סימני מסחר בתגיות לאתר אינטרנט – זהירות מומלצת
לפני זמן מה ניתן פסק דין נוסף בארה"ב (פרשת Venture Tape Corp. v. McGills Glass Warehouse) ביחס לשימוש בסימני מסחר במטא-טאגס. זהו אינו פסק דין מוביל במיוחד או חדשני במיוחד, אבל הוא מסמל גישה בעייתית של שופטים אמריקאים שלא תמיד מתעדכנים במהירות הנדרשת בעקבות העדכונים הטכנולוגיים ומלמד על הזהירות הנדרשת מבעלי העסקים. פסק הדין מצטרף לרשימה של פסקי דין אחרים שעלולים לסמן מגמה בעצם קיומם ומשקלם המצטבר – מגמה העומדת בניגוד למגמה אחרת בפסיקה האמריקאית המנסה לאפשר שימוש מסויים בסימני מסחר.
רוב בעלי העסקים באינטרנט מודעים לחשיבות של קידום האתר שלהם במנועי החיפוש (SEO). בין יתר השיטות בהן (נהוג) לעשות שימוש הוא שימוש נכון במטא-טאגס (בעברית – תגיות). בקצרה ובאופן לא מקצועי בעליל, מדובר בתגיות (בשפת HTML למשל) אשר אינן מופיעות לעיני הקורא בעמוד האינטרנט אך משמשות (אמורות לשמש) מנועי חיפוש בתיוג התוכן. בעבר, היה למטא-טאגס משמעות רבה ביותר בקרב מנועי החיפוש, אלא שעם הזמן הלכה השפעתן וירדה עד למצב היום בו יש הטוענים שמשקלן זעום, אם בכלל (ויש הטוענים כי האמת היא במקום כלשהו באמצע, כך שלמרבית המטא-טאגס אין עוד חשיבות אם כי תגיות כמו מטא-תיאור עודן בעלות חשיבות).
|
עסקים רבים נוהגים לכלול את שמות מתחריהם בין התגיות המצורפות לקוד של האתר שלהם, ולעיתים אף במקומות נוספים באתר כמו שנראה מיד) באופן שחיפוש אחר המתחרה יעלה את האתר של העסק עצמו. במצב כזה, אם שם המתחרה מהווה סימן מסחר רשום, לכאורה יתכן שמדובר כאן בהפרת סימן מסחר. מבלי להכנס לתאוריות רבות, הרי סימני מסחר הינם סימנן שמטרתם לסייע בידי בעלי הסימן לשמור על המוניטין שלו שיזוהה עימם בלבד ולא יטעה את הצרכנים. אם מתחרה מבצע שימוש בסימן מסחר שלי באופן שעלול להטעות צרכנים ביני לבינו, זו הפרת סימן מסחר. בפסק הדין בנושא Fragrancenet.com נקבע ששימוש בסימן מסחר בתגיות (מטא-טאגס) כלל אינו מהווה "שימוש במסחר" לצורך החוק ולכן אינו מהווה הפרה, וכך גם בפסקי דין דוגמת Site Pro-1, Inc. v. Better Metal, LLC, ו-Designer Skin v. S&L Vitamins. |
בעניין S&L Vitamins v. Australian Gold שהבחין בית המשפט בין שימוש בסימן מסחר בתגיות לבין שימוש בו בקניית מילות חיפוש במנועי חיפוש. בפסק הדין Standard Process v. Banks למשל נמצא כבר אמירות כי שימוש בתגיות אינו כה מהותי עד כדי ליצור בלבול אצל הצרכן.
אלא שגם הפסיקה האמריקאית טרם הסתגלה לקביעת המומחים (שוב, לפחות חלקם) לגבי ירידת החשיבות של התגיות, והדבר בא לידי ביטוי בפסיקות בנושאי הפרת סימני מסחר מפעם לפעם.
