 |
|
|
|
|
סימני מסחר ורישומם מה הוא סימן מסחר?
"סימן מסחר" הינו סימן המשמש או מיועד לשמש לאדם (או לחברה) לזיהוי הטובין שהוא מייצר או משווק. בדומה ניתן לרשום סימן שירות על שירותים. המדובר למעשה במילה, בצירוף של מילים, בצירוף של אותיות, בצירוף של סימנים או בכל עירוב ביניהם, המשמש לזהות את המוצר או השירות אותו מוכר בית העסק ללקוחותיו. סימן מסחר יכול שיהיה אפילו בלי אות אחת, אלא רק עיצוב גרפי מוגדר וברור ויכול שיהיה מילה או מילים המאפיינות את המוצרים. על הסימן להיות "בעל אופי מבחין" (כלומר – שהציבור יקשר בינו לבין המוצר לעומת מוצרים אחרים מאותה קטגוריה. שיהיה בו כדי להבחין בין מוצרי בעל הסימן למוצרי מתחריו). לא ניתן לקבל הגנת סימן מסחר על סוגים מסויימים של סימנים, ביניהם – סימנים המרמזים על קשר עם המדינה, מוסדותיה, נשיא המדינה, סימנים הקשורים למדינות אחרות, סימנים הפוגעים במוסר או בתקנת הציבור או להטעות הציבור, סימנים המהווים מילה מילונית רגילה בהקשרה וכמובן סימנים הדומים לסימנים אחרים. סימן מסחר ניתן לרשום אך באותה מידה אין חובה לעשות זאת. גם סימן שלא נרשם יקבל הגנה מסויימת, אם כי העמידה וההגנה עליו תהיה יותר קשה. סימן המסחר לא רשום יוגן במסגרת עוולת "גניבת העין" מכוח חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999. כך גם סימן מסחר מוכר היטב יוכר גם ביחס לתחומים בהם אינו רשום מכוח הלכת בקרדי. אם ברצונכם לרשום סימן מסחר, עליכם לברר בינכם לבין עצמכם – מה הוא בדיוק סימן המסחר אותו ברצונכם לרשום. האם הלוגו יחד עם עיצובו הגראפי? האם שם המוצר (כמילה, בלי קשר לעיצובה) או האם סימן אחר (אות, צבע וכיוב'). לכך ישנה חשיבות רבה, הן ביכולת לרשום סימן והן ביכולת להשתמש בו כדי למנוע שימוש מאחרים. כמובן, שקיים "מתח" בין הרצון להרחיב את ההגנה המוענקת לסימן המסחר (ואז רישום מילה בלא קשר לעיצובה הגראפי מעניק הגנה לכאורה רחבה) לבין הרצון למנוע את דחייתו או ביטולו בדיעבד של הסימן (ואז, דווקא היותו של הסימן "צר" ומוגדר יותר, דוגמת מילה בעיצוב גרפי ספ<xml:namespace prefix = st1 /> לדוגמא – חברה פיקטיבית הסוחרת בתפוחי עץ תחת השם "העגולים, האדומים והטעימים" יכולה הייתה לכאורה לבקש לרשום סימן מסחר על השם או על הלוגו שלה כפי שעוצב על ידה. אם תבקש החברה הגנה על המילים המרכיבות את השם, בלא קשר לעיצובו, תקבל החברה מהרשם דרישה לוותר על ההגנה הניתנת לכל אחת מהמילים בנפרד, וכנגד זה היא עשוייה לקבל הגנה על השם בכללותו. מצד שני, אם תבקש רישום סימן על השם ועל עיצובו כאחד (הלוגו) – ככל הנראה לא תקבל כל דרישת ויתור. מנגד, אף היקף ההגנה המוענק לה יהיה שונה בכל אחד מהמקרים. כאמור, גם במקרה בו נעשה שימוש במילים או ביטויים לא מאבחנים, יתכן שהרשם יאפשר את הרישום אך ידרוש גם "הודעת הסתלקות" המתייחסת לכל אחד מהמילים או הביטויים בנפרד. כלומר, רק השילוב של המילים (היוצר ייחודיות) יתקבל, והמבקש יצטרך לוותר על הזכות ביחס לכל מילה בנפרד. דרך נכונה לבחור סימן מסחר תהיה בבחירת מילה שאין לה משמעות אמיתית או מילה שמשמעותה אינה רלוונטית למצור הנמכר (דוגמת "קודאק" לאביזרי צילום ומצלמות ו"אוראנג'" לטלפונים סלולאריים). טרם לרישום כדאי לבצע בדיקת סימנים קודמים באותו תחום של מוצרים ("הגדר"). גלישה לאתר http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/ ובחירה במאגר סימני המסחר מאפשרת לכל אחד מאיתנו לערוך חיפוש לא-מקצועי שכזה. למגיש הבקשה מומלץ לברר באיזה תחום הוא מעוניין ברישום הסימן, שכן הטובין והשירותים