נפגעת מלשון הרע?

לשון הרע, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, היא פרסום שעלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לבזותו, לגרום לו להיות מטרה לשנאה או ללעג. במיוחד מדובר בפרסום שפוגע במשרתו, בעסקו או במקצועו, אך לא רק זה. כלומר, מדובר בהגדרה רחבה, ובמרבית המקרים שהגיעו למשרדנו אכן היווה הפרסום לשון הרע.

הדבר שאולי הכי חשוב לדעת: רשתות חברתיות אינן מרחב הפקר משפטי. פסקי דין חד משמעיים קבעו שפרסום בפייסבוק, בוואטסאפ, באינסטגרם, בטוויטר ומדיה חברתית אחרת מהווה "פרסום" לכל דבר לפי החוק. בדיוק כמו כתבה בעיתון.

רק שיתפתי פוסט של מישהו אחר. אני אחראי?

התשובה לכך עלולה להפתיע אתכם, אבל היא פשוטה. כן.

הפסיקה הישראלית כבר הכירה בכך ששיתוף (Share) של תוכן פוגע עשוי לעלות לכדי "פרסום" לצורך החוק. בנסיבות מסוימות אפילו "חיבוב" (Like) עלול להיחשב ככזה. הלכה זו נובעת מהעיקרון הבסיסי שאין להבחין בין מי שיצר את התוכן לבין מי שהפיץ אותו, שניהם תורמים להגעתו לקהל רחב יותר.

לכן כשאתם שוקלים לשתף פוסט שמבקר, תוקף או חושף מישהו כדאי לשאול את עצמכם שאלה פשוטה: האם הייתם מוכנים לכתוב את הדברים האלה בעצמכם ולקבל תביעה ביחס אליהם? אם התשובה היא לא, מומלץ להזהר.

כתבתי ביקורת שלילית על עסק שפגע בי. האם אני עלול להיתבע?

ביקורת לגיטימית על עסק היא חלק מחופש הביטוי ובמקרים רבים תעמוד לך הגנת תום הלב (ואולי אף "אמת בפרסום"). אלא שהגבול בין ביקורת לגיטימית ללשון הרע אינו תמיד ברור, והוא נבחן לפי נסיבות כל מקרה. על כן, ועל מנת להמצא בצד הנכון של המאזניים, מומלץ לכתוב רק ביקורות ענייניות, אמיתיות, בשפה שאינה פוגעת ומשתלחת ולמקד אותן בתקלה המסחרית שגרמה לביקורת השלילית.

הבעיה בפועל היא, שגם כאשר עומדת לזכותכם הגנה טובה, הליך משפטי הוא יקר, ממושך ומלחיץ. לכן, לפני שמפרסמים ביקורת נוקבת (ובוודאי לפני שנגררים לעימות משפטי על פרסום כזה) כדאי לדעת מה החשיפה שלכם והאם המאבק המשפטי מתאים לכם.

רק נתתי כוכב אחד. זה לא לשון הרע

גם בנושא זה כבר יש פסיקה ישראלית, לפיה במקרים מסויימים (לא בכולם) גם דירוג של כוכב אחד לעסק, ובמיוחד לעסק שלא היית לקוח שלו – עלולה להיות לשון הרע.

אני מנהל קבוצת פייסבוק. אני אחראי לפרסומים בקבוצה?

רבים ממנהלי הקהילות בפייסבוק ובכל פלטפורמה אחרת אינם מודעים דיים לתשובה המעט מפתיעה לשאלה זו.

בפועל, למרות שהטקסטים לא נכתבו בידי מנהל הקבוצה עצמו, הפסיקה הישראלית מצאה מקומות בהם הוטלה אחריות לתוכן פרסומי הקבוצה גם על מנהל הקבוצה, אשר ידע על הפרסום ולא פעל להסרתו, או שאיפשר לו להתפשט מבלי לעצור אותו.

האחריות כמובן אינה אוטומטית והיא תלויית נסיבות. ועדיין, ככל שאתם מנהלים קהילות וקבוצות מקוונות, מומלץ לגשת לעורך דין מומחה ולהתייעץ איתו, על מנת שתבינו את היקף החשיפה שלכם וכיצד מצמצמים אותה. אתם מוזמנים ליצור עימנו קשר ונסייע.

תבעו אותי על הוצאת דיבה. מה עושים עכשיו?

קבלת כתב תביעה על הוצאת דיבה, או אפילו מכתב התראה? אל תזלזלו. תפעלו בצורה אקטיבית. גשו להתייעץ. הבינו את הסיכון ותגיבו עניינית (או מוטב, שעורך הדין שלכם יגיב בשמכם).

יתכן שראוי להסיר, יתכן שראוי להתנצל ויתכן גם שראוי להסביר לתובע הפוטנציאלי פשוט מדוע הוא טועה. אבל תוכלו לדעת זאת, רק אחרי התייעצות משפטית מלאה.

— מחייבת פעולה מהירה ולא מלחיצה. הצעד הראשון הוא לא להגיב לתובע ישירות, ולא להסיר תכנים בפזיזות לפני שמבינים מה הרלוונטיות של כל פרסום לתביעה. הסרת פרסום לאחר קבלת תביעה לא בהכרח מועילה — ולעיתים היא מתפרשת כהודאה בפגיעה.