בפסק הדין בעניין וונצ'ר טייפ דובר במתחרה שכלל בתגיות שלו את סימן המסחר של חברו וכן העלה לעמודי האתר שלו את סימני המסחר של המתחרה בכיתוב לבן על לבן (באפן שאינו נקרא על ידי הגולש הרגיל, אך נקרא על ידי עכבישי מנועי החיפוש ולפחות תאורטית אמור להיות מוענש על ידם).
פסק הדין התמקד בשאלת הטעיית הצרכן, וקבע כי בנסיבות המקרה (דובר בשני מתחרים באותו תחום ובצרכנים שביצעו חיפוש מסויים כדי להגיע לשירותיו של האחד והגיעו לאחר) – מדובר בהפרת סימן מסחר.
בית המשפט התעלם מגורמים שונים, כמו למשל העובדה שגולש שנכנס לאתר המתחרה שעשה שימוש בסימן המסחר של חברו היה רואה שהוא באתר של המתחרה ולא באתר המקורי, ובכל זאת קבע שמרבית מבחני הטעיית הלקוחות התקיימו ולכן מדובר בהפרה.
הכיתוב לבן על לבן אף איפשר לבית המשפט לקבוע שמדובר בזדון (מעשה מכוון) ולפיכך להעניק פיצויים מוגדלים (מעל 400,000$). זאת, למרות שלא הובאה ראיה כלשהי לבלבול בפועל, אלא רק לסכנה לבלבול (שזה בסדר. החוק אוסר סכנה לבלבול אבל לעצם הבלבול אמורה להיות השפעה לגבי היקף הפיצוי).
הפיצוי נקבע כך שחושב אחוז הרווח של הנתבע במהלך כל התקופה בה סימן המסחר המוגן הופיע באתר שלו (3 שנים!). הנתבע טען שהמוצרים הנדונים היוו ק אחוז אחד מהמחזור שלו. טענתו זו לא נתקבלה וכל רווחיו מאותה תקופה של שלוש שנים נפסקו לטובת התובעת. זאת בנוסף להוצאות שנפסקו לרעתו (כמעט 200 אלף דולר) ולעלות עורכי הדין שלו.
בקיצור, מוטעה או לא, פסק הדין נראה כפסק דין קטלני במיוחד בנסיבות.
בין אם בית המשפט טעה ובין אם צדק, התוצאה הפרקטית של פסק דין כגון זה הינה חשובה. יש להזהר היטב בשימוש בתגיות המהוות הפרת סימן מסחר.
בארץ אין כמעט פסקי דין בנושא (רק אחד – מתאים לי נ' קרייזי ליין, שעסק בהפרת סימן מסחר באמצעות מילות חיפוש) וגם הסכסוכים שטרם נפתרו בפסק דין אינם רבים (לדוגמה פרשת חנה קורן שהסתיימה בפשרה סודית). למרות זאת, לפחות בכל שנאמר בפסק הדין בעניין מתאים לי נראה שבתי המשפט מבינים את משמעות השימוש בתגיות (אולי לא מבחינת חוסר השפעתן על מנועי החיפוש אבל מבחינת השפעתן במסחר) ואינם תוקפנים כבתי המשפט בארה"ב.
אבל, אם נהיה לרגע פרקטיים, על מי שרוצה לעשות שימוש בסימני מסחר של מתחרים לשם קידום האתר שלו במנועי חיפוש (SEO) לשקול היטב את התועלת הצפוייה מול הנזק הצפוי, ולאחר מכן להתייעץ עם מומחה מה הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. כמו שראינו, ישנן שיטות שמעוררות בעייתיות רבה יותר בבתי המשפט, כמו גם שיטות אחרות שנחשבות מקובלות יותר, והבחירה בשיטות הנכונות תקטין את הסיכון בצורה משמעותית, גם אם לא תבטלו.
המאמר נכתב בספטמבר 2008 (לא עודכן מאז) ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.
המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.
עודכן לאחרונה ב-19.1.2022.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.