 |
|
|
|
|
הפרת סימן מסחר במילות חיפוש (Adwords/Keywords) כולנו מכירים את Google המספקת שירות פרסום בתשלום באמצעות AdWords - מילים המאפשרות להציג מוצר או שירות בפני מחפשי מילות חיפוש ספציפיות, ובדרך זו לפלח טוב יותר את הקהל הצופה. הפרסומים המשולמים מופרדים מהתוצאות הרגילות והם מופעלים בכל עת בה גולש מקליד מילת חיפוש מסוימת. אחת מהבעיות העיקריות היא שפעמים, אותן מילות חיפוש הינן סימני מסחר רשומים של מתחרים, וכך עולה הטענה שמדובר בהפרת סימן מסחר רשום. עם בעיה זו התמודד בית המשפט הישראלי לראשונה. "קרייזי ליין" רכשה את הזכות להציג את מודעת הפרסומת שלה בצד העמוד, בכל מקרה בו גולש מחפש אחר המילה "מתאים" או הסימן "ML". התביעה של מתאים לי הוגשה נגד "קרייזי ליין" ו"גוגל ישראל" ונידונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
"מתאים לי" טענו למוניטין שצברו בשמם ובסימני המסחר שלהם וטענו שההפניה של גולש שמחפש אחר מילה המקשרת אותו ל"מתאים לי" דווקא לאתרה של "קרייזי ליין" היא עבירה על חוק גניבת עין ותחרות בלתי הוגנת, גזל, הטעיה וכמובן - דילול סימן המסחר שלהם. בית המשפט עמד על העזר הרב שיש במנוע חיפוש כמו גוגל לגולשים. בית המשפט ציין שהגולשים עצמם מודעים לכך שתוצאות החיפוש במנוע חיפוש כמו גוגל במקרים רבים כלל אינן רלוונטיות להם. השופט הבהיר כי דווקא האלמנט המסחרי של תוצאות החיפוש פעמים רבות הוא זה הגורם לגולשים לערוך את החיפושים. כדבריו - "הבא אל אתר מנוע החיפוש הרי הוא כמי שבא לקניון מידע רב ומגוון ויודע הוא כי על חלק מן החנויות, הקישורים, ידלג מחוסר עניין, על חלק יכנס כיוון שלשם כך בחר להקיש את מילות החיפוש מלכתחילה ולחלק יכנס משום שהם עוררו את ענינו בשל סיבה זו או אחרת. קניון מידע זה משמש במה למפרסמים ביודעם כאמור כי רבים יחלפו על פני אותן פרסומות, כאשר אתרי מנועי החיפוש בוחרים איזה סוג פרסום יתאפשר באתרם, באיזה אופן וכמובן את תנאי ההתקשרות עם המפרסמים לרבות התשלום בגין "תליית" אותן פרסומות באתר. בלא הפן המסחרי הנעוץ בפרסומות אילו, היה ניטל חלק משמעותי מהמניע לפיתוחם של מנועי החיפוש ושכלולם". וגם - "הגולש הסביר לאתר גוגל וכדוגמתו יודע גם יודע כי צפוי הוא להיתקל במודעות פרסום באופנים שונים, באנרים המסתירים תדיר חלק מהאתר עד הסרתם, חלונות קופצים המצריכים התקנת תוכנות חסימה למנוע הופעתם וכיוצא באילו. עוד הוא יודע כי בגולשו באתרים שונים מושתלות במחשבו פיסות מידע, "עוגיות", המהוות אינדיקציה היכן גלש ובמה התעניין, מידע שיכול לשמש את האתר בו גלש משישוב לבקרו או אף מאפשר לאתרים אחרים לסרוק את העוגיות המצויות במחשבו ולקבל מידע בקשר להרגלי הגלישה ותחומי העניין של אותו גולש. מידע זה יכול לשמש אף לצרכי פרסום ומשלוח חומר פרסומי מותאם "תפור", לפי אותם תחומי עניין ייחודיים. באפשרות הגולש לחסום שתילת אותן פיסות מידע (cookies) או לנקות את היסטורית הגלישה שלו על מנת לשמור על פרטיותו ומכל מקום, הדברים ידועים ומפורסמים הגם שיתכן והם מטרידים את חלקם של הגולשים הרי שקהל משתמשי רשת האינטרנט יותר ממודע אליהם". והמסקנה - "למה הדבר דומה? למפרסם בעל רשת חנות נעליים אשר יכונה ק', המבקש לתלות שלטי