נחלקים לסוגים רבים, וכל סוג מחייב בקשה נפרדת לשם רישום סימן מסחר בו (כולל תשלום אגרה נוספת). סוגים לדוגמא הם: מוצרים כימיים שונים, צבעים שונים, תכשירי הלבנה, ניקוי וכביסה (יחד עם קוסמטיקה ומשחות שיניים), מתכות, מכונות, כלי עבודה ידניים, התקני מדעיים או רפואיים וכיוב'. הגשת בקשה לרישום סימני מסחר אינה מחייבת היעזרות בעורך פטנטים או עורך דין, אם כי עדיף להיעזר בבעל מקצוע, שכן תיקון טעויות בדיעבד הינו קשה פי כמה וכמה, ואף יקר יותר. הבקשה מוגשת על טופס מוגדר (בצירוף ייפוי כוח אם נעזרים בבעל מקצוע) ובצירוף הסימן עצמו המוגש לרישום. עם הגשת הבקשה יש לשלם אגרה מתאימה, וראו - http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/SimaneiMischar/DafAgrot.htm בעת הבדיקה האם לרשום סימן מסחר או לא, בודק הבוחן האם לסימן יש "ערך מבחין". שימוש במונח המשמש בכל מקרה לתאר את אותו סוג מוצר בדרך כלל אינו בעל ערך מבחין (בין המוצרים השונים). למשל, סימן מסחר "תפוח אדמה" בתחום הירקות אינו בעל ערך מבחין. עוד מילים חסרות ערך מבחין הינן מילים מילוניות רגילות, והרשם לא יאפשר למבקש למנוע שימוש במילה מילונית אלא בנסיבות מאוד מיוחדות. לדוגמא סימן מסחר על המילים "מכונית חדשה" לא ירשם כמות שהוא. כמובן, שגם לכך יש חריגים ולמשל, אם אותו סימן יעוטר בעיצוב גרפי ברור ומובחן – ככל הנראה יקובל לרישום כסימן כולל. הבוחן בודק אף שיקולים נוספים שעל בסיסם יתכן שיקבל או ידחה את רישום סימן המסחר המבוקש (כגון אפשרות להטעיית הציבור, דמיון לסימן קודם, סימן המהווה שם וכיוב'). בניגוד לפטנטים, בהם פרסום קודם מבטל כמעט לגמרי את היכולת לרשום פטנט, הרי בסימני מסחר, דווקא לפרסום קודם ולשם שצבר סימן המסחר בעת הגעה לרשם, יש השפעה חיובית על רישומו. כלומר, סימן מסחר שיש לו "ערך מבחין" בשל שימוש קודם בשם יתקבל לרישום ביתר קלות. לאחר בדיקת הבוחן, מתפרסם הסימן ביומן סימני המסחר, ובהעדר התנגדויות – יאושר הסימן על ידי הרשם. ערעור על החלטות הרשם יופנה למערכת בתי המשפט. ישנם הליכים שונים, כאמור, לרישום מהיר יחסית, בין אם שוכנע הרשם כי יש צורך כזה או אחר לרישום מהיר (בדיקה "על אתר" שנדרשת לאור עונתיות הסימן או סכנה מהותית וקרובה להפרתו) או ביחס לסימן מסחר הרשום בחו"ל במקרים מסויימים (למשל מכוח אמנת פריז). רשם סימני המסחר יושב ברחוב הסדנא 4, ת.ד. 53420, ירושלים ומקבל קהל במהלך שעות הבוקר בכל ימי השבוע. לשאלות שכיחות בנושא הרישום, ראו http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHaptentim/SimaneiMischar/FAQ.htm הגשת התנגדות סימני המסחר מפורסמים בפנקס רשמי, עוד לפני רישומם. כאמור, ניתן להגיש התנגדות לסימן מסחר טרם רישומו בטענה שהוא אינו ראוי להירשם או בטענה שהוא מפר סימן מוקדם. עם זאת, אי הגשת ההתנגדות לא מונעת תביעה מאוחרת בעניין זה. כלומר, אם הוגשה התנגדות לסימן מסחר במשך התקופה הקבועה בחוק לאחר פרסומו של סימן המסחר – ההתנגדות תידון ותישמע לגופה. עם זאת, אי הגשת התנגדות לא תמנע ממי שנתבע כמפר סימן מסחר, לטעון כי הסימן לא היה ראוי להירשם מלכתחילה ולנמק את נימוקיו באותם נימוקים שאם היו מוגשים במסגרת התנגדות – היו מתקבלים. כאשר מתנהל משפט בגין הפרת סימן מסחר, יכול הנתבע להתגונן בטענות שלמעשה הינן אותן טענות שהיה עליו להעלות אילו בחר להגיש התנגדות. אי הגשת ההתנגדות לא מונעת שימוש בטענות כאמור נובמבר 2006 הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
|||||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |