פרק ה' למדריך זכויות יוצרים – הגנה בפני טענות הפרה (שימוש הוגן ועוד)

המחוקק (בסעיף 18 לחוק זכות יוצרים משנת 2007) מנסה לאזן בין ההגנה המונופוליסטית במידת מה המוענקת לבעל זכות היוצרים לבין קידום השיח התרבותי והציבורי במדינת ישראל (ולמעשה גם בחו"ל). לכן יתכנו מקרים בהם נעשה שימוש ביצירה שיש בה זכויות יוצרים בלא הסכמת בעל הזכות, ועל אף עובדה זו יהיה השימוש מוגן.

למשל, "שימוש הוגן" ביצירה מוגנת בזכות יוצרים (לפי סעיף 19 לחוק) אינו מהווה הפרה של זכות היוצרים. שימוש הוגן הינו שימוש לאחת מהמטרות הבאות או כל שימוש דומה אחר: לימוד עצמי, מחקר וביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.

לצורך בחינת השימוש ההוגן אימץ המחוקק הישראלי קריטריונים שנקבעו במשפט האמריקאי, וביניהם:

• מה מטרת השימוש ואופיו? ככל שמדובר בשימוש חינוכי, לא מסחרי, פארודיה וכדומה, ייטה בית המשפט לאשר את השימוש.
• מה אופי היצירה בה נעשה שימוש? אם היצירה המועתקת הינה יצירה מסחרית, ייטה בית המשפט להגן עליה.
• מה היקף השימוש ביחס ליצירה בשלמותה? ככל שחלק מהותי יותר (לאו דווקא מבחינת גודל אלא מבחינת היותו רכיב עיקרי ביצירה), ייטה בית המשפט לקבוע שמדובר בהפרה.
• מה השפעת השימוש על ערך היצירה והשוק הפוטנציאלי שלה? ככל שהפגיעה בשוק בו סוחר בעל זכויות היוצרים ביצירה גדולה יותר, ייטה בית המשפט לקבוע שמדובר בהפרה.

אי אפשר לקבוע איזה שיקול גובר ומה המשקל שייחס לו בית המשפט, ולפיכך מומלץ לבדוק ולהתייעץ בכל צעד, ובמקרי ספק – להזהר. עצם ניהול הליך משפטי, יחד עם הסיכון שלבסוף ייקבע שאין המדובר בשימוש הוגן, אינו דבר מומלץ.

כמו כן שימו לב שלמעט ארה"ב, מדינות רבות אחרות כלל אינן מכירות במושג של שימוש הוגן – Fair Use (בעיקר מדובר במדינות אירופאיות בהן חל ה-Civil Law) ומדינות אחרות מכירות במונח מעט שונה דוגמת Fair Dealing.

הגנות נוספות שהחוק עשוי להקנות למפר זכויות ביצירה, הן למשל:

• הגנת המפר התמים (סעיף 58 לחוק). מומלץ לשים לב שהעובדה שאתם חושבים שאתם תמימים ונתתם קרדיט ולא רציתם לעשות נזק אינה מה שבית המשפט יתייחס אליו כאל "מפר תמים". "ראיתי תמונה בגוגל אז לקחתי אותה ולא ידעתי שאני מפר את החוק" אינה הגנה. ההגנה מוענקת רק למי שלא ידע ולא היה עליו לדעת כי בתץמונה יש זכויות יוצרים, וחזקה עליכם שאתם יודעים שכל התמונות באינטרנט מוגנות אלא אם נכתב במפורש אחרת.
• שימוש אגבי ביצירה במסגרת יצירת צילום, קולנוע או תקליט (סעיף 22 לחוק), שימוש שכזה אינו מהווה הפרת זכות יוצרים. עם זאת, הגנה זו מוגבלת ויש להזהר בשימוש בה. היא אף אינה בהכרח חלה בתחום פיתוח משחקי מחשב, אם כי אפשר לנסות ולהחילה בעקיפין.
• העתקה על דרך של צילום, ציור או שרטוט של יצירה אדריכלית, פיסולית או אמנות שימושית הממוקמת דרך קבע במקום ציבורי.

החוק אף מחיל פתרון שבעבר לא היה מקובל (בסעיף 32 לו), לפיו העתקה של תקליטים (ורק תקליטים) מותרת לעיתים אף בלא קבלת רשות, ובלבד שהיצירה כבר פורסמה בעבר על ידי בעל הזכויות בה, היא הועתקה בשלמותה, ניתנה הודעה על כך לבעל זכות היוצרים ושולמו תמלוגים ראויים בהסכמה (ובהעדר הסכמה – בסכום שקבע בית המשפט, שזו תוספת חשובה ביותר והיא למעשה מהווה רשיון כפיה).

עוד הגנה חשובה היא ההגנה שהחוק מעניק להעתקה זמנית של יצירה במסגרת תהליך טכנולוגי שמטרתו חוקית (דוגמת שמירת אתרי אינטרנט בזכרון המטמון של המחשב שלכם).

כך או אחרת, מכיוון שהזקקות לחריגים משמעה פעמים רבות הליך משפטי אפשרי, מומלץ לבדוק כל מקרה לגופו בסיוע בעל מקצוע המתמחה בתחום לוודא את מצבכם החוקי.

מדריך זה נועד לספק רקע כללי בלבד, אין להסתמך עליו לפתרון בעיות וחובה להיוועץ בעורך דין בכל סוגיה ספציפית

המדריך לזכויות יוצרים, עם דגש על פיתוח ועיצוב אתרי אינטרנט, משחקים ואפליקציות מתחלק למספר חלקים, ביניהם תוכלו למצוא את:

1.          מבוא לזכויות יוצרים ‎

2.          מה היא זכות יוצרים ולמי הבעלות בה? ‎

3.          תקופת זכות היוצרים, נחלת הציבור והזכות המוסרית ‎

4.          הפרות וסעדים בגין זכויות יוצרים

5.          הפרת זכויות יוצרים – איך מתגוננים?

6.          זכויות יוצרים באינטרנט ובתוכנה ‎

  ‎

יולי 2008

Comments

comments