב. הצדדים בוחרים בעצמם את איש המקצוע, את שפת ההליך, את סדרי הדין ואת מועדי הדיונים.
-
ההליכים האלה יעזרו לנו בעיקר בסכסוכים מורכבים (מבחינה עובדתית, טכנולוגית או משפטית).
למשל סכסוכים על הפרת זכויות יוצרים וסימני מסחר, הסכמי רישוי, פיתוח תוכנה שלא הושלם או לא עמד במפרט, מאבקים מסחריים מורכבים, חוזי SaaS וענן או חוזים אחרים מול פלטפורמות, סודות מסחריים, לשון הרע ופרטיות ברשתות חברתיות, שימוש בתכנים ובנתונים במערכות בינה מלאכותית ונושאים רבים אחרים שהמורכבות בהם רבה.
המאפיין העיקרי של הנושאים האלו ואחרים הוא שלא תמיד לבתי המשפט יש את אורך הרוח והזמן להיכנס לעומק הדברים או את היכולת להבין את ההסברים הטכנולוגיים והמקצועיים. במיוחד אם מדובר במידע עסקי או טכנולוגי רגיש שאין סיבה שיופיע בתיק פומבי שכולם יוכלו לגשת אליו.
-
הליך חלופי יתאים בכמה מקרים. למשל:
1) כשנדרשת סודיות;
2) כשהסכסוך מחייב הבנה טכנולוגית, מקצועית או אחרת ונדרש אורך רוח להכנס לגופם של דברים;
3) לעיתים גם קיימת אפשרות שהצדדים ימשיכו לעבוד יחד; וגם
4) כשלמהירות הפתרון של הסכסוך יש חשיבות. -
כן. בית המשפט רשאי בהסכמת בעלי הדין, להעביר תובענה לגישור. במצב כזה הוא יעכב את ההליכים בתקופת הגישור. אם לא הושג הסדר בתום התקופה, ההליכים בבית המשפט מתחדשים.
אפשרות אחרת היא כשקיימת תניית בוררות בחוזה, ואז הנתבע יכול לבקש את עיכוב הליכים לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 ואז ההליך יעוכב והצדדים יפנו לבוררות. שימו לב שההתנהלות של הצדדים בבית המשפט יכולה להיחשב כוויתור על הזכות לבוררות, אז בקשו את עיכוב ההליכים מוקדם ככל האפשר.
-
חשוב לשים לב לארבעה אלמנטים עיקריים.
הראשון הוא הבנה בתחום: הבורר צריך להכיר את הטכנולוגיה ולדעת ליישם את הדין שחל עליה.
השני הוא ניסיון בניהול הליכים. חשוב לנהל את ההליך ביעילות ובענייניות.
השלישי הוא עצמאות: המגשר או הבורר שיבחר חייב להציג בצורה ברורה שאין לו כל קשר משמעותי ורלוונטי עם הצדדים.
הרביעי הוא הזמינות לקיים את הדיונים באופן מהיר ויעיל, רצוי ברצף.
על בסיס אלו תוכלו לבחור את הבורר או המגשר שמתאים לכם.
-
תנייה כזו קובעת מראש כיצד יוכרע סכסוך עתידי. בשעת החתימה הצדדים עדיין בקשר טוב, ומסכימים בקלות על בורר, על מאפייני ההליך וכדומה. אחרי שהסכסוך פורץ, הכל יהיה במחלוקת. תנייה כתובה בהסכם גם תאפשר לעכב תביעה שהוגשה לבית המשפט.
-
תניית בוררות טובה תקבע את אופן בחירת הבורר, את דרישות המומחיות שלו, את מקום הבוררות ואת שפתה.
היא תקבע גם את הדין החל והאם הבורר חייב לפסוק לפי הדין, את חובתו לתת הנמקה (ובאיזה היקף), את אפשרות הערעור (וראו למשל את האפשרות לקבוע ערעור ברשות בהתאם לסעיף 29ב לחוק הבוררות), את חובת הסודיות על ההליך ואת הזכות לפנות לבית משפט לצורך סעד זמני.
