בינה מלאכותית בעסק שלכם: מה מותר ומה מסוכן
היום נענה כאן על שאלות משפטיות שבעלי עסקים ומנהלים שואלים אותנו לפני שהם משתמשים או מטמיעים בינה מלאכותית, ונציג גם מה כדאי לכם לשאול. המדריך מתייחס לדין הישראלי נכון לנובמבר 2026, ונכתב על ידי עו"ד יורם ליכטנשטיין.
רוצה לבדוק את עצמך ולהתכונן מראש ליום סגריר? צור קשר ונדבר.
-
כמובן שאין חובה חוקית לאמץ בינה מלאכותית. אבל אם יש לכם עובדים, כדאי לכם להניח שחלקם כבר משתמשים בה במחשב העבודה או בטלפון הפרטי. במקרה כזה נוצרה לכם חשיפה משפטית גם אם לא אישרתם את השימוש ולא ידעתם עליו.
חשוב שתוודאו מול העובדים מה הם עושים, תנחו אותם כיצד להתקדם, ותסבירו להם מה הסיכונים ומה אסור להם לעשות.
ראו למשל את המקרה שדווחה חברת סמסונג ב-2023, שבו עובדים הזינו מידע פנימי של החברה לצ'אטבוט ציבורי והחברה גילתה שסודותיה המקצועיים הגיעו לידיעת הציבור.
-
חשוב לזכור שלמנהלים ודירקטורים יש אחריות אישית וחובת זהירות (וראו סעיפים 252 ו-253 לחוק החברות). אחריות זו חלה גם על שימוש והחלטות בנושא בינה מלאכותית.
גם הרשות להגנת הפרטיות מדגישה, בטיוטת ההנחיה שלה בנושא בינה מלאכותית, את תפקיד הדירקטוריון, והפנתה להנחיה הקיימת שלה על חובות הדירקטוריון באבטחת מידע. בפועל, כדאי למפות את השימושים בבינה מלאכותית בארגון, לאשר מדיניות בהנהלה או בדירקטוריון ולתעד את ההחלטות.
-
חוק עוולות מסחריות מגן על סוד מסחרי, אלא שהחוק מגן עליו רק אם בעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו (וראו סעיף 5 לחוק).
עסק שלא קבע כללים, לא הגביל גישה ולא הסביר לעובדים מה אסור להם לעשות, יתקשה להוכיח שנקט אמצעים סבירים, והוא עלול לאבד את ההגנה על סודותיו המסחריים.
הסיכון גדל כשהמידע מוזן לכלי שתנאי השימוש שלו מאפשרים לספק ללמוד ממנו או להשתמש בו. הזנה כזו עלולה גם להפר הסכם סודיות מול לקוח, ובמידע אישי, גם את חוק הגנת הפרטיות.
לכן חשוב מאוד שתאמצו נהלים ברורים וכתובים, תוודאו שעובדיכם מכירים אותם, תפנו אותם לעבוד רק על חשבונות עסקיים (כאלה שוידאתם שהספק מתחייב בהם שלא לאמן את המודל על המידע שלכם), ותקבעו מדיניות שימוש (ואי שימוש) מסודרת.
-
תחילה סננו והמנעו מהעלאת מידע סודי או אישי למנועים השונים. סננו, מיחקו והוציאו מהמסמכים ומההנחיות כל מידע כזה.
במקרים בהם אין ברירה, חשוב לבחור בכלים פרטיים, שמבטיחים שהמידע נשמר בשרת שלכם ולא משמש לאימון המודל. קראו את תנאי השימוש והצהרת הפרטיות של הכלים וודאו שהמידע שתזינו אליהם אינו משמש לאימון המנוע.
בנוסף, כשהשירות ניתן בידי מערכת אוטומטית ולא בידי בן אדם צריך להבהיר את זה למשתמש ולפעול בשקיפות. בישראל בינתיים, זו רק המלצה. ועדיין מומלץ להזהר.
גם חשוב שנבין שאם המערכת טעתה או הציגה מידע לא נכון, אנחנו שנשתמש בו נישא באחריות. לכן, הפתרון פשוט – לא משתמשים בתוצרי בינה מלאכותית מבלי לבדוק אותם בצורה מלאה ומדוייקת.
-
התשובה ברורה: בוודאי. אין איסור על עסק לנסח לעצמו חוזה, ומודלים יכולים להכין טיוטות סבירות והגיוניות.
