מדריך פרסום ברשתות חברתיות – איך נזהרים
בעלי חשבונות ברשתות חברתיות ומנהלי קהילות (בפייסבוק, באינסטגרם, בטיקטוק, בלינקדאין וגם בפלטפורמות אחרות), משפיענים ועסקים הפעילים באינטרנט, כולם צריכים להבין את הסוגיות המשפטיות המורכבות הקשורות לניהול תוכן, ניהול עוקבים, קשרים עם מותגים, פיקוח על תגובות ועוד ועוד.
מדריך זה מכסה שאלות משפטיות חיוניות שכל אחד צריך להכיר. צור קשר ונדבר.
-
חשוב שנבדיל בין ביקורת (לגיטימית) להאשמות ופגיעות (פסולות).
הפסיקה הישראלית הגדירה בצורה חד משמעית שביקורת צרכנית כנה על שירות או על מוצר מוגנת. גם אם היא פוגעת בעסק, כל עוד היא עניינית ומבוססת – ניתן לשייך לה הגנה.
מצד שני, ביקורת שמייחסת לבעל העסק רמאות או נוכלות, עלולה להיחשב לשון הרע.
כך למשל, בפסק הדין ת.א. 53689-06-21 ששונוב נ' גיטרמן ואח' קבע בית המשפט באוגוסט 2026, שזוג לקוחות שכינה את בעל העסק "רמאי ונוכל" בשלוש ביקורות שפרסמו בגוגל ואף דירג את העסק בכוכב אחד חוייב לשלם פיצוי לא מבוטל בגין לשון הרע. שם הובהרה זכותו של צרכן להביא לידיעתם של אחרים דברים שמקורם בחוויתו הצרכנית. גם אם הביקורת עצמה – שלילית.
אולם, כשהדברים היו בוטים, נוסחו בשפה פוגעת במטרה להשחיר את העסק ולא בוססו בראיות, המדובר בפרסום העולה כדי לשון הרע, ובעל העסק זכאי להפרע מהפוגעים.
לגבי דירוג בכוכב אחד אך ללא מלל, המקרה קשה יותר, אולם גם שם ככל שהמפרסם היה לקוח והדירוג נבע מחווייתו הצרכנית, ניתן להסכין עם דירוג כזה. כאשר למשל המפרסם לא היה לקוח או כשהדירוג נבע מארוע חיצוני ליחסי עסק-לקוח, בתי המשפט ראו פרסום כזה כפרסום שלילי שעלול להעלות כדי לשון הרע (וראו למשל תאד"מ 5592-07-21 הולנדר ואח' נ' ריבין, אם כי במקרה אחר קבע כבוד השופט ארד איילון כי הנזק שנגרם מפרסום כזה נמוך עד כדי כך שניתן לראותו כ"זוטי דברים" או לפסוק בעטיו פיצוי נמוך ביותר בלבד).
המלצתי: גם אם הרגיזו אתכם, נשמו עמוק ותעצרו. אל תפעלו עצמאית. אם החלטתם לקחת את ההגנה עליכם למתחם המשפטי, גשו לעורך דין מומחה והתייעצו, על מנת למנוע טעויות ותקלות שיפגעו בכם.
-
כן, ושימו חלב. חובה זו חלה גם על המשפיען וגם על העסק. ראו למשל את סעיף 7(ג) לחוק הגנת הצרכן קובע שפרסומת שעלולה להביא אדם סביר לחשוב שאינה פרסומת היא פרסומת מטעה (וככזו היא מפרה את סעיף 2 לאותו חוק).
כלומר, חשוב שתהיה הבהרה מסויימת של הקשר המסחרי שבבסיס הפרסום, שכן אחרת יש לכם כאן חשיפה מסויימת. בעניין זה אפנה גם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה מינואר 2021 (בת"צ 15396-05-18 שנברגר ואח' נ' עדיקה סטייל בע"מ ואח') התומכת בקביעה זו. פסק דין ל א ניתן בהליך זה טרם מחיקתו מטעמים אחרים.
-
כן, ואף יותר משנדמה לכם. העובדה שתמונה או שיר נמצאים ברשת לא נותנת לכם "רשות" להשתמש בהם. בוודאי לא למטרת מסחריות. הסיכון? הפרת זכויות יוצרים ופיצוי (לפי סעיף 56 לחוק זכות יוצרים) של עד 100,000 ש"ח לכל הפרה, בלי שהתובע יוכיח נזק. ברוב המקרים נפסקים סכומים נמוכים יותר, ועדיין – זה מסוכן ולא רצוי.