הפרט האחרון חשוב במיוחד בסכסוכי קניין רוחני, שבהם לעיתים נדרש צו מניעה בתוך ימים ואז ניתן לקבל מבית המשפט צו מניעה זמני, ולאחר מכן לנהל את הסכסוך בפני הבורר
-
תנייה כזו נבחנת לפי חוק החוזים האחידים, והיא לא מחייבת בכל מקרה. סעיף 4(9) לחוק קובע חזקה שתנאי שמעניק לספק זכות בלעדית לבחור את מקום השיפוט או הבוררות הוא תנאי מקפח. לקוח שנתקל בתנייה כזו יכול לטעון שהיא מקפחת ולבקש את ביטולה, ונטל ההוכחה בעניין זה מוטל על הספק.
-
כשאתם ניגשים להליך של גישור חשוב שיהיו בידיכם המסמכים המרכזיים שמתייחסים למחלוקת ומאפשרים לכם להציג את עמדתכם.
חשוב גם שתגדירו, ביניכם לבין עצמכם, את היעדים וטווח פשרה.
אלמנט חשוב נוסף הוא לוודא שמי שניגש בשמכם להליך – מוסמך לקבל החלטות בשם החברה. גישור שמשתתף בו נציג בלי סמכות החלטה נגמר לרוב בלי הסדר.
עוד כדאי להודיע למגשר מראש על נושאים רגישים ולהחליט אילו נושאים יובאו לפגישות נפרדות ואילו ידונו יחדיו.
-
כן. גישור הוא הליך וולונטרי, ולמגשר אין סמכות להכריע בסכסוך. אף צד אינו מחויב להגיע להסדר ותמיד ניתן לפרוש ולהמשיך לנהל את הסכסוך בדרך אחרת, למשל – בבית משפט.
-
סעיף 24 לחוק הבוררות מונה עשר עילות ביטול. ביניהן: היעדר נימוק לפי סעיף 24(6), מתן פסק שלא בזמן סביר לפי סעיף 24(8), ותוכן פסק המנוגד לתקנת הציבור לפי סעיף 24(9).
מצד שני, טענה שהבורר טעה בהערכת הראיות או ביישום הדין אינה עילת ביטול.
-
גישור-בוררות הוא הליך שמתחיל בגישור ומנסים להגיע להסכמה. ככל שלא הגענו להסכמה, המגשר הופך להיות מי שיכריע בסכסוך, הפעם כבורר, על בסיס הראיות שהצדדים יקבעו שניתן להסתמך עליהן.
מדובר בהליך שניתן להשתמש בו גם בישראל ואשר יש בו יתרון לא מבוטל. הרי הבורר כבר מכיר את התיק. מצד שני הסיכון הוא שצד יהסס לשתף את המגשר במידע כשהוא יודע שהמגשר עשוי לשמש כבורר. הפתרון לסיכון הזה יהיה הסכמה מראש, ובכתב, על הכללים של המעבר מגישור לבוררות (למשל ניתן לקבוע שחל איסור על הבורר להשתמש במידע שקיבל במסגרת פגישות נפרדות).
-
בהליך בו ממונה מעריך ניטרלי המומחה (למשל עורך הדין) מקשיב לטענות הצדדים ובוחן את הראיות. הוא שומע את טיעוני הצדדים ומוסר חוות דעת מקצועית, אך כזו שאינה מחייבת, על הסוגיות שבמחלוקת, על הסיכויים המשפטיים ועל הפתרון הראוי לדעתו.
הצדדים משתמשים בחוות דעתו לא כאלמנט מחייב, אך כחוות דעת מקצועית שאינה תלוייה ומסייעת למשא ומתן. ההליך נגמר, או לא, בהסכם פשרה. לא בהחלטה מכריעה.
-
פונים למשרד עו"ד ליכטנשטיין, ישירות או דרך עורך הדין המלווה אתכם. אנחנו נבדוק יחד אתכם את התניות החוזיות או את ההסכמה ביניכם ונציע את ההליך המתאים לסכסוך.
חשוב לדעת שעו"ד ליכטנשטיין הוא מנהל במרכז ליישוב סכסוכי קניין רוחני, טכנולוגיה ודיגיטל וכן חבר הסגל במוסד הישראלי לבוררות עסקית.
משרד עורכי דין יורם ליכטנשטיין מתמחה בגישור ובוררות בתחומי קניין רוחני, טכנולוגיה, דיגיטל ודיני אינטרנט ויכול לסייע לכם ביישוב סכסוכים בנושאים אלו ודומיהם. צרו קשר עם משרדנו.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.