הבעיה היא כל מה שאין בטיוטה. הכלים הגנריים (ולעיתים אפילו המקצועיים) מתקשים ביישום נכון של הדין הישראלי, כי הם נשענים בעיקר על חומר משפטי זר. הכלים האלו גם אינם נהנים מהניסיון שצבר עורך דין ישראלי ותיק ביישום החוקים המקומיים מזה עשרות שנים.
לכן גם תשובה בטוחה וחד משמעית שתקבלו מהמחשב עלולה להיות לא מדויקת (ולפעמים לגמרי מוטעית). גם עורכי דין שמשתמשים בכלים אוטונומיים שהוכשרו על הדין הישראלי בודקים ומבקרים אותם, וזו חובתם. ראו את גילוי הדעת של ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין.
אם אתם מוכנים להסתפק בתוצר שבחלק גדול מהמקרים כנראה יהיה די נכון, ולקוות ש"יהיה בסדר", שימוש במודל ממוחשב מתאים לכם. אם אתם רוצים להגן על עצמכם ולמנוע תקלות, בשלב זה אמליץ עדיין להיזהר.
-
הטענה "זו טעות של הבוט, לא הבטחה שלי" כבר נדחתה. ראו כדוגמה את פסק הדין Moffatt v. Air Canada, 2024 BCCRT 149 מפברואר 2024.
הבוט של חברת התעופה הסביר ללקוח, בניגוד למדיניות שפורסמה באתר, שהוא יוכל לבקש תעריף מוזל לנוסע ללוויה גם בדיעבד. בית הדין קבע שהחברה אחראית לכל מידע שמופיע באתר שלה, בין שהוא כתוב בדף ובין שהבוט אמר אותו, וחייב אותה בפיצוי.
גם בישראל הכיוון ברור. מי שמטעה לקוח חשוף (למשל לפי חוק הגנת הצרכן), ובית המשפט העליון כבר קבע, בהקשרים אחרים, שמי שמשתמש במערכת בינה מלאכותית אחראי לתוצר שלה. יצרתם לעצמכם נציג? אתם אחראים לפעולותיו גם אם טעה. בינה מלאכותית או אדם, העיקרון זהה.
לכן חשוב שתגדירו מה הבוט רשאי להבטיח (מחירים, החזרים, התחייבויות), הפנו אותו למקור אחד מחייב ושמרו את תמלילי השיחות.
-
מותר, אבל שימו לב. האחריות נשארת שלכם. עליכם לעמוד בדרישות כל החוקים הרלוונטיים, דוגמת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
"הבינה המלאכותית אמרה לי" אינה הגנה. מערכת שלמדה מנתוני גיוס קודמים עלולה לשחזר הטיות שהיו בהם, ולכן חשוב לברר מה הכלי בוחן ולהשאיר אדם בתהליך.
כמו כן עליכם לשים לב היטב לנושאי הגנת הפרטיות השלובים בעניין זה: מועמד צריך לדעת איזה מידע נאסף עליו ולמה.
-
כל עסק שלא יצור נהלי שימוש בבינה מלאכותית, יהפוך אותם למדיניות עסקית מסודרת וישלב אותם במערך ההסכמי של כל עובד ועובד, יהיה בהכרח חשוף לסיכוני בינה מלאכותית אפילו בלי שיהיה מודע לכך.
היתרון בנהלים ומדיניות כזו הוא צמצום הסיכון והחשיפה המסחרית והעסקית שלכם. ובערבית – חסכון בכסף ומניעת תביעות. -
מטבע הדברים לא נוכל לפרט כאן הכל. ועדיין, אפנה למשל לארבעה נושאים עיקריים.
הראשון הוא גילוי: המשתמש צריך לדעת מה היקף מעורבות המכונה בתוצר ובתהליך.
השני הוא המידע שהמשתמש מזין: האם הוא נשמר, כמה זמן, אצל מי וכמובן, האם הוא משמש לאימון. חשוב להתאים את הגילוי הזה למציאות בפועל.
השלישי הוא שאלת הבעלות בתוצר ומה מותר למשתמש לעשות בו. בנושא הזה יש לא מעט מוקשים.
