חשיבות הקניין הרוחני למפתחי משחקי מחשב ואפליקציות

המלצה חד משמעית למפתחי משחקים ולמפתחי אפליקציות היא לוודא שזכויות הקניין הרוחני ביצירותיהם נותרות בידיהם במערך היחסים מול המפיץ, המממן.
פסק דין שניתן לפני זמן מה )ראו את נוסח פסק הדין באתר Courthouse News) מלמד שוב על חשיבות הנושא בתחום פיתוח המשחקים, והפעם מכיוון אחר מעט.
 
טיימגייט היו מפתחי המשחק Section 8. משחק FPS חביב שלא זכה להצלחה עצומה אבל כנראה היה משחק לא רע. בקצרה, המפתח התקשר עם חברת Gamecock (בחיי) כמפיצה והמפיצה אף השקיעה כ-8 מליון דולר בפיתוח (התשלום היה non-refundable אבל היה בעל עדיפות לפני חלוקת רווחים, כמקובל בתחום).
לצורך מאמר זה אתעלם מהסוגיות המעניינות שעלו בפסק הדין, כמו למשל, האם העובדה שהמפיץ והמממן בעצם פשט את הרגל ונרכש על ידי אחר (חברת Southpeak ) מהווה הפרת הסכם או לא, ואתמקד בסוגיות הקניין הרוחני, האם שולמו למפתח המשחק כל התמלוגים שהגיעו לו ומנגד – האם מפתח המשחק הציג מצגי שווא בהסכם הפיתוח.
 
ההסכם כלל תניית בוררות, והבורר שנבחר קבע כי מפתח משחק המחשב סיים את ההסכם שלא כדין ולכן למעשה הפר אותו בעצמו, וכן הציג מצגי שווא בעת החתימה על ההסכם. הבורר קבע פיצוי של כ-7.5 מליון דולר שמפתח המשחק ישלם למפיץ, ואף העניק למפיץ רשיון תמידי, שאינו ניתן לביטול, בכל הקניין הרוחני (IP) של המשחק, לרבות הזכות ליצור משחקי המשך, sequels.
 
למזלו של מפתח המשחק, הוא לא ויתר, והביא את ההליך בפני בית המשפט הרלוונטי בטקסס ששמע את העתירה וקיבל אותה. החלטת הבורר בוטלה. במאמר זה נתמקד באחת מהסיבות לביטול ההחלטה, אך ננסה גם להעניק מספר טיפים כלליים שעולים מפסק הדין.
 
למרות יכולתו של הבורר הטקסני להכתיב תנאים הסכמיים שלא הוסכמו אם הם אינם סותרים את נוסח ההסכמה עצמה, בית המשפט קבע כי מתן רשיון שימוש שאינו ניתן לביטול ("בלתי הדיר" בלשון המשפטנים) נוגדת את לשונן של לפחות שתי תניות בהסכם, אשר קבעו במפורש כי מפתח המשחק שומר לעצמו את מלוא זכויות הקניין הרוחני במשחק ובתכניו.
מטרת ההסכם, כמו גם ניסוחו, היתה לשמור בידי מפתח המשחק את הקניין הרוחני הרלוונטי, ולכן – החלטת הבורר שהעניקה רשיון תמידי למפיץ נוגדת את כוונת הצדדים ואת ביטוייה בהסכם.
 
ומה אנו למדים מהמקרה הזה?
1.     חשוב לוודא שההסכם מבטא את רצונכם האמיתי, כדי שבכל מקרה של מחלוקת עתידית יהיה ברור למה התכוונתם.
2.    חשוב גם שההסכם יפנה לסוגיות בעייתיות אפשריות במהלך משך חייו של המשחק ולאחר מכן ויפתור אותן כל עוד יש הסכמה בין הצדדים. הכתבת פתרון בדיעבד תמיד תפגע במי מהצדדים.
3.     אמנם לא נכנסתי לכל פרטי התיק, אבל מפתח המשחק דאג שההסכם יטפל בצורה מסודרת במספר נקודות חשובות ששימשו, בדרך כזו או אחרת, את בית המשפט בקביעתו הסופית שהעדיפה את מפתח המשחק על המפיץ. למשל:
3.1.   התנאים המדוייקים למימון המיזם ובאילו תנאים ניתן להחזירו (ויותר חשוב – מתי הוא אינו חוזר);
3.2.   הגבלת אחריות המפתח לתוצאות המשחק והחרגות שונות של אחריות מסוגים שונים;
3.3.   זכות הביטול ונסיבותיה – מתי אפשרי ו(למשל במקרה של פשיטת רגל או רכישת המפיץ על ידי צד אחר) מה תוצאותיה?
3.4.  השליטה והבעלות בקניין הרוחני – זכות חשובה מאוד למפתחים. נכון הדבר, שמפתחים מתחילים הרבה פעמים נאלצים לוותר על זכות זו, ואלו שאינם מוותרים לעיתים נדרשים לוותר על חלק מתמלוגיהם כנגד שמירת זכות זו, אבל ככל שהמשחק הופך להיות משמעותי – לזכות הזו משמעות רבה יותר, ומכיוון שאיש מאיתנו אינו יודע מראש איזה משחק יצליח ואיזה לא, חשוב לשים לב לכך;
3.5.   הזכות לפקח על זרם התמלוגים מהמשחק ועל חישוב התשלומים למפתח המשחק (סוגיה זו עלתה בדיון במסגרת טענה למניפולציות שבוצעו על ההכנסות ונטרול חלק מהרכיבים שהיו אמורים להשתלם למפתח).
3.6.   טיפ חשוב נוסף בתביעה זו הינו – לא לוותר. פעמים רבות, על מנת להשיג תוצאות כלכליות חיוביות, צריך הצד הרלוונטי להשקיע זמן, משאבים וכסף בניהול הליך מייגע ולא פשוט, אבל במקרים הנכונים – יש לכך תמורה.
 
לפוסט נוסף בנושא ראו ב-JOYSTIQ.
 
אפריל 2012
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

תגובות גולשים