בינה מלאכותית ועורכי דין. שימוש בטכנולוגיה לשיפור המקצועיות
עולם המשפט עובר בשנים האחרונות שינויים מהירים ועמוקים. תחילה, התמודדו עורכי הדין בעיקר עם שאלות הנוגעות לשימוש בכלי בינה מלאכותית כמסייעים לעבודה המשפטית (לכתיבת מסמכים) וגם כלים פסיביים אחרים (כגון צ'אטבוטים). והנה אנחנו רואים ששנת 2026 היא קו פרשת המים לעידן ה-Agentic AI (סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים, שפועלים באופן עצמאי).
היום ניתן לתכנת סוכן שבכלל לא ימתין להוראות ולהנחיות מפורטות. אפשר לחבר אותו למערכות ולהכתיב לו הנחיה לפעול באופן עצמאי, לתכנן תהליכי עבודה מרובי שלבים, להשתמש בכלים חיצוניים, לבצע שאילתות, ליזום כתיבת כתבי בי-דין או הסכמים ועוד פעולות שונות.
על רקע זה פרסמה הוועדה לאחריות מקצועית ואתיקה של לשכת עורכי הדין בקליפורניה (COPRAC – State Bar of California) את המדריך המעודכן לשנת 2026: "Practical Guidance for the Use of Generative Artificial Intelligence in the Practice of Law". מדובר במסמך שמציב סטנדרט בינלאומי שאני מניח שרבים ילכו בעקבותיו וכנראה יגיע בצורה כזו או אחרת גם ארצה, לבקר אותנו.
המסמך קובע מספר עקרונות חשובים (ואנסה לתמצת לכם אותם מבלי להכביד יותר מדי):
1. עקרון היסוד: חל איסור להאציל את שיקול הדעת המקצועי
עקרון המפתח הוא שאסור לעורך הדין להאציל את שיקול דעתו המקצועי למכונה. לא משנה מה יהיה הכלי בו נער ומה האינטליגנציה שלו – האחריות הסופית מתחילה ונגמרת בעורך הדין. עורך הדין אחראי אישית ובאופן מלא לתוצרים, לדיוק העובדתי והמשפטי, ולחובות אותן הוא חב כלפי הלקוח וכלפי בית המשפט.
2. חובת המיומנות והשקידה
מיומנות מקצועית ושקידה הם עקרון בסיס של כל עורך דין טוב עוד מזמן רב (ובעברית – אין לסמוך על המתמחה מבלי לבדוק אותו). הועדה מחלקת חובה זו לשני רכיבים:
- כשירות טכנולוגית בסיסית: כל עורך דין שמשתמש בבינה מלאכותית חייב להבין ברמה סבירה את אופן פעולת המודל, מה מקורות המידע שעליהם הוא מתבסס, מה מגבלותיו ומה הסיכונים המגולמים בו.
- חובת האימות והבקרה הרציפה: עורך הדין צריך לדעת כיצד לזהות (ולבטל) "הזיות". אבל זה תנאי הכרחי אך לא מספיק. בפועל, עורך הדין צריך להפעיל מיומנות ושיקול דעת עצמאי על כל תוצר לפני שישמש בו (ולכם אני אומר – תבדקו כל סעיף והפניה. לא משאירים הפניה או ציטוט אחד ללא בדיקה. ממש בימים אלו סטודנט שלי הגיש לי מבחן בית עם ציטוט סעיף מחוק זכות יוצרים. אכן הציטוט גילם את תוכן הסעיף, אבל הציטוט בפועל היה שגוי. הסטודנט נאלץ לשאת באחריות על אי בדיקת הציטוט).
בפועל, משמעות הדבר היא יישום פרקטי של העקרון של "אדם בלולאה" (באנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב. Man-in-the-Loop). כלומר, עורך הדין צריך לקחת חלק פעיל בכל החלטה אסטרטגית, בכל עצה משפטית ובכל סדר עדיפויות.
3. חובת הסודיות והגנת חסיון עו"ד-לקוח
גם שמירה על סודיות המידע המשפטי היא עקרון חשוב שיש להקפיד עליו.
לכן, מצד אחד חל איסור להזין מידע חסוי או פרטי זיהוי ללא בדיקת תנאי השימוש, מדיניות הפרטיות וכל מסמך משפטי רלוונטי אחר.
בנוסף צריך להבין את הסיכונים המוגברים שקיימים כשאנחנו מחברים סוכנים למערכות כמו מערכת הדוא"ל או ה-CRM של המשרד. במצב כזה, חייבים להקפיד ולמנוע זליגת מידע והפרת החסיון. בנוסף, קובעת הועדה, חל איסור להתיר לסוכן לבצע שידור אוטומטי של מידע החוצה מבלי שיעבור את אישור עורך הדין.
4. חובת היושרה כלפי בית המשפט
חובת ההגינות כלפי הערכאות המשפטיות (חובה שכבר התקבלה בפסיקה בישראל מספר רב מדי של פעמים) כוללת למשל איסור על העלאת טענות סרק.
ובשפה שלנו – האחריות המלאה לאמור בכתבי הטענות נותרת על כתפי עורך הדין. חתמת? אתה אחראי שהכל נכון, תקין ומדוייק. "Chat GPT הטעה אותי" אינה טענת הגנה קבילה…
בנוסף, ובמיוחד מקום בו קיימות הנחיות ספציפיות כאלו, עשוייה לקום חובת גילוי לשימוש במודל אוטונומי. ואם כבר מדברים, לחבר סוכן ל"נט המשפט" שיגיש אוטומטית מסמכים שהכין (בלי שתבדקו ותגישו אותם) – נראה לכם…?
5. נושא שכר טרחה והחזר הוצאות
גם כאן יש כלל חשוב. חיוב לפי שעות מחייב חיוב לפי זמן שהושקע בפועל בלבד (כולל למשל ניסוח הפרומפטים, הגדרת הפרמטרים, ובדיקת התוצרים). אם בסופו של יום קיצר לכם המול את זמן העבודה, יש לחייב לפי הזמן בפועל.
מצד שני, אין מניעה לשקול מעבר למודלי חיוב חלופיים. למשל שכר קצוב ומוגדר מראש.
גם בעניין החזר הוצאות הועדה מדגישה שניתן לחייב על תשומות ששימשו באופן ייעודי לתיק שלו, אבל על תקורות כלליות (למשל המנוי למודל) – חל איסור לחייב כהוצאה (אין כמובן בעיה לכלול את הסכום שתבקשו בהסכם שכר הטרחה, כשכר).
6. חובת הפיקוח המשרדית
על מנהלים ושותפים במשרדי עורכי דין מוטלת חובה לקבוע נהלים משרדיים ברורים לשימוש משרדי ב-AI ולאפשר הכשרות תקופתיות לצוותים המשפטיים והמנהליים.
סיכום
הדבר הכי חשוב ללמוד מהמדריך הזה הוא כלל אחד פשוט וברור – הבינמ היא ותשמש את עורך הדין ככלי. כל מי שיtפשר לה להחליף אותו או את שיקול דעתו – ייפגע ויפגע בלקוחותיו.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.