אחריות פורום ומנהל הפורום ללשון הרע בפורום

לשון הרע (הוצאת דיבה) באינטרנט ואחריות צדדים שלישיים (דוגמת מנהלי פורומים, ספקי שירותי אחסון, מנועי חיפוש וכדומה) לנכתב בפורום אותו הם מנהלים הוא עניין שמעסיק את המערכת המשפטית ארוכות. עד מועד כתיבת שורות אלו (שנת 2007) לא ניתן בארץ פסק דין ישיר וחד משמעי ביחס לאחריות מנהל פורומים למצב כזה. בעניין בושמיץ נ' אהרונוביץ ניתן בשלום בתל אביב פסק דין שעוסק במישרין בשאלה זו של לשון הרע, ובמאמר זה נבחן את פסק הדין.

ד"ר בושמיץ היה וטרינר שבין עיסוקיו מנהל חוות קופים לצורך מחקר רפואי. אהרונוביץ היתה הדוברת של האגודה למניעת ניסויים בבעלי חיים והיתה מנהלת הפורום לזכויות בעלי החיים בוואלה בתקופה הרלוונטית.

בפורום הרלוונטי התעורר זעם רב כנגד התובע עקב חלקו בקידום ניסויים רפואיים בבעלי חיים. הנתבעת כמו גם גולשים אחרים, כתבו דברים קשים (לעיתים ביותר) כנגד התובע. בתביעה זו נתבעה הנתבעת הן על לשון הרע שהיא עצמה פרסמה והן מכוח תפקידה כמנהלת פורום על אי הסרת הודעות קשות שנכתבו נגד התובע ושהיא לא הסירה משך זמן ארוך.

לא אכנס לכל פרטי פסק הדין (לרבות כל טענות התביעה וההגנה), אלא אתמקד בשלוש נקודות שחשוב להצביע עליהן.

הגנת תום הלב בלשון הרע ביחס לעניין בעל חשיבות ציבורית

הראשונה עוסקת בהגנת תום הלב בעת הוצאת דיבה ביחס לנושא שיש בו חשיבות ציבורית רבה. בית המשפט מאשר את קיומה של הגנת תום לב לאמירות קשות ("ד"ר רצח", "אושוויץ בושמיץ", "בשר קופים", "מוכרחים להוריד אותו" ופנינים מכוערות נוספות), תוך מתן משקל רב יחסית להיות הביטויים חלק מויכוח בתחום מהותי לשיח הציבורי.

בלשון בית המשפט –

               "חשיבות הדיון מקהה את עוצמת הפגיעה בשם הטוב, וביטויים קשים מעולם הפשע לא יצטיירו בעיני הציבור כפוגעניים כל כך כשבדיון מסוג זה עסקינן".

כלומר, כאשר עניין לנו בנושא עקרוני מבחינה מוסרית וציבורית, בית המשפט מתיר את הרסן מידת מה ומתיר ביטויים שבכל אספקט אחר היו נחשבים אסורים (לפחות להבנתי), רק בשל חשיבות הנושא.

אחריות מנהל פורומים להוצאת דיבה שבפורום שבניהולו

נושא חשוב אחר עניינו אחריות מנהל פורומים לתכני לשון הרע שאחרים מעלים לפורום שבניהולו. מנהלים רבים נוטים לחשוב שעבודה זו, שנעשית בהתנדבות, אינה מטילה עליהם אחריות מכל סוג שהוא, אלא רק על האתר בו הם עובדים (שימו לב שאתר וואלה בכלל לא נתבע).

בית המשפט בודק את סעיף 11 לחוק איסור לשון הרע, ומוצא כי הוא אינו חל על פורום (שאינו "כלי תקשורת"), אפילו אם הוא מנוהל על ידי מנהל. בעבר שררה התחושה כי פורום שאינו מנוהל אינו נחשב "כלי תקשורת" באופן שניתן להטיל עליו אחריות בדין, אולם פורום המנוהל על ידי מנהל עלול להיות חשוף. בית המשפט בוחן את מועד העריכה של כלי התקשורת וקובע שכיוון שהפורום אינו נערך "מראש" כעיתון, למשל, ועל כן אינו "כלי תקשורת" (אולי בדומה לאחריות כלי תקשורת לנאמר בשידור חי). החלטה זו הינה משמעותית ביותר, שכן לפיה לא ניתן לתבוע מנהל פורום על עוולת לשון הרע אם לא הסיר מהפורום עליו הוא אחראי הודעות שהן לשון הרע.

נדמה שגם בית המשפט הבין שהגיע למסקנה בעייתית ומחיל כאן את עוולת הרשלנות מדיני הנזיקין ביחס להוצאת הדיבה. בעוולה זו, על התובע להוכיח את הרכיבים הבאים:

  1. קיום חובה כללית (מושגית) וכן חובה ישירה כלפיו (קונקרטית);
  2. הפרתה של אותה חובה ו-
  3. גרימת נזק בפועל (בשונה מחוק איסור לשון הרע המאפשר קבלת פיצוי סטטוטורי בלא הוכחת נזק).

בית המשפט קובע שלמנהל פורום ישנה חובת אחריות מושגית(בלשון הרע) כלפי המשתמשים בפורום וכלפי אלו שעלולים להפגע ממנו, וכן קובע שכשמנהל הפורום היה מודע לאמירות בוטות כנגד אדם מסויים – קמה חובת זהירות קונקרטית כלפי אותו אדם. מכיוון שהנתבעת היתה מודעת לכך שבפורום מתפרסמות רשומות כנגד התובע, הרי היא חבה כלפיו חובת זהירות לפעול ולמנוע את הפגיעה בו.

משמדובר בפרסומים פוגענים באופן חריג שלא הוסרו מהפורום משך מספר שבועות מבלי שמנהלת הפורום פעלה להסרתם – זו הפרת חובתה.

נדמה שתוצאתה של החלטה זו היא שהיא מטילה אחריות על מנהל הפורום, תוך שאם נלך בנעליה נגלה שלא מוטלת אחריות על האתר, מאחר שהפורום/האתר שבדרך כלל "מעסיק" את מנהל הפורום חינם אין כסף לא התרשל וכן אינו כפוף לאחריות מכוח חוק איסור לשון הרע.

 

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין ביולי 2007 ויתכן שהתכנים אליו הוא מתייחס השתנו עם השנים. מטרתו לספק לכם הבנה מעמיקה של הנושא והתפתחותו לאורך השנים.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-3.1.2023.