יורם ליכטנשטיין

עשרה מיתוסים (ועוד קצת) על זכויות יוצרים

 מיתוסים על זכויות יוצרים והאמת שמאחריהם

ככל שנתקלתם בבעיה להגן על זכויות היוצרים שלכם או לתבוע מפרים של זכויותיכם – הגעתם למקום הנכון. אתם מוזמנים ליצור קשר עם עורך הדין יורם ליכטנשטיין באמצעות הסרגל האדום למטה או בטלפון 03-6133333.

אם תרצו לקרוא וללמוד עוד על הנושא אתם מוזמנים לקרוא כאן וביתר המאמרים באתר. שימו לב שהם להשכלה כללית בלבד, אינם מחליפים ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליהם לטיפול בבעיה ספציפית.

1.  יש לי רעיון נהדר, זכויות יוצרים מגינות עליו.

אז זהו, שלא. חוק זכויות יוצרים, התשס"ח-2007, קובע בסעיף 5(1) לו כי אין זכות יוצרים על רעיון, אם כי, כבעבר, קיימות זכויות באופן ביטויו של אותו רעיון.

עם זאת, הפסיקה היום מתחילה להציב את הגבולות, היכן נגמר הרעיון והיכן מתחילה ההגנה על זכות היוצרים (למשל בשיטות ובספרי לימוד) ובהחלט נוכל לייעץ לכם כיצד להפוך את הרעיון הלא-מוגן שלכם ליצירה שתוכלו להגן עליה בהמשך.

2.  חייבים לרשום זכויות יוצרים כדי להגן עליהן.

גם כאן התשובה היא לא. אין חובת רישום לזכויות יוצרים.

נכון, בארה"ב קיים רשם המאפשר לרשום יצירות מסויימות, אולם הרישום אינו חובה אלא הוא מקנה הגנה משופרת מעט במערכת המשפט האמריקאית. גם בלא רישום, הזכויות נרכשות מעצם היצירה, אפילו בארה"ב.

גם בארץ ישנם שירותים פרטיים המאפשרים "רישום זכויות יוצרים". שירותים אלו מעניקים יתרון ראייתי מסויים, אולם כנגד יתרון זה יש לבדוק מה יהיו עלויות הרישום וההעדה לאחר מכן לכשיעלה הצורך להוכיח את הרישום.

3.  אם אשלח לעצמי את היצירה בדואר רשום, אוכל להוכיח שאני היוצר שלה.

זהו מיתוס שאינו נכון ואינו שגוי.

אחד מהנושאים החשובים בדיון בגין הפרת זכויות בבית משפט הוא שאלת הוכחת הזכויות המקוריות, למי הן שייכות ומאיזה מועד.

עובדה זו ניתן להוכיח בכמה דרכים, וגם הדרך המופיעה מעלה ביניהן. מה מידת המשקל שבית המשפט ייחס לדרך זו, אין זה ברור, אך ככל הנראה לא גבוה במיוחד.

ניתן לחזק את יכולת ההוכחה באמצעות רישום ברשם הזכויות האמריקאי או גם לבצע רישום בארץ במשרדים פרטיים שונים או אצל עורכי דין העוסקים בתחום. הרישום אינו מקנה זכויות כלשהן, אלא כאמור מהווה ראיה יותר חזקה למועד היצירה המקורי ולהעברת הנטל לנתבע להוכיח כי יצר יצירה מקורית טרם לאותו מועד.

משרדנו מציע למשל חתימת מעטפה סגורה לתוכה הוכנסה היצירה, תוך רישום התאריך המתאים. הרבה פעמים, יהיה די בפתרון פשוט שכזה להוכחת תאריך זכויותיכם ביצירה.

4.  זה באינטרנט אז זה שייך לכולם ומותר להשתמש בחופשיות

לא. לא כל יצירה שבאינטרנט מותרת להעתקה. למעשה, ההיפך הוא הנכון. קיימת פסיקה ישראלית שקובעת שבמרבית היצירות המודרניות (כולל אלו שקיימות באינטרנט) קיימות זכויות יוצרים ועל המעתיק להיות מודע לכך. מעתיק שלא טרח לברר של מי הזכויות ולקבל את הסכמתו, רואים אותו כמי שהפר זכויות יוצרים.

