כולנו מכירים את נופת הצופים הנוטפת בכל דף פייסבוק, בוואטסאפ ובמקומות רבים אחרים באינטרנט.

השימוש במילים "נוכל", "נאצי" ומילות אהבה אחרות. בכלל השימוש המרובה והקל באינטרנט וברשתות החברתיות  גורמים לכך שפעמים רבות אנחנו משחררים את חרצובות לשוננו במידה רבה מן הראוי באופן המהווה לשון הרע והוצאת דיבה. לפעמים אנחנו משמיצים פוליטקאי מושחת; לפעמים כועסים על חנות מקוונת שאכזבה אותנו; לפעמים יורדים על חבר בקבוצת וואטסאפ שהתברר כשרלטן מרגיז; וכדומה.

אלא שאנחנו שוכחים כי לכל אדם יש זכות לשם טוב ולא להפגע מלשון הרע. זהו כלל משפטי שכולם כבר מכירים. אבל גם לכל אדם יש זכות לחופש הביטוי, וגם את זה כולם מכירים. לשון הרע נוצרת במקום בו חופש הדיבור של האחד פוגע בזכותו של האחר לשם טוב. והשאלה – מה עדיף?

החוק הרלוונטי בישראל הוא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965. החוק קובע שהוצאת לשון הרע על מישהו היא עוולה אזרחית (המאפשרת לנפגע לתבוע את זכותו בבית משפט ולבקש פיצויים) והיא גם עבירה פלילית בנסיבות מסויימות (כך שניתן להגיש תלונה במשטרה).

מה זה "לשון הרע" ?

לשון הרע הוא דבר מה שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם; לבזותו בשל מעשים או תכונות המיוחסים לו; לפגוע במשרתו, בעסקו או במקצועו (ובפקודת הנזיקין קיימת עוולה נוספת שעניינה "שקר מפגיע" והיא דומה ל"לשון הרע על עסק") וכן לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, מינו או נטייתו המינית. החוק גם קובע שניתן להוציא לשון הרע על חברה, בזשינויים מסויימים.

אבל מה זה בעצם אומר?

זה אומר שכל דבר שיש בו משום פגיעה באחר, השמתו ללעג או נסיון לפגוע בו או בעסק שלו בדרך אחרת עלול להוות עילת תביעה לאותו נפגע. דוגמאות ללשון הרע הינן למשל – לכתוב על וטרינר שלא איכפת לו מחיות, להשתלח בפוליטקאי מושחת, לכעוס על חברת קבוצה שלא התנהגה יפה או לקרוא שלא לקנות בחנות לחם מכיוון שלא היה למוכר עודף מתאים.

פרסום לשון הרע, מה הוא?

פרסום הוא כל פעולה שמביאה את לשון הרע לידיעת אדם נוסף אחד או יותר. כבר נפסק שפרסום בפייסבוק מהווה פרסום לפי עילת לשון הרע וכמובן גם הודעה בקבוצת וואטסאפ נכנסת בכלל זה באינטרנט זה יכול לקרות בכתבה באתר, בפורום, בבלוג ובכל מקום אחר. יכול להיות שלשון הרע התפרסמה בכתבה בעיתון והועתקה לאינטרנט, יכול להיות שבתגובה לכתבה נכתבה לשון הרע ויכול להיות שבהתנצחות בין חברי קבוצה מסויימת בפייסבוק.

הפרסום יכול להיות גם במקומות אחרים לדוגמא בדוא"ל שנשלח לחברינו ונספר להם על החברה המרגיזה ממנו קנינו את הטלביזיה החדשה שלנו והיא הגיעה פגומה. כבר היו פסקי דין בישראל שקבעו אחריות ללשון הרע בשל הפצתו בדוא"ל. למשל היה מקרה בו הושמץ משתתף בבחירות בגוף מסויים, ומתחרהו הזועם (ולא רק הוא) הפיץ לחברי ההנהלה דוא"ל המפרט כיצד אותו אדם זייף שיק. בבית המשפט נפסק שזו לשון הרע ושהיה פרסום. באותו עניין אפילו נשלחו מספר דואל"ים, אך מכיוון שכולם התייחסו לאותה פרשה, פסק בית המשפט פיצויי ללא הוכחת נזק כאילו היוו הפרה אחת (גם אז היה הפיצוי משמעותי בשל הכוונה לפגוע, כמו שנסביר מיד, והגיע לכדי 120,000 ש"ח במצטבר לשני נתבעים).

מי אחראי על לשון הרע?

המשתמשאו כל אדם אחר שפרסם בעצמו לשון הרע על אחר – אחראי לדבריו. קל ופשוט.