המלצתי: השתמשו רק בתכנים שיש לכם הרשאה (כתובה) ביחס אליהם, שמרו את ההרשאה המתועדת, ואם קיבלתם מכתב התראה אל תתעלמו ממנו. גשו לעורך דין מומחה וטפלו בו טרם יצמח לתביעה כואבת.
-
לצערי, אין לכם בחוק זכות מפורשת לחשבון העסקי שלכם. אמנם, לפלטפורמה אין חסינות, אבל זה צעד שיש להתמודד איתו בזהירות.
ראשית, הגישו ערעור פנימי לפלטפורמה (ומומלץ כבר בשלב זה להתייעץ עם עורך דין מומחה על מנת שלא תעשו טעות ותקטינו את הסיכוי שחשבונכם יושב לכם). אם זה לא עוזר, היו כבר פניות לבתי משפט בישראל ולפחות בעניין אחד (ת"א 2566-06-21 בן גביר נ'Facebook Inc. ואח') כבר הסיר בית המשפט המחוזי בירושלים את החסימה.
אבל אולי כדאי שתתמודדו עם התקלה הזו מראש. תוודאו שמיניתם לפחות שני מנהלי חשבון בעסק, תוודאו אתם משגיחים בזהירות על תכנים שמועלים לחשבון שלכם, שימרו גיבוי של רשימות לקוחות מפורטת ושל כל התכנים שהועלו לחשבונות שלכם, תפרידו בין החשבון האישי לעסקי, אל תשימו את כל הביצים בסל אחד (יש מספר רשתות חברתיות. לא אחת בלבד), וכמובן – במקרי ספק, גשו להתייעץ עם מומחה.
-
בלי הסכם כתוב, ברירת המחדל לא עובדת לטובתכם. סעיף 35 לחוק זכות יוצרים קובע שהזכות בכל יצירה (למשל פוסטים, סרטונים ועיצובים) שיצר קבלן עצמאי נשארת בידיו, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע.
ואם לא תעדתם את ההסכמה בכתב – איך תוכיחו אותה?
ובעצם – מה ההסכמה? כלומר, מה הסכמתם ואיך תוכיחו זאת לבית המשפט?
בקיצור, אתם רוצים שמה שפורסם בחשבון של העסק שלכם יהיה שלכם? מוטב אם כן להתייעץ עם עורך דין מומחה, להכין הסכם מסודר, לחתום עליו ולשמור אותו ליום סגריר.
תגדירו בעלויות בנכסים הדיגיטליים, תגדירו הרשאות ורשויות, תגדירו את הזכויות בתכנים ובפרסומים, תטילו חובת פעולה על הקבלנים, תגנו על נושא הסודיות ואי התחרות ותסדירו את סיום ההתקשרות (שתוכלו לקבל כל מידע ויצירה שמגיעים לכם).
-
בגדול, כל תמיכה בדבריו של אחר עלולה להתפרש לרעתכם. בפועל, בינתיים, ברע"א 1239/19 שאול ואח' נ' חברת ניידלי תקשורת בע"מ אישר בית המשפט העליון את הלכת הבסיס לפיה שיתוף תוכן עלול להחשב כלשון הרע, בעוד לייק בלבד לא.
ועדיין הזהרו גם בלייקים". לעיתים הם עלולים להחשב כפרסום חדש ולהטיל גם עליכם אחריות.
-
בגדול – כן. אמנם האחריות אינה ישירה (במיוחד אם אתם עומדים בתנאים כ"פלטפורמה" שאינה מתערבת בתכנים), אולם האחריות מתגבשת בעיקר לאחר שפנו אליכם והפנו אתכם לתכנים הפוגעים (וראו למשל עניין ת"א 7685-10-16 אבישר נ' פוטר) בו הוטלה אחריות על מי שניהל קהילת פייסבוק, קיבל התראה על תכנים פוגעים והתרשל בטיפול בהם.
מדריך זה נכתב ע"י עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לדיני אינטרנט, פרטיות, לשון הרע ורשתות חברתיות.
המדריך נכתב על ידי עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה בדיני דיגיטל, רשתות חברתיות, לשון הרע והגנת הפרטיות בישראל.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.