באינטרנט ניתן למצוא גם אתרים רבים המעמידים לרשות הציבור יצירות עם רשיונות שימוש שונים שמאפשרים העתקה כזו או אחרת של היצירה, אך מומלץ להקפיד לקרוא את הרשיון ולבדוק שאתם עונים לדרישותיו שכן אחרת – זו הפרת זכויות יוצרים.

שימו לב שישנן תוכנות המאפשרות לבעלי הזכויות מעקב אחר שימוש תכנים מוגנים שלהם המועלים לרשת, כולל תמונות ותכנים אחרים שנחזים להיות "נקיים" ממעקב.

מצד שני, בשנת 2019 תוקן חוק זכות יוצרים כך שבמקרים של יצירות שלא ניתן לאתר את בעליהם – ניתן יהיה לעשות שימוש ללא קבלת תביעה. צרו איתנו קשר לישיבת ייעוץ במסגרתה נסביר לכם כיצד ניתן לעמוד בדרישות החוק ולא להתבע.

5.  כל מה שלא כתוב עליו שהוא מוגן בזכויות יוצרים מותר לשימוש

גם כאן התשובה היא לא.

הודעה על קיום זכויות יוצרים (למשל הודעה בסגנון: "©2008. כל הזכויות שמורות ליורם ליכטנשטיין") משמשת מכשיר שמסייע להבהיר לקורא את קיומן של הזכויות ולשלול את תום ליבו במקרה של סכסוך משפטי.

אולם, העדר הודעה כזו לא די בה. גם בהעדר הודעה כזו עליכם להניח שיש ביצירה זכויות יוצרים אלא אם היא ישנה במיוחד או אם יש לכם סיבה מוצקה אחרת לחשוב כך.

6.  אם אשכתב את היצירה בכך אהפוך אותה ליצירה שלי ואני לא אפר זכויות יוצרים

כן ולא. אמנם היצירה החדשה תהפוך להיות שלך, אך הדבר לא ימנע את זכותו של היוצר המקורי לטעון כי זכויותיו הופרו, והדין יתמוך בו. עצם השינוי של היצירה מהווה יצירה נגזרת, הנזכרת בסעיף 11(6) לחוק מ-2007, ואף היא זכות השמורה לבעל הזכויות בלבד.

7.  אם הזמנתי עבודה ממישהו אחר, הזכויות בה שלי

זו טעות חמורה של רבים. התשובה למיתוס זה הינה חד משמעית – לא נכון.

לא די בתשלום עבור יצירה כדי שתהיו בעלי זכויות היוצרים בה.

סעיף 35 לחוק מ-2007 קובע שהבעלים של זכויות היוצרים ביצירה מוזמנת יהיה היוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין היוצר למזמין. נחזור שנית: אם הזמנתם יצירה (אתר, מאמר, תמונה, קמפיין), אתם אינכם בעלי הזכויות בה אלא היוצר. אלא אם הוסכם אחרת. דברו איתנו ותאמו פגישת ייעוץ כדי שנוכל להסביר לכם כיצד מוכיחים הסכמה אחרת.

אחת השיטות המומלצות "להסכים אחרת" היא לדאוג שהסכמי ההזמנה שלכם יכללו ביניכם סעיף שעניינו העברת הזכויות אליכם.

8.  אם אני מעתיק רק 10% (או כל אחוז קטן אחר), זה חוקי.

גם כאן התשובה היא כן ולא. הדין אוסר את העתקת היצירה. החוק הישן והפסיקה התייחסו להעתקת "עיקר" היצירה, וגם החוק החדש מתייחס להיקף ההעתקה כשיקול בקביעת הסעד.