הרביעי הוא הגבלת אחריות: חשוב להתייחס לנושא בצורה סבירה והגיונית ולנסות למנוע מבית המשפט לסבור כי תנאי כזה הוא תנאי מקפח בחוזה אחיד.
לבסוף, גם מחוץ לתנאי השימוש חשוב לאמץ מנגנון בדיקה של התוצר לפני שהוא מגיע ללקוח. לעיתים לא די בתנאי השימוש, אולם בדיקה שאיתרה תקלה תציל אתכם.
-
הבעלות בתוצרים שיצרו עבורכם קבלנים תוכרע בהתאם לניסוח ההסכם ולהתנהלות הקבלן. אם תתעלמו מנושא זה בהסכם, יישאר פער שעלול לפגוע בכם בהמשך.
בפסיקה הבינלאומית קיימות שאלות קשות על הבעלות ביצירה שלא נוצרה באמצעות יוצר אנושי, ובית משפט בישראל טרם הכריע בהן. קל וחומר כשהנושא לא מוסדר מראש מול הקבלן ולא נקבעות מולו דרישות סף שיאפשרו הגנה על התוצרים והעברתם לבעלות העסק שלכם.
לכן בהסכם עם קבלן כדאי לדרוש גילוי על הכלים שבהם הוא משתמש, התחייבות לבקרה ולעריכה אנושית, הצהרה שהתוצר אינו מפר זכויות של אחרים, העברת זכויות מלאה אליכם ושיפוי במקרה של תביעה. בקוד כדאי לבקש גם בדיקת רישיונות קוד פתוח.
-
כשמדובר בסוכן בינה מלאכותית, הסיכון והחשיפה גדלים, כי הסוכן לא רק עונה אלא פועל בעצמו מול המערכות שחיברתם אליו. אתם כמובן רשאים לעשות זאת, אולם המלצתי היא להזהר ולא לעשות זאת אלא אם הבנתם את משמעות הצעד ואת החשיפה שנוצרת לכם בעקבותיו.
בעניין זה שימו לב גם להמלצות הרשות להגנת הפרטיות מיולי 2026 לשימוש בטוח בסוכני בינה מלאכותית. המלצות אלו אמנם עוסקות בשימוש אישי, אבל העקרונות שבהן מתאימים ברובם גם לשימוש מסחרי.
-
התשובה היא "לא", אלא אם קיבלתם את הסכמתו (ותיעדתם אותה). ראו למשל את סעיף 2(6) לחוק הגנת הפרטיות, שקובע ששימוש בשמו, בכינויו, בתמונתו או בקולו של אדם לשם רווח הוא פגיעה בפרטיות.
גם אם קיבלתם הסכמה, אנא הזהרו והקפידו בניסוחה, על מנת לוודא שהיא תגן עליכם. הסכמה לצילום או להקלטה אינה בהכרח הסכמה לשכפול הקול או הדמות באמצעות בינה מלאכותית, ולכן ההסכמה צריכה לציין זאת במפורש, לצד היקף השימוש והתקופה.
-
כן, וזה כבר לא עניין לעורכי דין בלבד. ב-23 בפברואר 2025 קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 38379-12-24 (פלונית נ' בית הדין השרעי לערעורים ירושלים), שעורך דין שמגיש כתב טענות עם אסמכתאות שאינן קיימות מפר את חובותיו, ושאפשר לסלק את ההליך על הסף ולחייב את עורך הדין עצמו בהוצאות.
שנה לאחר מכן, במרץ 2026 (עע"מ 63194-08-25 בן-כהן נ' עיריית רמת גן), דחתה עירייה פנייה של תושב בהסתמך על חוזר מנכ"ל שלא היה קיים, ואף הגישה לבתי המשפט כתבי טענות עם ציטוטים מפסיקה שלא נכתבה. העירייה חויבה בהוצאות של 30,000 ש"ח. המשנה לנשיא קבע שרשות שנשענת על פלט בינה מלאכותית בלי בקרה אנושית מספקת תעמוד בפני ביקורת שיפוטית מחמירה.
המסר לעסקים פשוט: כל מסמך שיוצא מכם אל לקוח, אל רשות או אל בית משפט ונשען על בינה מלאכותית, חייב להיבדק על ידי אדם לפני שהוא יוצא!
מדריך זה נכתב ע"י עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה למשפט וטכנולוגיה, פרטיות ובינה מלאכותית עסקית.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.