אולם לא רק המפרסם אחראי. יתכנו מצבים בהם גם אחרים אחראים לכך. למשל – החוק קובע שגם מי שסייע לו להביא את הפרסום לידיעת הציבור יהיה אחראי. כך, בעת פרסום לשון הרע באמצעי תקשורת מטיל החוק אחריות גם על כלי התקשורת ונציגיו (דוגמת העורך).

"אמצעי תקשורת" הוא עיתון, רדיו וטלביזיה. "עיתון" הוא "כל דבר דפוס המכיל חדשות … הנדפס בכל לשון והיוצא לאור בישראל …". הגדרה זו יצרה בעיה עת ניסו להטיל אחריות על אתר שארח פורומים.

לפי לשון החוק לבדה – אתר אינטרנט אינו עיתון/רדיו/טלביזיה. זאת ניתן ללמוד למשל מפסיקתו של השופט חשין (ותודה להלמו על פסקי הדין כאן) שלא החיל על האינטרנט את דיני התעמולה שחלים על הרדיו והטלביזיה. אלא, שבמקרה אחר בית המשפט כבר פסק שאתר אינטרנט אכן יכול להחשב כעיתון (אם כי באותו עניין דובר באתר של העיתון היומי "גלובס" כך שההכרעה לא היתה קשה).

בפסקי דין שניתנו בבית משפט השלום (סודרי נ' שטלריד ובורוכוב נ' פורן) ניתן היה ללמוד מספר קווים מנחים לשאלה – מתי יחשב אתר אינטרנט כעיתון, אם כי יש לזכור שזה אינו תקדים מחייב או אף מנחה. בתי המשפט שמו דגש על הדמיון הטכני בין פעילות עיתון לפעילות האתר – מידת הפיקוח שיש לאתר על תכניו, הטכנולוגיה באמצעותה האתר בדק את החומר שפורסם בו, הסתמכות האתר על פרסום חומר בדוק או אנונימי וסוגיות דומות אחרות. השורה התחתונה היא שבעת ניהול אתר (במיוחד אתר תוכן גולשים) יש להקפיד היטב על מנת להקטין ככל האפשר את החלת האחריות לדברי הגולשים על בעל האתר.

אלא שבשנים האחרונות פרחו קבוצות הפייסבוק, והפסיקה בנושא זה הלכה והחמירה. מנהלי קבוצות פייסבוק שלא בדקו בצורה טובה (ניטרו) את הנעשה בקבוצות שלהם, לא הגיבו בזמן ולא טיפלו בדברים שהיו לשון הרע – ישאו באחריות משפטית לדברים, גם אם לא הם פרסמו אותם.

לכן, אם אתם מנהלים קבוצת פייסבוק, דף או כל פורום חברתי אחר חשוב:

  1. ליצור תקנון קבוצה מסודר ולדאוג שיובע בצורה חד משמעית לידיעת כל חברי הקבוצה באופן חוזר.
  2. בתקנון התייחסו גם לסוגיות של לשון הרע בקבוצה, והסבירו כיצד תטפלו בהן.
  3. לאחר מכן בידקו את הקבוצה עליה אתם אחראים באופן שוט.
  4. טפלו בהודעות שקיבלתם על הודעות שהן לשון הרע או בדברים שאיתרתם כבעייתיים גם ללא קבלת הודעה.
  5. פעלו בהתאם לנוהל שהכנתם.
  6. ובכל מקרה  של ספק, התייעצו עם עורך דין מומחה על מנת למנוע אחריות אישית שלכם לנעשה בקבוצה.

הגנות והקלות בעונשים

החוק קובע מספר הגנות. כלומר – גם אם מה שפורסם אכן היה לשון הרע עדיין יוגן המפרסם מפני פסק דין כנגדו (לא מפני תביעה) אם נכנס לאחת מההגנות שנקבעו בחוק.

לדוגמא, פרסום על ידי אנשי ציבור כמו ח"כים ושופטים, דברים שהם נכונים ושיש עניין לציבור בפרסומם, כאשר לא ידוע שיש נפגע מהדברים, כאשר היתה על המפרסם חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את הפרסום, פרסום על דברים שנאמרו במסגרת הליך משפטי (אם כי לאחרונה ניתן פסק דין המכרסם מעט בהגנה זו) והגנות נוספות.

גם אם ההגנות לא הספיקו למפרסם ונקבע שהוא הוציא לשון הרע, יכול בית המשפט להתחשב גם באמונתו של המפרסם באמיתות דבריו, בכוונה או העדר כוונה לפגוע, בהתנצלות או בתיקון הפרסום על ידו וכדומה.

לשון הרע – עבירה פלילית

הוצאת דיבה לפעמים עשוייה אפילו להיות עבירה פלילית. אבל מה ההבדל בין השתיים?

