גישבור (MedArb) בסכסוכי קניין רוחני, טכנולוגיה ואינטרנט

גישבור הוא תהליך חדש יחסית שלא רבים מהצדדים לסכסוכים פעילים מכירים ומשתמשים בו. וחבל…

בקצרה מדובר בתהליך בו בעל מקצוע מנסה לגשר ולהביא את הצדדים המסוכסכים להסכמה. ככל שנסיונותיו אינם עולם יפה, מוסמך המגשבר לתת הכרעה בסכסוך, כבורר. הכרעתו תהיה מחייבת את הצדדים ותקבל תוקף של פסק דין. זו "כל התורה על רגל אחת".

הגישבור כבר אומץ על ידי המחוקק בתקנה 5(ח) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993 (המאפשרת לצדדים להסכים כי המגשר יכריע בסכסוך שלהם, כבורר או, לחילופין, יתן חוות דעת בתיק).

היישום של תקנה זו בסכסוכי קניין רוחני, טכנולוגיה, דיגיטל ואינטרנט הוא בעל יתרונות רבים שחשוב להכיר וכדאי לשקול אם אתם צד לסכסוך כזה.

ככל שתרצו להעזר במגשרים, בוררים או מגשברים ותיקים ומנוסים, אתם מוזמנים ליצור קשר עם  המרכז ליישוב סכסוכי קניין רוחני, טכנולוגיה ודיגיטל (חבריו – כבוד השופט בדימוס גדעון גינת, ועורך הדין יורם ליכטנשטיין שלשניהם ותק רב שנים בתחומי המומחיות הללו. אנחנו נשמח לסייע.

הגישור בהליך קניין רוחני, אינטרנט וטכנולוגיה

ההליך מתחיל כגישור לכל דבר ועניין. מתנהל משא ומתן בין הצדדים, מתנהלת ישיבה משותפת, מתנהלות ישיבות פרטניות, והמגשר פועל במטרה להביא את הצדדים להסכים על פתרון לסכסוך שיתאים להם ויהיה מוסכם עליהם (תוך התחשבות בצרכים ובאינטרסים האישיים שלהם, מעבר לבחינת הזכויות המשפטיות לבדן).

אם צלחו מאמציו של המגשר, יגמר ההליך בהסדר פשרה חתום, והמגשר ידווח על כך לבית המשפט. ההסדר יכול שיקבל תוקף של פסק דין ויכול שלא, לפי רצון הצדדים.

הסכסוך הסתיים והפתרון היה האופטימלי לצדדים (בדרך כלל מעבר לפתרון שבית המשפט מסוגל להציע לצדדים שכן בעוד שבית המשפט בודק זכויות ("יקוב הדין את ההר") הרי שהמגשר מסמן את הצרכים האישיים של הצדדים ומנסה להביא אותם למצוא פתרון משביע רצון לכולם).

אלא שכל צד להליך קניין רוחני יודע שלעיתים, הצדדים אינם מצליחים להגיע לעמק השווה וגישורים אינם עולים יפה. כך למשל ה"תובע הסדרתי" מכיר היטב את הסיכונים והסיכויים הניצבים לפניו, אלא שהנתבע זועם על תובע שמנסה "לסחוט אותו" ואינו מוכן להסכים לדרישות. הצדדים להוטים ולוהטים, וכמובן שאינם מסכימים לדבר על המשך שיתוף פעולה או "הגדלת העוגה" אל מול הצד השני.

"למה שהוא יקבל כל כך הרבה כסף על הפרת זכות יוצרים בתמונה שחופשית באינטרנט"? כועס הנתבע.

"למה שהוא ישתמש ביצירה שאני יצרתי ושפרנסתי תלוייה בה מבלי שיטרח לשלם לי את שכרי או התמלוגים המגיעים לי, ועוד יחשוב שזה תקין?" זועם התובע.

ושניהם צודקים, כל אחד מבחינתו הוא. אלא שהסכמה ורצון טוב – אין.

גישורי קניין רוחני רגילים הרבה פעמים נפסקים בשלב הזה, והמגשר מוסר לבית המשפט הודעה שהגישור לא צלח.

הזמן שהושקע בגישור היה אובד, ההוצאות שהושקעו בו ירדו לטמיון והצדדים חוזרים לבזבז את זמנם וכספם בניהול הסכסוך בפני שופט שלא תמיד מכיר היטב את תחום הקניין הרוחני או השיווק הדיגיטלי הספציפי.

אלא שבינתיים – שמע המגשר את הצדדים, בחן את המקורות הכלכליים שמאפשרים את פתרון הסכסוך, את הנכסים והאינטרסים של הצדדים (למשל תכנון מס מתאים, נכסים וזכויות עתידיים וכדומה).

