 |
|
|
|
|
גניבת עין, הדין פתח דבר - עוולת גניבת עין גניבת עין היא עוולה שמשמעותה ניצול שמו הטוב של בעל מוצר או שירות, על ידי הטעיית הציבור לסבור שהמוצר או השירות שייכים לאחר. הפעולה מקימה חשש להטעיה של הציבור להאמין, כי המוצר מתוצרת היצרן הינו למעשה מוצרו של בעל המוניטין. באמצעות שימוש בעוולת גניבת העין יכול בעל המוניטין להגן על המוניטין שרכש לאורך זמן. בעבר הופיעה עוולת גניבת העין בפקודת הנזיקין, אך בהמשך נמחקה ממנה והועברה לחוק עוולות מסחריות, לצדן של עוולות נוספות שנושאן הלכות מסחר הוגנות. המצאותה של עוולת גניבת העין בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 יחד עם עוולות נוספות דוגמת גזל סוד מסחרי, תיאור כוזב והתערבות הבלתי הוגנת מלמד על כוונת המחוקק להסדיר הסדר כולל של "הלכות מסחר שאינן הוגנות" ולקבוע את כללי הבסיס לתחרות עסקית לגיטימית. החוק קובע שניתן לתבוע בגניבת עין רק כאשר התובע והנתבע כאחד הם עוסקים, המנצלים את המוניטין במוצר במהלך עסקם ובקשר אליו. מכאן, כי מי שיצר מוניטין שלא בקשר לעסקו, או כאשר המוניטין נגזל שלא למטרת שימוש עסקי- לא יוכל ליהנות מהגנת גניבת העין. לשאלה – "מה הוא עוסק" אין פתרון חד משמעי, וישנם גופים כמו תאגידים ממשלתיים שאין זה ברור האם נכללים בגדר הגדרה זו – אם לאו. דברי חקיקה שונים מתייחסים למונחים אלו ויתכן שניתן ללמוד מהם. לא נרחיב על כך כעת. מוניטין על מנת להוכיח את עוולת גניבת העין, על הטוען להוכיח את השם הטוב – המוניטין – אשר רכש. יכשל בהוכחת המוניטין – לא יקבל סעד בעוולה זו. מה הוא "מוניטין"? הנשיא שמגר בפרשת לייבוביץ הגדיר מוניטין כ"תדמיתו החיובית של המוצר בעיני הציבור, אשר הודות לה קיים שוק של לקוחות-בכוח, אשר מעוניינים ברכישתו של המוצר". משמעותו של המושג "מוניטין" היא, כי אותו מוצר או שירות רכשו הכרה והוקרה בקרב הציבור. יש לשים לב שהמוניטין אינו מתייחס לשם בעל המוניטין, ודי למשל שאני יודע לייחס את המותג "קוקה קולה" לבקבוקים יפי הצורה במכילים משקה חום ומתוק מבלי שאיני יודע שהוא שייך (בארץ) לחברה הישראלית למשקאות בע"מ (או לכל גוף אחר) – עדיין המוניטין קיים. שאלה מעניינת היא – של מי המוניטין, והדבר נדון במיוחד בתביעות בין מפיץ לבין יצרן, אולם לא נכנס כאן לסוגיה זו. הוכחת מוניטין אפשרית בכמה דרכים, החל בעריכת סקר אצל קהל הצרכנים המיועד, דרך הוכחת חיקוי והעתקה (כשנהוג לומר שאם לא היתה סיבה פונקציונלית להעתקה ואם למוצר לא היה מוניטין – מדוע זה הועתק?), הוכחת שימוש ממושך ונרחב בשם המותג (אם כי תתכן רכישת מוניטין גם בתקופת זמן קצרה יחסית), השקעה בפרסום, חשש להטעיה בשלב השני, אם הוכח המוניטין, שומה על הנפגע להוכיח סכנת הטעיה של קהל הלקוחות באשר למקור הטובין או רכיבים מהותיים אחרים שלהם המקשרים בינם לבין המקור שאינו מקורם האמיתי. כלומר, העוולה היא נסיון לגרום לציבור הלקוחות לקשור בין המוצרים לבין שמו הטוב של מישהו אחר, שאינו היצרן. יש לשים לב שההלכות הישנות בדבר סכנת ההטעיה אינן מתאימות בהכרח לחוק החדש, שקובע סטנדרט שונה מעט. לשם קביעת סכנת ההטעיה של קונה אפשרי (ושימו לב – מדובר