פשרת גוגל-ארה"ב עשויה להביא לסוף מלחמות הפטנטים
במהלך של איזון עדין בין הגנה על התחרות וזכויות בעלי הפטנטים קבע הממשל האמריקאי: בעלי "פטנטים חיוניים לתקן" יוכלו לדרוש פיצוי כספי – אך לא לבלום את המתחרים. במאמר זה נציג בפניכם את ההלכה.
פוסט אורח – מאת עו"ד מונטי סילבר
בפוסט זה אני שמח לארח את מונטי סילבר, עו"ד אמריקאי ויזם היי טק שחי בישראל ומתמחה במסחור פטנטים.. מונטי ייסד את yazamIP.com וניתן ליצור איתו קשר ב-monte@yazamip.com.
אחרי שנתיים של חקירה מתוקשרת הצליחה חברת גוגל להגיע החודש להסדר עם ממשלת ארה"ב. החקירה התמקדה בשאלה האם גוגל הפרה את חוקי המונופול והשתמשה באמצעים לא כשרים כשסירבה לספק למתחרים רישיון ל"פטנטים חיוניים לתקן" (standard-essential-patents) שגוגל קנתה ממוטורולה. תוצאות ההסדר הן בעלות משמעות תקדימית רבת ערך לכל תחום המחקר והפיתוח של מוצרים והתקנים חדשים.
תקנים טכנולוגים סטנדרטיים הם מוסכמות תקשורת מורכבות שתעשיית ההיי טק מפתחת באופן שיתופי, על מנת לגרום לכך שהמוצרים של כל חברה וחברה יתקשרו ויעבדו אלה עם אלה. מכשירי טלפון ורשתות סלולר, לדוגמה, מחייבים תקנים כאלה. ללא תקנים, האיי-פון מתוצרת אפל לא היה יכול להתקשר לטלפון של נוקיה. התקנים נקבעים על ידי ארגוני תקינה בכל ענף וענף בתעשיית ההיי טק, והם גורם קריטי המאפשר פיתוח והשקה של טכנולוגיות, מוצרים ושירותים חדשים. לדוגמה, כבר עשרות שנים ארגוני התקינה בתחום הסלולרי והחברות המשתתפות בהם מפתחים ומסכמים תקנים מפורטים ומורכבים ביותר הקשורים בהיבטים רבים ומשתנים של התקשורת הסלולרית, שהמפורסמים בהם הם GSM, CDMA והדורות המתקדמים שלהם.
מאחר שכל תקן לרוב משלב רעיונות רבים המוגנים בפטנטים, וכל פטנט הוא רכושה של חברה מסויימת אחת, מתעוררת בעית הפטנטים החיוניים לתקן (פח"ל). בלי פתרון לפח"ל, חברה בעלת פח"ל משני אחד מסוגלת לשתק ענף שלם על ידי דרישה שכל אחד מהמשתמשים בתקן ישלם לה דמי רשיון גבוהים ובלתי סבירים בעבור הפח"ל שלה, גם אם הוא מהווה רק מרכיב קטן יחסי מהתקן ו/או מוצר מסוים.
ארגוני התקינה פתרו את הבעיה על ידי הדרישה שכל גוף המשתתף בתהליך התקינה חייב להסכים מראש לתת רישיון לפח"ל שלהם בתנאים שהם "הוגנים, סבירים ובלתי מפלים". השאלה היא "מה הוא הוגן וסביר?" וגם איך פותרים מחלוקת אם בעל הפטנט והמתחרה אינם מצליחים להגיע להסכמה?
אלה בדיוק השאלות שהיו בלב חקירת גוגל על ידי הרשויות האמריקאיות. לאחר שגוגל רכשה את הפטנטים של מוטורולה, חברות התחילו להתלונן שגוגל דורשת תמלוגים בלתי סבירים בעבור הפח"ל שלה. גוגל סרבה להעניק רישיונות ובמקום זאת פנתה לבתי משפט בבקשה לאסור על המתחרים המפרים את ה"פטנטים החיוניים לתקן" שלה מלמכור את מוצריהם בארצות הברית.
הממשל האמריקאי קיבל את התלונות על כך שהתנהגות גוגל עלולה להוביל לפגיעה קשה בתחרות ולמחירים גבוהים יותר, תוך ניצול מה שנתפס כמעמד מונופוליסטי. בו בזמן, הוא התחשב גם בעמדת גוגל כי על מנת לעודד חדשנות, לבעל פטנט זכות לקבל תגמול הוגן בעבור שומוש בההמצאה שלו.
לאחר חקירה שנמשכה שנתיים, הרשויות בארה"ב הגיעו להחלטה מאוזנת. ההחלטה הקלה עם גוגל בכך שקבעה שגוגל לא הפרה את חוקי ההגבלים העסקיים ולא פעלה כמונופול. אבל בו בזמן הופעל לחץ על גוגל להסכים ולהעניק רשיונות עבור הפח"ל שלה למתחרים. הלחץ הושג באמצעות פרסום ניר עמדה שהגביל את האמצעים העומדים לרשותו של בעל פח"ל כנגד מתחרים המבקשים רשיון שימוש. עמדת הממשל היא שבעלי פטנטים שאינם מסוגלים להגיע להסכמה על תנאי הרשיון בדרך כלל לא יוכלו לבקש מבתי משפט צו מניעה המונע ממתחרים מלהיכנס לשוק. לרשותם נותרה האפשרות להגיש תביעה בגין פיצויים כספיים, מה שמעביר את שיקול הדעת על גובה הפיצוי לבית המשפט. רק במקרים קיצוניים ינתן בית משפט צו מניעה שיאסור על כניסת מתחרים מהשוק. נזכיר, שבמקרה התביעה של אפל כנגד סמסונג, המטרה העיקרית של התביעה היה להשיג צו מניעה למנוע מהנתבע לשווק את המוצר.
ברגע שגוגל הפנימה שכבר לא תוכל למנוע ממתחרים למכור מוצרים בארה"ב, התמריץ העיקרי לסרב לתת למתחרים רשיון לפח"ל שלה נעלם. אם כל מה שבית המשפט יכול לפסוק הם פיצויים כספיים, עדיף כבר להסדיר את הסכום במשא ומתן או תוך שימוש בתהליך בוררות.
להסדר בין גוגל לממשל האמריקאי יש השלכות מרחיקות לכת על עולם הפטנטים והטכנולוגיה הרבה מעבר למקרה הפרטי של גוגל והפטנטים של מוטורולה. לאור העקרון החדש שעוגן בנייר העמדה האמריקאי, יש כיום לבעלי פח"ל תמריץ חזק להגיע להסכמי רשיון עם מתחרים ולא לרוץ לבית המשפט ולבקש צוי מניעה, שעמדו עד היום במרכז מלחמות הפטנטים והקשו על חברות חדשות להביא את מוצריהן לשוק.
המאמר נכתב ב-2013 ונבדק ע"י עורך הדין מונטי סילבר.
המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.
עודכן לאחרונה ב-4.1.2023.
טקסט זה נכתב בפברואר 2013 ונבדק לאחרונה באוגוסט 2023 בידי עורך הדין יורם ליכטנשטיין, אלא ככל שנאמר בו אחרת.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.