CYBER DEFAMATION

לשון הרע ברשתות חברתיות

פרסום בפייסבוק וגם שיתוף של תכנים ("שייר") יכולים להיות לשון הרע. חיבוב ("לייק") – לא.

כך קבע בית המשפט העליון בפסק הדין בעניין יואל שאול נ' נידיילי תקשורת בע"מ. כלומר, סוף מעשה במחשבה תחילה.

בפסק הדין בית המשפט העליון מיישם את הטכנולוגיה של רשתות חברתיות על דיני לשון הרע ה"קלאסיים" ומאזן בין הזכות להמנע מהוצאת דיבה לבין חופש הביטוי תוך בחינת האפקט המצנן של תביעות לשון הרע והוצאת דיבה.

המחלוקת היתה סביב 2 פרסומים שכינו את המקומון "זבלון" וקראו להחרימו. נקודת המוצא היתה שמדובר בלשון הרע. אלא שהנתבעים לא פרסמו את הפרסומים אלא עשו להם "שיתוף" ו"חיבוב" (שייר ולייק).

המפרסם המקורי של הפרסומים לא היה ידוע ולכן המקומון תבע את אלו ששיתפו וחיבבו את הדברים. התיק עבר שלוש ערכאות (בית משפט שלום, מחוזי ועליון). בשל מגבלת המקום, לא נרחיב בפסיקה המוקדמת אלא רק בפסק הדין של בית המשפט העליון.

בהליך זה הגיש היועץ המשפטי לממשלה עמדה שמבססת את האחריות של מי שתרם להפצה אקטיבית נוספת של הפרסום, אך לא בעקיפין. כלומר, בקצרה – לדעתו המשתף אחראי ללשון הרע, אך המחבב – לא. בית המשפט העליון אימץ עמדתו זו.

נקודת המוצא של בית המשפט העליון היתה שלשון הרע היא עילה שחלה במישרין גם על פעילות באינטרנט וברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, אך לא רק. חופש הביטוי אינו כרטיס "צא מהכלא" ואינו מעניק חסינות לדברים שיש בהם פגיעה קשה.
בעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, גם בית המשפט העליון קבע שבתביעות לשון הרע, "לייק" (או כל סימון רגש דומה) הוא הבעת רגש ביחס לפרסום אך ההפצה הנוספת הנגרמת ממנו אינו תוצאה מכוונת. לעומת זאת, שיתוף, "שייר" הוא הפצה נוספת אקטיבית שמטילה אחריות ישירה על המשתף.

אמנם האלגוריתם של פייסבוק גורם לכך שגם "לייק" יוביל להפצה נוספת של התוכן, אלא שאחריות זו לא הוטלה על כתפי הנתבעים.

עוד הוסיף בית המשפט והציע כיצד יש ליישם הכרעה זו בתביעות לשון הרע שעניינן ברשתות חברתיות. לשם כך למשל בוחן בית המשפט את עילות ההגנה הספציפיות העומדות לזכות המשתף. עליהן נמנות למשל ההגנות של שיתוף במטרה לגנות את הפרסום, העובדה שהפרסום היה חזרה על דברים שכבר נאמרו וכמובן – הסרת הפרסום בהקדם.

דומני שהשורה התחתונה אינה ההכרעה המשפטית הספציפית, אלא ההבנה שלפעולותינו ברשתות החברתיות יש תוצאות שחלקן אף משפטיות. העובדה שמדובר בפייסבוק אין משמעה שמותר לומר ולעשות הכל, אלא ההיפך הוא הנכון – עלינו להזהר בפעולותינו. מי שלא יזהר … יאלץ אולי להעזר בשירותי המשפטיים, וחבל.

 

תוכלו לקרוא עוד על משפט ורשתות חברתיות בקישור.

חשוב לשים לב שהאמור מעלה אינו מהווה יעוץ למקרה ספציפי ואינו מחליף אותו. יתכן שבנסיבות המקרה שלם התוצאה תהיה אחרת, ולכן אין להסתמך עליו אלא כמידע כללי ולא מחייב בלבד.

 

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-18.08.2021.

 

Comments

comments

לקבלת ייעוץ ראשונישלחו פרטים



    האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.

    ליצירת קשר ולייעוץ ראשוני –

    03-6133333
    This site was created with the help of Beetle (www.beetle.net.ua)