פרסומת לחנותו דווקא על קירות המדרגות הנעות … בדרך אל חנות המתחרה בבעלות מי שיכונה מ`. … השימוש בשטח הקירות לשם פרסום המתחרה ק` למעשה עושה שימוש במידע כי לקוחותיו של מ` הם פלח שוק ייחודי המתעניין ברכישת נעליים. יותר מכך, ציבור יחודי זה אף מצוי בדרכו אל חנותו של ק` שלה מוניטין בתחום ההנעלה. … היש מקום למנוע בשוק של תחרות חופשי השומר על זכות היסוד של חופש העיסוק למנוע פרסום מעין זה?" בית המשפט שב והזכיר כי איסור השימוש בסימן מסחר אינו חייב לכלול הטעיה, אולם בדרך כלל מטרת הדין היא לאסור שימוש בו תוך הפקת יתרון פסול. בית המשפט הדגיש שבאיזון בין זכויות הקניין הרוחני, ההגנה על בעל הזכות למול ההגנה על הציבור, יש ליצור איזונים. בית המשפט הוסיף ודחה עילות אחרות כמו גניבת עין ולבסוף דחה בית המשפט את תביעתה של "מתאים לי", תוך שהוא מצטט את ההחלטה בעניין GEICO ובעניין ZOCOR. מסקנתו של בית המשפט הנכבד אינה בהכרח עולה עם ההלכה המשפטית עד כה. ניתן היה בהחלט לראות את המצב כאילו ק` תלה את שלט הפרסום שלו על לוח מודעות שהדין הותיר אותו רק בידי מ` (זו משמעותו של סימן מסחר רשום. שרק בעליו יכול להשתמש בו). החלטה זו מכניסה תוכן חדש להלכות קיימות של בית המשפט הישראלי שהתאימו לדיני הקניין הרוחני ה"רגילים", אולם אינן בהכרח מתאימים למציאות החדשה שנוצרה בזכות האינטרנט. בית המשפט הבין, כי באינטרנט המצב שונה מהמצב שמחוץ לה ובהתאם, מסקנתו הגיונית ומתבקשת, גם אם אינה מתאימה לדין היבש. אוגוסט 2006 הקישו כאן והרשמו לניוזלטר בנושאי משפט, אינטרנט וקניין רוחני (נא ציינו בכותרת המייל את המילה "הרשמה") אתם מוזמנים גם לקהילת משפט האינטרנט, הקניין הרוחני והטכנולוגיה (L@w-Tech) בקפה למאמרים משפטיים נוספים בתחומים הבאים:
באתר תמצאו מאמרים רבים שמרביתם עוסקים באספקטים שונים של דיני האינטרנט והקניין הרוחני (תחום התמחות המשרד). לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית ואין להסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם בנסיבות כל מקרה ספציפי. חובה להתייעץ עם עורך דין מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן יתכן שהמידע המופיע במאמרים כבר אינו מעודכן. המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים באתר זה ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי. שינויים בדין שחלו לאחר כתיבת המאמרים לא יכללו בהם. מטרתם של המאמרים המצורפים הינה להציג בפניכם את התחום המורכב בו עוסק המשרד ולא מעבר לכך. כל אותם מאמרים ותכנים אחרים מוגנים בזכויות יוצרים, אין להעתיקם או להשתמש בהם בדרך אחרת (לרבות לא עיבודם או העתקתם בלא מתן קרדיט והפניה לאתר ולעמוד המתאים) אלא לאחר קבלת אישור מפורש בכתב מעוה"ד יורם ליכטנשטיין. |
||||||||||||||||||||||||||||||
|
לתשומת ליבכם - כל הזכויות בתכנים, בתמונות וביתר היצירות בכל עמודי האתר שמורות ושייכות לבעל האתר או מוצגות ברשיון כדין (C). אין לעשות שימוש בתוכן כלשהו מהנמצאים באתר (בין אם מאמר, לוגו, תמונה וכיוב'), אלא ברשות מראש ובכתב מאת עו"ד יורם ליכטנשטיין. האמור במאמרים השונים באתר הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. |