slander and shaming

מסקנות מיום עיון על שיימינג ולשון הרע

שיימינג, מעסיקים ועובדים. מי אחראי?

ביום חמישי האחרון הזמין אותי המשבריסט (תודה אסף!) לפאנל שניהל במסגרת יום עיון בנושא שיימינג ולשון הרע ואחריות מעסיקים לכך (יום העיון נערך גם לזכרו של אריאל רוניס ז"ל, ואני מבקש להשתתף גם מכאן בצערם של משפחתו וקרוביו).

רציתי לחלוק אתכם כמה מחשבות (שליליות, לצערי, ומסקנה אחת חיובית) שצצו במוחי לאור הדברים שנאמרו בפאנל ושאלות הקהל.

בפאנל עימי ישבו יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים (עו"ס ענבל חרמוני), אשת משאבי אנוש בקבוצת תפן, תאגיד ישראלי גדול (מעיין סוויפט), דוברת אוניברסיטת בר אילן (ענת לב קונפורטס) ועורכת דין שירה להט ממשרד יגאל ארנון. שמחתי להקשיב ולקחת חלק בפאנל.

במהלכו גיבשתי כמה מסקנות על לשון הרע ושיימינג ואני רוצה לחלוק אותן אתכם:

אף אחד לא יודע מה זה בדיוק שיימינג

כלומר, כולם יודעים מה זה שיימינג, אבל כל אחד מתייחס לאספקט הרלוונטי אליו ועדיין לא התגבשה הגדרה כללית, שבמשפט אחת מכסה את מלוא המנעד.

האחד רואה בשיימינג הבעת דעה שלילית לגיטימית והגברה של השיח הציבורי הפתוח במדינה.

האחר רואה בשיימינג לשון הרע והוצאת דיבה.

והשלישי בכלל רואה בשיימינג בריונות, אלימות של ממש ועבירות פליליות, כולל הילוך אימים על עובדים שאינם מקבלים תמיכה ממעסיקיהם.

לכן, בהעדר הגדרה כללית, אולי אפשר לחלק את סוגי השיימינג למספר דרגות?

לדוגמא חלוקה לפי חומרת המקרה (ושימו לב שעיקר תשומת הלב שלי מצוייה בעולם העסקי-מסחרי, כך שככל הנראה גם אני רואה רק חלק מן התמונה המלאה):

  1. ביוש אישי: מציק, לא נעים אבל עובר.
  2. משבר עסקי: תקלה שפוגעת במידה מסויימת בהכנסות העסקיות של עסק, אבל חולפת.
  3. לשון הרע והוצאת דיבה: זו כבר תקלה, עסקית או אישית, שיש בה נזק של ממש, והחוק מאפשר לנו להתמודד מולה
  4. בריונות רשת, שלעיתים עלולה לעלות כדי איומים ונזקי גוף של ממש: לעיתים ההשתלחות הופכת להיות אלימה ובוטה, באמצעות בריונות מילולית ואולי אף מעבר לכך (וסיפורם של העובדים הסוציאליים הוא דוגמא עצובה לכך).

בפועל, מדובר במנעד כל כך רחב שכל הגדרה אחת שלו לעולם לא תוכל למצות את כולו, ולכן חשוב שנתחיל להבין את המשמעויות השונות של מקרי השיימינג.

שיימינג: התנהלות המדינה מול גופים פרטיים

התנהלותה של המדינה לעומת התנהלותם של גופים פרטיים הינן שתי דרכים השונות האחת מהשניה. מהמעט שראינו ושמענו (ואשמח לשמוע דעה הפוכה), המדינה אינה מסוגלת (או פשוט אינה פועלת) לקחת על עצמה אחריות ו"לתת גב" לעובדיה במקרי שיימינג ולשון הרע, ואף אין מדיניות קבועה בנושא.

מנגד, עסקים פרטיים (וגם אוניברסיטאות) המודעים לנושא ולהשפעותיו, מבינים את חשיבות הנושא וכבר רואים בצורה ברורה את אחריותם להדרכת עובדיהם, הכנתם מראש ותמיכה בהם במקרי תקלה.

גופים (מסחריים) שהבינו לאן התווך הדיגיטלי מתקדם, מנסים להקדים תרופה למכה כך שהנזק שיגרם להם ולעובדים שלהם יהיה מצומצם ולעיתים אף להתכונן לכך מראש. לעומתם, התנהלות רשויות שונות במדינה שלנו מלמדת כי עוד לא הפנימו את המתרחש ברשתות חברתיות וכיצד להתמודד עם המציאות.

גם גופים פרטיים לא מבינים את המשמעויות של שיימינג ולשון הרע, להם ולעובדיהם

בניגוד למה שאמרתי בפסקה הראשונה, כמי שעוסק בנושא הזה של לשון הרע וארועי שיימינג במישרין, למרות הנוכחים בפאנל, מרבית העסקים הפרטיים לא השכילו להתמודד מראש עם שיימינג.

התמודדות מראש עם שיימינג הינה תהליך שיכול לצמצם עד למאוד את הנזק שהוא גורם לעסקים ולעובדיהם. אלא שלצורך כך יש לנקוט בצעדים אקטיביים: יש לגבש מדיניות מדיה חברתית מסודרת, יש לאמץ נהלים ותהליכים בשיתוף פעולה עם מקצוענים העוסקים בתחום, יש לראות כיצד ליישם נהלים אלו על פעילות העסק ויש להדגיש נהלים אלו והדרכות על קיומם בפני העובדים.

לצערי, מרבית העסקים בארץ עדיין לא הבינו עד כמה השיימינג ולשון הרע עלולים לגרום להם (ולעובדיהם) נזקים של ממש.

דעתי קיבלה חיזוק רב בנוכחות העסקית הדלה ביום העיון. בודדים היו העסקים שטרחו לבוא (או לשלוח נציג) ולנסות להבין כיצד הם מסוגלים להתמודד מול משברי שיימינג ולשון הרע.

 

מסקנה

המסקנה החיובית היחידה שלי שככל שעסק יבין את חשיבות הכנת מדיניות התנהלות במדיה חברתית, החתמת העובדים עליה והדרכתם באופן שוטף במצופה מהם, ניתן יהיה לצמצם משמעותית את מקרי השיימינג שיפגעו בעסק ולהקטין את הסיכון לעסק ולעובדיו. אני תקווה שלאור ההבנה שהגופים העסקיים הביעו בנושא, אולי זה הזמן שההבנה הזו הולכת ומקבלת תוכן.

 

תוכלו לקרוא עוד על משפט ורשתות חברתיות בקישור.

 

המאמר נכתב ונבדק ע"י עורך הדין יורם ליכטנשטיין.

המאמר אינו המלצה ואין להסתמך עליו אלא לפנות לייעוץ ספציפי.

עודכן לאחרונה ב-18.08.2021.

Comments

comments

לקבלת ייעוץ ראשונישלחו פרטים



    האמור במאמרים השונים באתר הינו הסבר כללי, אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. בכל מקרה ספציפי יש להעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום והאמור באתר אינו יכול לספק פתרון לבעיה ספציפית.

    ליצירת קשר ולייעוץ ראשוני –

    03-6133333
    This site was created with the help of Beetle (www.beetle.net.ua)