כלומר, העתקה חלקית לא בהכרח תפטור את המעתיק, אלא אם הרכיב המועתק, עובדתית, אינו עיקר היצירה או שהוא מהווה דבר מה כה יומיומי שלא ניתן לומר שהוא הועתק דווקא מאותה יצירה מקורית. הכל בסופו של דבר הוא שאלה של מידה.

9.  כשאני מפרסם את היצירה שלו באתר שלי אני רק מחזק את המוניטין של היוצר והוא מרוויח בגללי, אז זה מותר

אכן, העתקה של יצירה עשוייה להתפס כמותרת כשהיא לצרכים פרטיים שאינם לצרכי מסחר. למרות זאת מומלץ שלא לקבל כמובן מאליו את המיתוס הזה. צאו מנקודת הנחה שצריך לקבל את הסכמת בעל זכויות היוצרים, גם אם אתם חושבים שאתם עושים לו טובה. במיוחד אם אותה טובה מבוצעת באתר של העסק שלכם, אבל גם אם היא בבלוג הפרטי שלכם.

יתרה מכך, אם זו באמת עזרה לבעל הזכויות, הרי הוא בטח ייתן את הסכמתו, לא?

10.  אם העתקתי את היצירה אבל איזכרתי את שם היוצר ("נתתי קרדיט") זה בסדר, לא?

כן ולא, כרגיל.

זכות יוצרים מתחלקת לשני סוגי זכויות. זכות "רגילה" וזכות "מוסרית".

הזכות הרגילה מגדירה מספר פעולות ביצירה שאין לבצען אלא בהסכמת הבעלים. הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר האוסרת על ביצוע שינויים ביצירה אלא בהסכמתו וכן החובה לתת ליוצר קרדיט "כמקובל". מתן קרדיט הוא אכן חובה שיש לבצע, אבל לא די בה. עצם מתן הקרדיט לא פוטר אתכם מאי הפרת זכויות אחרת.

11.  רשמתי חברה בע"מ. גם אם אפר זכויות לא יוכלו לעשות לי כלום

גם כאן זהירות מומלצת. בניגוד למצב הרגיל בו רישום חברה יכול להוות הגנה  מסויימת  מפני  פעולות  שנעשות  עבור  התאגיד  ולא באופן אישי, הפסיקה  הישראלית  (בעניין צוק אור נ' קאר סקיוריטי – מסמך וורד)  קבעה כי  הפרות זכויות קניין רוחני  שנעשות עבור חברה  אינן פוטרות את מבצע העבירה מאחריות אישית, אם ביצע את כל רכיבי ההפרה בעצמו.

12. אני עושה שימוש ביצירות שיש להן רשיון GNU GPL או  CC אז אין לי בעיה של זכויות יוצרים:

למרות  התחושה בציבור,  רשיונות הקוד  הפתוח או  הקריאייטיב קומונס, למשל, אינם מקנים פטור מזכויות יוצרים, אלא מאפשרים הבנה יותר קלה של השימושים המותרים  או מאפשרים שימוש מעט  חופשי יותר ביצירה, אם כי גם הוא כפוף לתנאיו של כל רשיון.

גם במקרים  כאלו  חשוב ביותר  לקרוא  את תנאי  רשיון  השימוש  ולהבין אותם.  ישנם פעמים בהם השימוש שלכם יהיה מותר לפי הרשיון, פעמים אחרות השימוש יהיה מותר רק אם תעמדו בתנאים מסויימים (כמו למשל מתן רשיון  שימוש פתוח ביצירה שלכם  כמו ביצירה שקיבלתם,  יחד עם צירוף  הרשיון המתאים)  ולעיתים למרות היות היצירה  ב"קוד פתוח" או   ב"CC",  פשוט  לא  תהיו  רשאים  לבצע  בה  את  השימוש  בו  אתם מעוניינים.

אפריל 2008

Comments

comments

יורם ליכטנשטיין

לקבלת ייעוץ ראשונישלחו פרטים



    האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.

    ליצירת קשר ולייעוץ ראשוני –

    03-6133333
    This site was created with the help of Beetle (www.beetle.net.ua)