אחד ההבדלים הוא כמות האנשים לגביהם בוצע הפרסום אך ההבדל העיקרי הוא קיומה של כוונה לפגוע בנפגע. בלעדיה – אין אחריות פלילית. "כוונה לפגוע" היא "כוונות רעות ומזימות ארסיות", ובעברית – כשהשופט יחשוב שהגזמתם. קשה לתת קו מנחה לכל המקרים שיכללו בכך, אולם תהיה חשיבות לכמות הפגיעה, היקפה, מה שהוליד אותה ונתונים רבים נוספים.

אם נאמרו דברים שהם הוצאת דיבה ברמה פלילית, ניתן להגיש גם קובלנה פלילית פרטית כנגד הדברים הפוגעיפ.

לשון הרע והאנונימיות באינטרנט

נניח שפורסמה לשון הרע עליכם. ונניח שברור לכם שאין למפרסם הגנה. גם אז האינטרנט מציבה אותנו בפני מכשולים לא פשוטים. למשל, כיצד נדע מי הוא אותו "אווירון234" שכתב בפורום דברים פסולים עליכם?

דרך אחת אפשרית היא לפנות לאתר ולדרוש את פרטי הגולש (בהנחה שגם שם הוא לא רשום בשם בדוי) ודרך אחרת היא לקבל מהאתר את כתובת ה-IP של הגולש ואיתה לגשת לספק האינטרנט הרלוונטי ולבקש את פרטי בעל אותו IP. ברור לכל מי שמבין, שחשיפת ה-IP ופרטיו לא תמיד תעזור (בין אם במקרה שמדובר במחשב הנמצא באוניברסיטה או בגולש שמתחבר באמצעות פרוקסי) אולם פעמים רבות די בכך.

בשלב זה הליך חשיפת פרטי גולש מעוול בישראל נפסק כבלתי אפשרי לאור החקיקה הקיימת. אמנם, ישנם מספר מקרים בהם ניתן יהיה לחשוף את הפרטים, אך ציך לבדוק את נסיבות כל מקרה ומקרה, ואין המדובר בפתרון קסם.

בשלב זה, בשנת 2018, אנו עדיין מחכים למחוקק שיתקן את החוק ויאפשר חשיפה זו, אך במקביל נעזרים בתושייתם של שופטים כדי לפטור מקרים ספציפיים ככל הניתן.

כמה כסף אפשר לקבל?

טוב אז הוכחנו שהוציאו עלינו לשון הרע, מה הפיצוי או הסעד שמגיע לנו?

הכלל הבסיסי במשפט האזרחי הוא שבתביעה אפשר לקבל פיצוי על נזק שנגרם בפועל בלבד. כל אותן תביעות עתק על עוגמת נפש נתקלות במרבית המקרים במציאות הקרה וקפוצת הארנק. פעמים רבות הנפגע בלשון הרע אינו יכול להוכיח נזק. מי מכם יכול לומר לי, כמה בדיוק שווה המבט המוזר של שכיניכם בשכונה או של חבריכם לעבודה?

כדי להתגבר על מצב בעייתי זה קובע החוק פיצוי ללא הוכחת נזק עד 50,000 ש"ח. עוד קובע החוק שאם נוכיח שלשון הרע פורסמה ב"כוונה לפגוע" הפיצוי יוכפל. שימו לב, "עד" 100,000 ש"ח, כלומר בהחלט יתכן שפחות (וגם הפסיקה לא נטתה להעניק את מלוא הסכום במרבית המקרים אלא סכומים נמוכים משמעותית) אולם עדיין יש כאן פיצוי לא מבוטל.

בקביעה מה הוא הסכום שוקל בית המשפט שיקולים שונים. למשל – התנהגות מפרסם לשון הרע לפני ואחרי הפרסום, כוונתו של המפרסם כפי שהיא מתבטאת בפרסום ובעובדות, התעקשות המפרסם לטעון טענות הגנה שנדחו ועוד.

לנוחותכם, ריכזנו בעמוד זה מספר רב של מאמרים שנכתבו לאורך השנים (ויתכן שחלקם כבר אינו מעודכן דיו) שנועדו לתת לכם הבנה וסקירה משפטית של תחומי לשון הרע, הוצאת דיבה, שיימינג והשמצות. אנא קיראו את המאמרים, אך אין להסתמך עליהם. מאמרים אלו נכתבו לשם הרחבת ידיעתכם בלבד, אינם מחליפים יעוץ משפטי ומאוד מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק בתביעות לשון הרע והוצאת דיבה טרם נקיטת פעולה משפטית.

בהצלחה!

 [המאמר נכתב בתחילת 2018]