בסכנה ובחשש סביר להתקיימותה. לא בהטעיה בפועל) נקבעו שלושה מבחנים מצטברים (אם כי במידות שונות של משקל, בהתחשב בנסיבות). מבחנים אלו מורכבים פחות מהמבחנים שנקבעו במשפט האמריקאי אולם בפועל השיקולים דומים: כאמור, את הסיכון להטעיה, כמו כל רכיב אחר בתביעה, יצטרך להוכיח התובע. משהוכיח התובע סיכוי עקרוני להטעיה, אין חשיבות למצבו הנפשי של הנתבע (האם באמת התכוון להטעות, או לא). אולם, אם יצליח התובע להוכיח כוונה, עשוי הדבר לחזק את החשש להטעיה. ומה היא ההטעיה המדוברת? לאחר חקיקת חוק עוולות מסחריות התגבשה הדיעה כי כל "קשר" בין המוצר לבין האחר, בעל המוניטין – די בו כדי להוות עוולה ברת תביעה (וראו את פסק הדין בעניין העיתון "למשפחה"). כלומר, אם נוצר "קשר" אסוציאטיבי בין המוצרים לבין המוניטין של אחר – יהיה בעל המוניטין זכאי לתבוע את המפר. הסעדים לבסוף, אחרי שהוכיח את תביעתו, אם הוכיח, נותר לברר מה הסעד אותו עשוי התובע לקבל בעוולת גניבת עין. אם בכסף עסקינן – על התובע להוכיח כי נגרם לו נזק ממוני, וכי הנזק נגרם "עקב" (בשפה המשפטית – קיים קשר סיבתי) בין התנהגות הנתבע לנזק שנגרם. צריך להדגיש כי קשר סיבתי שכזה לא נדרש לאור לשון החוק להוכחת עצם העוולה (קשר סיבתי בין ההטעיה לרכישת המוצר), אך בלא נזק שנגרם בפועל – לא יהיה סעד כספי אלא רק סעד מניעתי, כמתואר מיד. במקביל יכול התובע לעתור לקבלת סעד מניעתי, כלומר – צו מניעה. צו שכזה ינתן מיד עם הוכחת רכיבי העוולה, אף אם לא הוכחה גרימתו של נזק בפועל. עם זאת, יש לזכור שאם בוצעו מספר עוולות שכולן נובעות מאותה מסכת של מעשים, הפיצוי הסטטוטורי (בלא הוכחת נזק) יהיה אחד (אם כי כאשר מדובר במספר מוצרים יתכן שיתייחס לכל אחד ואחד מהמוצרים בנפרד). נוסף על הסעד המניעתי, הוסיף החוק מספר סעדים נוספים המקלים על התובע. לדוגמא – את האפשרות לקבל צו למתן חשבונות, שעל בסיסו ניתן יהיה לחשב את הנזק, צו לתפיסתם של מוצרים מפרים במעמד צד אחד (דוגמת הצו הידוע כ"אנטון פילר") וכן צו להשמדת מוצרים מפרים במקרים מסויימים. החוק מגדיר את ההליכים בהם יאושרו צווים שכאלו וכיצד יש לפעול. למרות האמור מעלה, יש להזכיר כי החוק מקנה לתובע אפשרות לסעד בלא הוכחת נזק העולה עד כדי 100,000 ש"ח. סעיף זה מקל על התובעים ומאפשר להם להפרע נזקים כלשהם, אפילו אם לא יצליחו לכמת את הנזק שנגרם להם בפועל. גם לאחר שהציג התובע את כל הראיות שבידיו יתכן שהנתבע יהנה מהגנה כזו או אחרת. למשל, אם יצליח להוכיח כי רכיב כזה או אחר לא הוכח. למשל – רכיב המוניטין (בדומה לפסק הדין בעניין KSP מחשבים נ' ברלב (שעניינו אמנם לשון הרע באינטרנט ולא גניבת עין) בו נקבע כי משמבוססת העילה על פגיעה בשם טוב, מקום בו אין שם טוב – לא נגרם נזק.. הגנות אחרות הן, למשל, העובדה שעוסק רשאי לעשות שימוש בשמו כמות שהוא מבלי שהדבר יחשב גניבת עין. האמור לעיל אינו מהווה חוות דעת משפטית, אין להסתמך עליו ובכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המכיר את התחום ומתמצא בו. . הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין.
|
|||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |