"מוניטיזציה" באפליקציות, תוכנות ומשחקי מחשב

מעטים הם מפתחי משחקי מחשב או אפליקציות ותוכנות ישראליים שהגיעו לחתימת הסכם פיתוח משחק מחשב או הסכם פיתוח אפליקציה ותוכנה עם מפיץ משמעותי (לא כולל itunes ו-Android Market), אבל אין זה אומר שלא כדאי להכיר את התחום ולהתכונן. מי יודע. אולי גם אתם תגיעו לכך בקרוב/

במאמר הזה אנסה להתמקד בחשוב מהם מבחינתכם – ההכנסות המגיעות למפתח. מהיכן מגיעות?

כלל האצבע המומלץ לכם הינו ללמוד היטב את האלמנטים המסחריים בתחום בו אתם פעילים: בין אם מדובר במשחק מחשב, באפליקציה או בכל תוכנה אחרת – לכל תחום יש ייחודיות משלו ואם לא תכירו אותה, יכולתכם לבצע "מוניטיזציה" משמעותית על התוצר שלכם תפגע.

עליכם להכיר היטב את התחום על מנת שתוכלו להבין היכן נמצא הכסף, ולאחר שתבינו זאת – ודאו שהסכם ההתקשרות שלכם יכלול יכולת אמיתית שלכם לקבל תמורה ולא רק ממכירות המשחק ("מכירה", פעולה אשר הולכת ונעלמת מעולם האפליקציות, תוכנות ומשחקי מחשב) אלא מכל זרמי ההכנסות האפשריים.

שימו לב שנקודת המוצא של פוסט זה הינה משחקי מחשב, אולם האמור בו יכול להתאים לסוגי קניין רוחני רבים אחרים, כולל (כמו שאמרתי) תוכנות מכל סוג, אפליקציות שונות, משחקי פייסבוק וכדומה.

שימו לב שכל הרכיבים שאני מציין מטה עומדים כזכויות בפני עצמן, ורק לאחר מכן עולה השאלה של אחוזים בהם. כלומר, אם לא מסרתם זכויות אלו ואחרות למפיץ, אל תטרחו לבקש אחוזים, שכן הכל (100%) בידיכם. ההמלצה הבסיסית היא כמובן לשמור בידיכם כמה שיותר זכויות שניתן, ורק אם מסרתן אותן – לדבר על קבלת אחוזים מההכנסות.

להלן אפרט מעט על סוגי הכנסות שיתכן שיהיו רלוונטיות אליכם:

מכירת התוכנה/מתן רשיונות שימוש במשחקי מחשב:

קניין רוחני דוגמת משחקי מחשב ואפליקציות במרבית המקרים אינם "נמכרים" (למרות הניסוח הרווח בין מי שאינם עורכי דין) אלא ניתן רשיון שימוש מוגבל בהם (והדוגמא של מחיקת עותקי הספר "1984" מהקינדל של אנשים פרטיים היא דוגמא מצויינת לכך שהתוכנה הנרכשת אינה למעשה שלנו, אלא רק ניתנת לנו רשות שימוש בה).

כך או אחרת, אין ספק שתמלוגים כאלו ואחרים מפעולות מכירה ומתן רשיונות שימוש למשתמשי קצה, היא ה"לחם והחמאה" של זרם ההכנסות של מפתח משחקי מחשב. אך לא די בכך.

קחו בחשבון שמכירת המוצר כחלק מחבילה (bundle) אף היא יכולה לקרות ועליכם להבהיר בדיוק מה מגיע לכם במקרה כזה.

עוד רכיב שכדאי להתייחס אליו הוא מה היקף הכנסותיכם ממוצרים שנמכרו על ידי המפיץ בהנחה או חולקו חינם.

זכויות "פורטים" ומשחקי המשך בהסכם פיתוח:

כאשר משחק המחשב או האפליקציה שלכם הצליחו וצברו קהל לקוחות אוהד, סביר להניח שבשלב כלשהו תרצו לנצל את ההצלחה ולהעביר את המשחק לפלטפורמות אחרות או אפילו ליצור משחק חדש על בסיסו (sequel, prequel או כל "ספין אוף" אחר). זו זכות שחשוב לשמור עליה.

מנסיון אני יכול לומר לכם שפעמים רבות זכות זו נדרשת דווקא על ידי המפיץ (distributor) או המו"ל (publisher).

גם במקרה כזה, מומלץ לכל הפחות לבקש אחוזים (נמוכים יותר) גם מהכנסות שכאלו, ואף מומלץ לדאוג לשמור על זכות סירוב ראשון לסטודיו שלכם במקרה ומופק משחק המשך כאמור. הרי סביר להניח שאתם תרצו להיות אלו שמפתחים אותו.

מסחור (מרצ'נדייזינג) של תוצרי משחקי מחשב:

גם זה רכיב שחשוב מאוד לנסות ולשמור בידיכם.

תעשיית משחקי המחשב כיום לומדת אט אט מתעשיות בידור אחרות (תשאלו את Rovio, מפתחת "אנגרי בירדס") ובמותגים מצליחים ההכנסות ממסחור נלווה יכולות להיות משמעותיות. מי שמבקר בתערוכות משחקי מחשב גדולות רואה שחלקים ניכרים מאותן תערוכות מוקדש בכלל למוצרים נלווים ולא למשחקים עצמם.

אל תשכחו את ההכנסות ממסחור כשאתם מתקשרים בהסכם פיתוח משחק מחשב.

מתן רשיונות נוספים

אני לא מדבר על "מכירת" המשחק לקהל המשתמשים והשחקנים, אלא מתן רשיונות שימוש ברכיבים שונים מהמשחק למפיצים ומפתחים אחרים. אם נניח תיצרו דמות שובת לב שמפתחים אחרים יבקשו להשתמש בה עבור המשחק שלהם, או אם תיצרו רמה (level) או מפה מסויימת שתתאים גם למשחק אחר. מתן רשיונן שימוש ספציפי יכול להיות עוד מקור מסויים להכנסות.

חסויות – ספונסורשיפ – לאפליקציה שלכם

תחשבו על זה. אם תעניינו את אוסם במתן חסות למשחק שיצרתם שהגיבור שלו הוא תינוק, לא תרצו לקבל הכנסות מאותו רכיב?

אין לי ספק שכמעט לכל משחק ניתן למצוא נותן חסות מתאים, והשאלה היא רק מידת השיווק האגרסיבי בנושא. אז למה שלא תשמרו לעצמכם אפשרות להגדיל את הכנסותיכם גם ביחס לכך?

פרסומות צמודות למשחק המחשב או בתוכו

פעמים רבות בצד המשחק, או אפילו בתוכו, משולבות פרסומות. חשוב לזכור רכיב זה ולבקש אחוזים ממנו. הפרסומות יכולות להיות בתוך המשחק, צמודות לו או קשורות אליו בדרך אחרת, וחשוב מאוד להגדיר מאילו פרסומות תגזר ההכנסה כי בניגוד לכל יתר הזכויות, דווקא הזכות הזו נמצא בידי המפיץ ואם לא תגדירו בדיוק מה מגיע לכם – לא תקבלו כלום.

זכויות הפצה טריטוריאליות

אמנם, במשחקים דיגיטליים הזכויות הללו איבדו מעט את זוהרן, אבל אתם יכולים לנסות ולשמור עליהן, ולהגביל את המפיצים בטריטוריות שונות, כך שקבלת עוד טריטוריה משמעה – עוד זרם כלכלי לכיוונכם (בין אם באמצעות אותו מפיץ שיתרחב או מפיץ אחר).

שימו לב שטריטוריה אינה חזות הכל. כמו שדיברנו קודם על "פורטינג", גם כאן ניתן להגביל לא בטריטוריה אלא בפלטפורמות, ולהתנות הרחבתן של אותן פלטפורמות בהכנסות מתאימות. ההגבלה של השוק לפלחים ושיווקם בנפרד, יכולה להגדיל את כמות ההכנסות.

מוסיקה: פס-קול המשחק

כן כן. מוסיקה. היום, הליווי המוסיקלי של משחקים הופך להיות יותר ויותר מקצועי, ואם תחליטו ליצור את פס הקול שלכם בעצמכם (או מישהו שיצור עבורכם) וודאו שהזכויות בפס-קול ובמוסיקה הן שלכם, כך שבעתיד תוכלו להתיר שימושים נפרדים בה, או לפחות להנות מהכנסות ביחס לכך.

סופו של דבר, הראיתי לכם שמקורות הכנסה אינם מוגבלים למכירות, ומי שירצה להגן על עצמו יחשוב היטב טרם חתימת הסכם פיתוח (או הסכם הפצה של) משחק מחשב או אפליקציה וידאג שזכויותיו הכלכליות יוגנו בצורה טובה. ואז רק נותר לנו לומר – show me the money…

כנסו וקראו גם על תקנון ותנאי שימוש באפליקציות ומשחקי מחשב

המאמר נכתב בידי עו"ד ליכטנשטיין  לפני שנים רבות. עם זאת שימו לב שהטכנולוגיה השתנתה מאז כתיבתו והוא נותר כאן בשל העניין ההיסטורי בו.