קיבלתי תביעת הפרת זכויות מסוכנות של חברה זרה. מה לעשות?
מדי פעם אני מייעץ ללקוחות שקיבלו איום בתביעה מצד גטי אימג' (בעצם מראות אימג', הנציגה המקומית) או חברה דומה אחרת עקב טענת הפרת זכויות יוצרים ושואלים אותי כיצד להתגונן. [הערת הכותב: לאורך השנים זהות התובע ה"סדרתי" משתנה, אך התביעות חוזרות. לכן, אם אין מדובר בגטי, הרי מדובר בכל תובע אחר שתובע בשם אחרים].
במאמר הזה אתאר לכם פסק דין שניתן בעניין זה ב-2012 ואציע לכם כיצד להתנהל.
בדרך כלל אני בודק תחילה את הטענות לגופם של דברים – האם עומדת ללקוחות טענת הגנה טובה בפני הפרת זכות היוצרים. אלא שפסק דין חדש שניתן בנושא זה בעניין מראות אימג' בע"מ נ' מזור (תא"מ (ת"א) 41058-04-12) על ידי הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ כולל קביעות (פורמליסטיות לכאורה) שיש להן חשיבות רבה לתביעות הפרת זכויות ומקנה לנו מתווה מקדמי לבדיקת תביעה המופנית על ידי התובע שמייצג אחרים (סוכנות, נציג וכדומה).
פסק הדין מלמד אותנו שאם חברה תובעת אותנו עלינו לשים לב קודם כל ל"שרשרת הזכויות". אסביר.
חוק זכות יוצרים 2007 קובע בסעיף 54 לו:
"(א)תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רשיון ייחודי … – גם בעל הרשיון
(ב) תובע … יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע …".
מקריאת הכרעת של בית המשפט הנכבד עולה כי על מנת שתקום היכולת הטכנית-פורמלית להגיש תביעה בישראל בגין הפרת זכויות בתמונה שצילם צלם זר, על התובע להוכיח את "שרשרת" הזכויות הבאה:
1. ראשית, על התובע להוכיח בידי מי זכויות היוצרים (המקוריות או המועברות). בתביעות כאלו פעמים רבות מדובר בצלם.
2. או אז על התובע להוכיח את העברת הזכויות מהצלם לחברה. ולא סתם העברת זכויות. קריאת לשון החוק מלמד על הצורך להוכיח "רשיון ייחודי".
פעמים רבות התובעות מציגות "רשיון ייחודי לתבוע" ולא "רשיון ייחודי בזכויות היוצרים". האם רשיון כזה מספיק? שאלה זו לא נפתרה בפסק הדין (אם כי ישנה בו אמירת אגב לפיה התובעת לא ציינה כי היא בעלת רשיון ייחודי לשימוש בתמונה אלא רק לתבוע בגינה, כך שנראה שטענה זו מקובלת עליו).
3. לבסוף על התובע (אם הוא חברה ישראלית) להוכיח את העברת הזכויות לידיה. וכאן יש לשים לב למשהו חשוב. החברות התובעות בדרך כלל טוענות כי הן אוחזות ברשיון הייחודי מכוח העברתו מהחברה הזרה. אלא שקריאת לשון החוק (סעיף 37(א)) מלמדת כי הזכות ליתן רשיון ייחודי מסורה לבעל הזכות בלבד (ולא לבעל רשיון ייחודי אחר). כלומר, על פי לשון החוק אין בעל רשיון ייחודי רשאי ליתן לאחר רשיון ייחודי (כך לשון החוק) כך שהטענה לקבלת רשיון ייחודי מהאוחז הזר (שהוא חברה שקיבלה רשיון מהיוצר) – כנראה אינה תקפה.
כלומר, רק אם תצליח התובעת להוכיח את כל שרשרת זכויות היוצרים התקינה החל מהבעלים המקורי של הזכויות – הצלם – ועד אליה, תהיה לה עילת תביעה. רק אחרי שווידאנו נושא זה, יש לבדוק מה היא עילת ההגנה של הנתבע (ושימו לב – "שרשרת רשיונות ייחודיים" לא די בה).
בית המשפט הוסיף והסביר, כי גם לדרך אישור והגשת המסמכים משקל רב, ועל התובע לעמוד בדרישות הדין בקבלת אישורים קונסולאריים מתאימים למסמכים שנחתמו בחו"ל. בית המשפט הפנה את הנציג הישראלי לעובדה שהמסמכים המלמדים על הזכויות בתמונה (הרשיון הייחודי) לא הוגשו כשהם מאושרים כדין על ידי נציג קונסולארי ישראלי, ומכיוון שכך – לא הוכחה שרשרת הזכויות בשל הפגם הראייתי (בית המשפט מוסיף ספק מה היה קורה אף אילו רכיב זה היה מתקיים, אך לא נתעכב עליו כעת).
בית המשפט גם מעיר שלא הוגשו ההסכמים בין הצלם לחברה הזרה ובין החברה הזרה לנציג הישראלי. גם רכיב זה פגם בעילת התביעה של התובעת.
סופו של דבר – אין במאמר זה כדי להמליץ לכם להפר זכויות יוצרים. ההיפך הוא הנכון. מן הראוי שכולנו נכבד את הזכויות ולא נפר אותן.
אולם, ככל שנפלה בידיכם תקלה וחס וחלילה התברר כי אתם נתבעים בנסיבות כאלו – יש מה לעשות וכדאי להתגונן.
המאמר נכתב ב-2012 ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.
המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.
עודכן לאחרונה ב-8.1.2023.
טקסט זה נכתב באוקטובר 2012 ונבדק לאחרונה באוגוסט 2023 בידי עורך הדין יורם ליכטנשטיין, אלא ככל שנאמר בו אחרת.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.
האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא.
בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.