הבוררות בהליך בו הגישור לא צלח

הליך הגישבור מנצל לטובה את מצב הדברים הזה. כאן נכנס ה"גישבור" שנערך בפני איש מקצוע מומחה בתחומי הקניין הרוחני, השיווק הדיגיטלי או דיני האינטרנט לתמונה.

צריך לזכור שהמגשר הוא איש מקצוע שמכיר את הסכסוך לפני ולפנים. כל צד הסביר לו את עמדתו, חשף בפניו את חולשותיו אבל גם את יתרונותיו, ובמיוחד את האינטרסים העומדים בפניו כמו גם את צרכיו.

הבנתו זו מציבה את המגשבר במקום טוב יותר מזה שהשופט ימצא בו… הוא מכיר לא רק את עובדות הסכסוך ואת הדין החל עליהן, אלא גם את צרכי הצדדים, חששותיהם ורצונותיהם.

יכולים הצדדים כמובן להסדיר את סדרי הדין בשלב הבוררות – למשל, ישיבת חקירות ו/או השמעת סיכומים טרם הכרעה. בשלב זה למשל לא יקוימו ישיבות פרטניות אלא רק משותפות (שכן בבוררות, להבדיל מגישור, ישיבות פרטניות אינן חלק מההליך), והצדדים יוכלו להציג את עמדתם העניינית בפני המגשבר ואולי להשיב לשאלותיו אם דבר מה אינו ברור לו עדיין.

יכולים הצדדים למשל לקבוע גם שטרם החלטתו – יעלה המגשבר את ההסכמות ואי ההסכמות בין הצדדים כפי שהוא מבין אותן על הכתב ויאפשר לצדדים להתייחס אליהן בסיכומיהם.

מששמע המגשבר את הצדדים ושקל את המידע שנמצא בידיעתו אל מול הבנתו המקצועית, יתן הכרעה בסכסוך כבורר, על כל הנובע מכך.

בהחלטה כזו טמונים יתרונות רבים:

1.     בראש וראשונה, זה הוא פתרון יעיל ומהיר. אין צורך בעבודה הנמשכת חודשים של איסוף מסמכים, הכנת תצהירי עדות ראשית, חקירות, סיכומים והמתנה לפסק דין.

2.     משכשל הנסיון של הצדדים לפתור את הסכסוך בהסכמה, בוטל גם רכיב הוולונטריות. פסק הדין שינתן יהיה מכריע, ומחייב.

3.     קל וחומר שהמגשבר כבר שמע את הצדדים במהלך הגישור. כלומר, הוא מכיר את הסכסוך, מבין את הטענות ויוכל לבקש (ולקבל) השלמות בלבד. הצדדים לא ידרשו עוד לפתוח בהליך בוררות חדש או לחור להליך האיטי, הארוך והמלא בפני בתי המשפט.

4.     המגשבר, כזכור – הוא מומחה שמכיר את התחום, משפטית ופרקטית, לפני ולפנים, והוא בעל מקצוע שנבחר על ידי הצדדים בדיוק בשל נסיונו זה.

5.     תוכנה של החלטתו יכול שיהיה משפטי בלבד (כאילו החליף המגשבר את בית משפט), אולם יכול שיכלול ויתייחס לנקודת מבט מרחיבה יותר (באופן שיאפשר את סיום הסכסוך תוך התייחסות מעבר לזכויות הספציפיות, ובהתחשב בצרכים שכל צד הציג בפני המגשבר).

6.     גם בהליך זה שהתייחס למחלוקות הברורות בין הצדדים, נשמרה הדיסקרטיות שבהליך הגישור הרגיל. ה"כביסה המלוכלכת" לא נפרשה באולמות בית המשפט, וההחלטה אינה ציבורית.

7.     עצם הידיעה שאם הצדדים לא יצליחו לאתר ולהגיע לפתרון בעצמם בשלב הגישור, ימצאו עצמם עומדים מול החלטה מהירה ועניינית שתנתן כפסק בורר, הוא תמריץ יעיל לגרום לצדדים למצות כל אפשרות לגישור בהסכמה. די ב"איום" בהכרעה כבורר, כדי להקל על הגעה להסדר גישור מוסכם.

8.     יתרה מכך, הצדדים יכולים להגיע להסדר גישור המקובל עליהם, ולהותיר רק סוגיה אחת בגדרה אינם מסכימים להכרעת המגשבר כבורר. גם זו דרך לקצר ולייעל את ההליך.

כל היתרונות הללו כולם עומדים לרשותכם, אם רק תבחרו בהליך שיתאים לכם, במוסד שיתאים לכם. אנחנו לרשותכם.