מינוי ממונה הגנת פרטיות: סקירה והמלצות

ב-14 ביולי 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות גילוי דעת מקיף שמבהיר, לראשונה באופן מסודר, כיצד היא מפרשת את חובת מינוי ממונה הגנת הפרטיות שנקבעה בתיקון מספר 13 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להסבר מפורט ביחס לתיקון 13 ראו בקישור). מדובר בגילוי דעת ארוך ומפורט, שנועד לשמש את הרשות עצמה בעת הפעלת סמכויות האכיפה שלה, כולל הטלת עיצומים כספיים. אנחנו, עורכי הדין, לומדים אותו על מנת לתת כלים ללקוחות שלנו, עסקים שעדיין מתלבטים האם החובה חלה עליהם. מדובר במסמך שחשוב להכיר לעומק, ולא רק להציץ בו.

מי חייב במינוי ממונה הגנת פרטיות?

תיקון 13 לחוק מגדיר ארבע קטגוריות של גופים החייבים במינוי ממונה: 1) גופים ציבוריים ומי שמעבד עבורם מידע; 2) גופים שעיסוקם העיקרי הוא סחר במידע אישי, ובלבד שהמאגר כולל מידע על למעלה מעשרת אלפים בני אדם;  3) גופים שפעילותם כרוכה בניטור שוטף ושיטתי של בני אדם, כגון פרופיילינג (אפיון) לצורכי פרסום ממוקד או ניהול סיכונים; ו-4) גופים שעיסוקם העיקרי כולל עיבוד בהיקף ניכר של מידע בעל רגישות מיוחדת. הרשות מבהירה כי הדוגמאות בחוק אינן ממצות.

מבחן ה"היקף הניכר" וההשלכה על ספקי שירותים

אחת ההבהרות המשמעותיות ביותר בגילוי הדעת נוגעת לאופן שבו יש לבחון עמידה בסף ה"היקף הניכר". הרשות קובעת כי יש לשקלל את כלל נושאי המידע במאגרים של כל הלקוחות להם ניתן השירות, ולא לבחון כל מאגר בנפרד. כך, ספק המחזיק אלף מאגרים שבכל אחד מהם מידע רגיש על מאה בני אדם בלבד, עדיין ייחשב כמעבד מידע רגיש בהיקף ניכר, גם אם בכל מאגר בודד ההיקף מצומצם. משמעות הדבר עבור חברות תוכנה, שירותי ענן ונותני שירותי מיקור חוץ היא שהן עלולות לחצות את הסף מבלי לשים לב, אם לא יבחנו את פעילותן במבט כולל.

עקבו אחרי עו"ד ליכטנשטיין בגוגל

מי יכול לכהן כממונה, ומהי בעיית ניגוד העניינים?

הרשות דורשת מהממונה להיות בעל ידע מעמיק בדין הישראלי בתחום הגנת הפרטיות, ומבהירה שהיכרות עם רגולציה זרה, כדוגמת ה-GDPR, אינה יכולה להחליף מומחיות מקומית. עם זאת, החוק אוסר על הממונה למלא תפקיד או להחזיק בסמכות לקבוע מדיניות עיבוד מידע (כיוון שיש בכך משום ניגוד עניינים). לכן הרשות מציינת במפורש כי תפקידים כגון מנהל שיווק, מנהל כספים או מנהל מערכות מידע שעלולים להיות בעייתיים למינוי כממונה הגנת פרטיות. היכרות עם נושאים מקומיים ובינלאומיים רלוונטיים היא הכרח (וראו למשל מדריך רלוונטי שכתבנו עוד בשנת 2017, אשר ניתן להשתמש בו בזהירות המתבקשת עד היום).

כדאי למנות ממונה גם ללא חובה בדין?

הרשות ממליצה במפורש לשקול מינוי וולונטרי גם בארגונים שאינם כפופים לחובה הקבועה בדין. מעבר לחיזוק אמון הלקוחות בעסק והמוניטין, קיים תמריץ כספי ישיר: מינוי ממונה עשוי לזכות ארגון בהפחתה של עד עשרה אחוזים מגובה עיצום כספי שיוטל על העסק, אם יאותרו הפרות של החוק.

המלצה:

לאור כל האמור, נראה כי מאוד כדאי לכל עסק וכל ארגון לבחון תחילה האם היקף הפעילות שלו, כולל פעילות כספק המחזיק מידע עבור אחרים, מקים חובת מינוי לפי המבחנים המצטברים שקבעה הרשות. ככל שקיימת חובה כזו התשובה ברורה.

עם זאת, גם אם לא קיימת חובה שכזו, מומלץ לשקול ברצינות מינוי ממונה וולונטרי, ולעמוד בכל דרישות החוק ביחס אליו. הדבר ימנע תקלות בעתיד ועשוי להקל הן בנזק שיגרם כתוצאה מתקלה עתידית והן בסנקציות שיינקטו כנגד העסק.
עוד חשוב לתעד את הנימוקים המקצועיים לכל החלטה.

יש להדגיש שבנושא זה קיימות לא מעט שאלות שבהן התשובה אינה חד משמעית והפרשנות עשויה להשתנות ממקרה למקרה. לכן ליווי משפטי מוקדם בסוגיה זו יכול לחסוך לארגון חשיפה משמעותית בהמשך הדרך.