סודות מסחריים

במאמר זה אציג בפניכם את הזכות העסקית הקרויה "סוד מסחרי" ואדריך אתכם כיצד תוכלו להכירה ולהעזר בה בעסק שלכם.

מה זה סוד מסחרי – הסבר כללי:

הדין מנסה לעזור לבעלי עסקים להגן על המידע הרגיש והסודי המתייחס לעסקיהם, באמצעות יצירת ההגנה על "סוד מסחרי". זה הוא יהיה בדרך כלל, בעל אופי עסקי-כלכלי-מסחרי, התורם תרומה כלכלית לעסק ואשר נשמר בסודיות ואינו מופץ בציבור. יתכן ומדובר ברשימת לקוחות, יתכן ומדובר בתנאי המסחר עם הלקוחות או הספקים, יתכן ומדובר בנוסחת ייצור המוצר (קוקה-קולה, מישהו?) ועוד ועוד.

אלא שהגנה זו אינה הגנה הרמטית, ונדגיש כבר כעת, שעם כל ההגנה החוקית על מידע שהוא סוד מסחרי מומלץ לכל חברה בה יש סודות מסחריים (ובעצם – לאיזו חברה אין סודות מסחריים כלשהם) לערוך ולהחתים עובדים, עובדי קבלן וכיוב' על מסמכי סודיות ספציפיים (NDA – Non Disclosure Agreements) שיקנו הגנה חוזית מבוססת יותר לבעל הסוד ולמידע. המסמכים יכללו הגדרה של מה הוא המידע הסודי, הצהרה על בעלות העסק במידע, התחייבות שלא לעשות שימוש במידע ולא לגלותו בדרך כלשהי לאחר, חובת שמירת הסודיות גם בסיום הקשרים, הקפדה על החזרת כל הרכיבים בהם מאוחסן המידע וכן המשך חובת הסודיות גם לאחר סיום היחסים, התייחסות לסעד של צו מניעה וכיוב'.

כן מומלץ לנקוט בצעדם שידגישו ויבטיחו את ההגנה על סודיות, כגון שמירה תחת סיסמא, בכספת נפרדת או כל אמצעי אחר שישמור בפועל על הסודיות, לפי העניין – ובכך עוד נרחיב.

במקרים רבים ניתן להשתמש בהגנה המוענקת לסוד המסחרי כהגנה למוצרים ונתונים שמסיבה כלשהי לא נרשם בגינם פטנט, אולם הדבר מצריך תכנון מראש וזהירות רבה.

לאחר תקופה ארוכה שעניין ההגנה על סודות מסחריים הוסדר בפסיקה, חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 מסדיר אותו כיום.

מה הוא סוד מסחרי

החוק מגדירו ככל מידע עסקי השייך לבית עסק שאינו נחלת הציבור, שאינו ניתן לגילוי בקלות על ידי אחרים, אשר מקנה לבעליו יתרון מסחרי על אחרים.

הבסיס הוא שמדובר במידע סודי שגילויו יכול לחסוך למתחרים זמן, טרחה או הוצאות (ולחילופין – שבעליו הוציא הוצאות על מנת להשיגו).

יש לשים לב, שעל הבעלים להגן עליו בצורה אקטיבית. מידע שלא יוגן – לא יחשב כסוד מסחרי. כך, למשל, העברת מסמך בלא שייחתם קודם לכן כתב סודיות מסודר ובלא שיינקטו צעדים להבטחת הסודיות עלולה להחשב כויתור על ההגנה.כך גם אחסונו במגירת השולחן מבלי לנעול אותו, חשיפתו בפני כל עובד המעוניין לעיין בו או כל פעולה אחרת שיש בה להראות כי המידע אינו שמור דיו.

ההגנה על המידע מחייבת סימונו כ"סודי", הגנתו בסיסמא או במפתח, חשיפתו על בסיס "need to know", החתמת הנחשף למידע על כתב סודיות וכדומה אמצעי הגנה אקטיביים.

גם חשיפת המידע לציבור (אף לעיתים שלא ברצון הבעלים) תשלול את ההגנה המוקנית לו בחוק. עצם החשיפה עשוי להקנות לבעלים עילה נגד מפרסם המידע, אך צד שלישי שאינו קשור יוכל לעשות שימוש בו ולא להיות חשוף לתביעה.

סוד מסחרי יכול להיות נתון כלשהו (מחזור/רווח), מידע רלוונטי לשוק (רשימת לקוחות), מידע ביחס למוצר וכו'. אבל אין זה אומר שכל נתון כאמור אוטומטית יחשב ככזה. למשל – רשימת שמות הלקוחות מבלי שיצורפו לה פרטים כגון המחיר והיקף הרכישות – לא הוכרה כסוד מוגן, למשל.

הפרת הזכות:

שימוש או נטילת של סוד מבעליו בלא הסכמת הבעלים (למשל בניגוד לחובה כלשהי או תוך כדי שימוש באמצעים פסולים) מהווה הפרת הזכות ומזכה בסעד. בדרך כלל הסעד יכול שיהיה צו מניעה בצירוף פיצוי, כמו גם החזר טובת ההנאה שצמחה לגזלן מהשימוש בו.

החוק גם מכיר במצבים בהם אין חבות. למשל, כשמדובר בעובד שהמידע הגיע אליו במהלך העסקתו והפך לחלק מכישוריו המקצועיים. ועדיין הדין מכיר בחובת האמון של העובד כמקימה חובה לשמור בסוד מידע הסודי ולכן צריך להזהר.

 

הגבלת עיסוק העובד:

בעבר, נטו מעסיקים לכלול בהסכמי ההעסקה תניה שהגבילה את אפשרות עובדיהם לעבור מתפקידם למקום עבודה אחר.

בתי המשפט לא אהדו גישה זו, ובסדרת של פסקי דין ידועים צמצמו באופן משמעותי (אם כי לא לחלוטין) את היכולת להגביל את העובד במעבר ממקום למקום (וראו למשל עניין צ'קפוינט, עניין EAS ורבים אחרים לאחריהם).

במסגרת צמצום יכולת ההגבלה, קבעו בתי המשפט שמעסיק יוכל למנוע מעובד לעבור למקום עבודה מתחרה רק בהתקיים אחד מהחריגים הבאים (וחריגים נוספים חשובים פחות):

  1. המעבר יפגע בבירור בסוד מסחרי,
  2. המעסיק השקיע כספים במימון הכשרה מיוחדת לעובד ועדיין לא חלף זמן מספיק מאז,
  3. ניתנה תמורה בגין אותה תקופה בה התבקש העובד שלא להתחרות.

כלומר, בהתחשב בסייגים אלו, מדובר בכלי חשוב שמאפשר הגבלת הפגיעה במעסיק, שחשוב לדעת כיצד להשתמש בו בהסכמים ובהתנהלות מול עובדיכם.

פסקי דין שונים הניבו פסיקה שונה ביחס לשאלה האם רשימת לקוחות היא סוד מסחרי, ודומה שבסופו של דבר ההכרעה היא עובדתית ולא הצהרתית. בתי המשפט יבדקו את מידת הסודיות בה נשמר הסוד ואת התועלת שגלומה בו ויפסקו בהתאם.

לכן, בין אם אתם עובדים ששוקלים לעבור למקום עבודה חדש ובין אם אתם מעסיקים – כלכלו את צעדיכם בתבונה ולאחר ייעוץ משפטי שיבהיר לכם – מה מותר לכם לעשות וממה כדאי שתזהרו.

 

המאמר נכתב באוגוסט 2006  ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו מתעדכן, אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-3.1.2023.