חידושים בתחום זכויות היוצרים – ינואר 2019

תיקון מס' 5 לחוק זכות יוצרים, 2019

ב-1.1.2019 אישרה הכנסת בקריאה שלישית את תיקון 5 (2019) לחוק זכות יוצרים שהכניס אלמנטים מאוד משמעותיים לחוק זכות יוצרים ולשאלת הפרות זכויות יוצרים ברשת האינטרנט. חשוב שנכיר אותו.

במעוף הציפור מדובר במספר נושאים משמעותיים לדיני זכויות יוצרים שמשפיעים (מחזקים) באופן דרמטי הן על יכולת בעלי זכות יוצרים להגן ולאכוף את זכויותיהם והן על יכולת מפרים שונים להתגונן ולצמצם את הסיכון שקיים להם, למשל בכל תחום הפיצויים ללא הוכחת נזק – פיצויים סטטוטוריים.

להלן אסקור בקצרה את השינויים החשובים. אפתח ברכיבים המחזקים את בעלי זכויות היוצרים ואמשיך ברכיבים המקלים עם המפרים:

חסימת אתרי אינטרנט מפרים

בעלי זכויות היוצרים גילו כי לעיתים מצליחים מפרים עקשנים להשתמש בטכנולוגיה על מנת להתחמק מהם, ולהמשיך להציג את התכנים המפרים ללא הפרעה. מבלי שנכנס כעת לשאלה הציבורית ולנזק שנגרם לציבור כתוצאה מסעד תוקפני שכזה, התיקון פשוט מגדיר את התהליך במסגרתו רשאים בעלי זכות היוצרים לפנות לבית המשפט ולבקש (ולקבל) מספקי אינטרנט (ISPים) כמו גם ספקי שירותים אחרים (דוגמת חוות שרתים), חסימת הגישה של הציבור לאתר הנטען כמפר.

חשיפת פרטי מפר זכות יוצרים

גם נושא זה היה נתון לויכוח קשה וארוך שנים (וראו למשל את פסק הדין שבו ניצחנו בפרשת הפרמייר ליג נ' פלוני) והנה לראשונה בדין הישראלי נקבע התהליך שבסיומו יתכן מאוד שבית המשפט יחשוף את זהותו של מי שנטען להיות מפר. אכן, ישנם בלמים ואיזונים רבים ואנו תקווה שהערכאות אכן ישתמשו בהן, אבל המכשיר – קיים. נמתין ונראה האם או מתי יאומץ מכשיר זה לעילות תביעה אחרות, שאינן נתמכות בבעלי אינטרסים חזקים כמו בעלי זכויות היוצרים.

העמדה לרשות הציבור באינטרנט מהווה הפרת זכות יוצרים עקיפה

מבלי להכנס לויכוח המשפטי המשעמם אודות אופי ההפרה המבוצעת כאשר אנו נותנים לינק לתוכן שמישהו אחר העלה לאינטרנט, ואותו תוכן מפר זכויות יוצרים – התיקון לחוק זכות יוצרים מבהיר כי מדובר בהפרה ("הפרה עקיפה" בשפה המשפטית).

תיקון חוק הפלילי והתאמתו להעמדה לרשות הציבור

לאחר שהתיקון מגדיר את יצירת הקישורים לתכנים מפרים בצורה חד משמעית כהפרה, מוסיף המחוקק ומכניס את השימוש המסחרי בתכנים מפרים ככזה אשר מקים עילה פלילית כנגד המפר; נוהל דומה לקבוע בחוק זכות יוצרים, אך עם התאמה מסויימת לרשת האינטרנט.

מנגד, נמצא בתיקון לחוק זכות היוצרים גם הסדרים נקודתיים שמקלים על המעוניינים לבצע שימוש ביצירות באופנים מסויימים, אך אינם יכולים לעשות זאת מטעמים שונים. למשל –

הפרת זכות יוצרים בתמונה ("יצירה אמנותית") ללא תשלום פיצוי סטטוטורי

[בהתאם להערות – ותודה לקוראי, אני מעריך את תשומת הלב – סעיף זה לא מצא את עצמו לאורך זמן בחקיקה הישראלית ולכן מחקתי את התוכן המתייחס אליו. במקומו הוכנס הסעיף מטה]

זכות שימוש ביצירות יתומות

בזכות המדיה הדיגיטאלית, אנחנו נחשפים פעמים רבות ליצירות (תמונות ומאמרים בעיקר) שאיננו יודעים מי בעליהן, אבל אנחנו מעוניינים לעשות שימוש בהן. עד היום התשובה המשפטית היתה קלה: ללא הסכמת בעל זכות היוצרים – אל תיגעו. כרגע התשובה הזו רוככה מעט. החוק קובע סטנדרטים מאוד ברורים לדרך השימוש ביצירות שניסינו אך לא הצלחנו למצוא מי בעליהן. אין זה אומר שמותר לכם מעכשיו להשתמש בכל תמונה שתראו באינטרנט (ההיפך הוא הנכון), אבל זה כן אומר שבמקרה ונוצר אצלכם מצב כזה – גשו לעורך דין מומחה, תתייעצו איתו ואם תפעלו בהתאם לחוק יתכן שתוכלו להשתמש ביצירה ללא השגת הסכמת הבעלים. לתשומת ליבכם – עדיין החוק מחייב אתכם להתאמץ ולמצאו, אז הזהרו.

שימו לב שכל האמור מעלה הוא תמצית, אינו מלא ויש לו סייגים וכללים ספציפיים. אל תסתמכו על הכתוב בכל מקרה ספציפי, אלא גשו להתייעץ עם מומחה. להרחבה בנושא זכויות יוצרים ראו בלינק ובמאמרים שם.