ai and copyright

בינה מלאכותית וזכויות יוצרים

אני מתרגש לחשוף בפניכם את פירות העבודה שלי ושל חברי, עוה"ד אסף כהן צידון. מאמר עליו עבדנו כשנה בערך שעיקרו – השינויים המשמעותיים שהטכנולוגיה המשתנה במהירות כופה עלינו, ובמילים אחרות –  הצורך בהתאמת הדין לשאלות חדשניות ומרתקות של בינה מלאכותית וזכויות יוצרים.

מי שיקרא את המאמר יגלה שאנחנו בודקים שתי שאלות עיקריות בתחום דיני זכויות היוצרים על רקע ההתפתחויות הטכנולוגיות והמודלים של בינה מלאכותית יוצרת (LLM ו- Generative AI).
תחילה אנחנו סוקרים את התאוריות המבססות את דיני הקניין הרוחני ולאחר מכן מבצעים מחקר משווה בנושאים שעל הפרק.
לבסוף, נציע בכל פרק הצעה חדשנית ומעניינת לפתרון הדילמה, תוך המלצה למחוקק לפעול ליישומה בדרך שתראה לו מתאימה. (ואם אתם מכירים את "המחוקק", אנא הפנו את תשומת ליבו למאמר :)).

תחילה: הפרת זכויות היוצרים ביצירות מוגנות המצויות ברשת האינטרנט בעת אימון מנועי הבינה המלאכותית על יצירות מוגנות

אחרי בחינת המשפט המשווה והתארויות שבלב זכות היוצרים, אנחנו שמחים להציע פתרון כפול: עיקרו, אימוץ חריג כריית המידע  לדין הישראלי.

בשפה יותר מובנת – המחוקק יקבע חריג שככל שיתקיימו תנאיו, אימון בינה מלאכותית על יצירות מוגנות לא יהווה הפרה.
כשלב ביניים, כל עוד פתרון כזה לא אומץ בידי המחוקק, אנחנו מציעים את יישום והפעלת הגנת השימוש ההוגן במקרים המתאימים, פי שגם חוות הדעת של משרד המשפטים המליצה.

האם ראוי להעניק זכות יוצרים ביצירות בינה מלאכותית ולמי הן תוענקנה?

השאלה השניה היא שאלת עצם קיום זכויות היוצרים ביצירות ממוחשבות (יצירות שנוצרו בידי בינה מלאכותית אוטונומית, מבלי שיד האדם היתה בעלת שליטה ישירה על תוכנן וללא יצירתיות אנושית ביצירה הסופית).

גם כאן הבסיס שלנו הוא המשפט המשווה והתאוריות שבלב דיני זכות היוצרים. אלא שהפתרון, ייחודי.

אנחנו מציעים לחדול מלדבר על זכות יוצרים ביחס ליצירות בינה מלאכותית ולדבר על זכות שכנה, "זכות ביצירה תהליכית".

דיני זכות היוצרים בודקים את היצירתיות האנושית ביצירה, ועל בסיסה מחליטים אם ראוי לחהעניק לה הגנה, אם לאו. אנו מציעים לבחון את היצירתיות לא ביצירה עצמה אלא בתהליך שהוביל אליה. ככל שמדובר בתהליך יצירתי מספיק (וזו שאלה של מידה שעל המחוקק ועל בתי המשפט להכריע בה), ראוי שהמחוקק יקבע את גבולותיה של זכות חדשה אשר תגן גם על יצירה תהליכית שכזו. מטבע הדברים הזכות תהיה דומה, אך לא זהה, לזכויות היוצרים הקלאסיות.

במקרה כזה אנחנו גם בוחנים למי ראוי שתוענק הזכות הראשונה. ועל בסיס המשפט המשווה והתארוריות המתאימות, מציעים שזכות זו תוענק למשתמש הקצה שהוביל את הבינמ ליצור את אותה יצירה.

מה דעתכם?

 

אשמח לשמוע את חוות דעתכם מהמאמר במייל. ביקורות מעניינות – אשמח גם לפרסם בחשבוני בפייסבוק אם תרצו.

הנה המאמר – https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=5212042